בני בן ה4 ילד חברותי ומתוק, יוזם תקשורת ומשחק עם שכנים בני גילו ואף עם קטנים וגדולים ממנו (2-7)
פונה בבטחון לילדים ומציע להם או מבקש מהם לשחק איתו,
קופצני, שובב ופעיל.
בגן, לצערי הגננת מדווחת על מצב חברתי שונה-
על המנעות מיצירת קשרים חברתיים, על הצקות מצד החברים שמתקבלות בהתמסכנות מצידו,
על העדפת פעילות עם עצמו ולא עם חברים,
והיא רואה אותו כילד עדין ושקט- בזמן שבבית הוא סוער ופעיל עד מאד...
וליבי נכמר
מאיפה מגיע הפער הגדול הזה?
מה ביכולתי כאמא לעשות?
ומה תפקידה של הגננת בנידון?
מודה מראש על כל תגובה!
פונה בבטחון לילדים ומציע להם או מבקש מהם לשחק איתו,
קופצני, שובב ופעיל.
בגן, לצערי הגננת מדווחת על מצב חברתי שונה-
על המנעות מיצירת קשרים חברתיים, על הצקות מצד החברים שמתקבלות בהתמסכנות מצידו,
על העדפת פעילות עם עצמו ולא עם חברים,
והיא רואה אותו כילד עדין ושקט- בזמן שבבית הוא סוער ופעיל עד מאד...
וליבי נכמר
מאיפה מגיע הפער הגדול הזה?
מה ביכולתי כאמא לעשות?
ומה תפקידה של הגננת בנידון?
מודה מראש על כל תגובה!