ילד בן 3+ שלא מצליח להגמל

[זה רק אני]

אני על סף ייאוש,
הבן שלי בן ה3+ כבר ארבעה ימים בבית כדי לנסות להגמל.
0 הצלחות!!
כל הזמן עושה רק על הרצפה ותוך כדי או אחרי מודיע לי "אני צריך לשרותים"
מה אני עושה איתו????
יש פתרון?
(מדובר בילד נורמטיבי לחלוטין, חכם ונבון ב"ה ללא בעיות תחושה מיוחדות וכדו')

 

[מרגלית100]

מייאש בהחלט! אני מבינה את ההרגשה הקשה ומאחלת לך הצלחה רבה !
לדעתי העניה, ילד בגיל כזה, חכם , מבין ומדבר, צריך לשנות גישה, להלביש לו טיטול, להגיד לו - 'אנחנו רואים שקשה לך, אתה כבר ילד גדול ואתה תחליט מתי אתה כבר רוצה להוריד את הטיטול,'
באיזשהו שלב, הילד לא ירגיש נח ויתחיל להתבייש מהחברה ואז הוא יחליט לקחת אחריות על עצמו ויעשה את זה לבד.
נראה לי שילד בן 3 שכבר נמצא 3 ימים בבית ולא הולך כלום - סימן שזאת לא הדרך שמתאימה לעבוד איתו וחבל להמשיך כך, זה מכניס ללחצים ומתחים בין ההורים לילד, זה נותן לילד הרגשה לא טובה, הוא לא מצליח וכו'. לכן זה מה שאני חושבת, להפסיק להלחיץ אותו ואותך ביחד, לשלוח אותו עם טיטול לגן ולהגיד לו שהוא יכול לבקש מהגננת אם הוא רוצה ואותו דבר בבית, זה סתם שיטה ששמעתי לאחרונה שהיא מאוד מצליחה בכל השלבים והגילאים - לא להוריד טיטול, ולהשאיר בבית. לעשות סוף שבוע, ללמד את הילד שיקלוט את הרעיון ואז להמשיך לשלוח אותו רגיל, פעם או פעמיים ביום הגננת מורידה את הטיטול ומושיבה על השירותים, וזה עובד מצויין.

 

[yd7691]

זה כל כך קשה!!
אמרה לי שכנה מבוגרת ירושלמית וחכמה
יש לה 13 ילדים בלי עין הרע-
"אני מסכימה ללעשות עוד בר מצווה עוד חתונה עוד לידה ...וכו..
אבל ליבש ילד עוד פעם אני לא מסכימה"!! זה הדבר שהכי קשה!!"
אין לי אלא ליעץ לך להתפלל ...
הרבה הצלחה

 

[לילי 1]

בגיל נמוך יותר אמנם, אבל כשראיתי אצל ביתי שזה נכנס כבר לגבול של מאבקי כח, הפסקנו הכל וחזרנו שוב אחרי חדשיים. ההחלטה היתה נבונה מאוד. מאוד.

 

[זה רק אני]

מייאש בהחלט! אני מבינה את ההרגשה הקשה ומאחלת לך הצלחה רבה !
לדעתי העניה, ילד בגיל כזה, חכם , מבין ומדבר, צריך לשנות גישה, להלביש לו טיטול, להגיד לו - 'אנחנו רואים שקשה לך, אתה כבר ילד גדול ואתה תחליט מתי אתה כבר רוצה להוריד את הטיטול,'
באיזשהו שלב, הילד לא ירגיש נח ויתחיל להתבייש מהחברה ואז הוא יחליט לקחת אחריות על עצמו ויעשה את זה לבד.
נראה לי שילד בן 3 שכבר נמצא 3 ימים בבית ולא הולך כלום - סימן שזאת לא הדרך שמתאימה לעבוד איתו וחבל להמשיך כך, זה מכניס ללחצים ומתחים בין ההורים לילד, זה נותן לילד הרגשה לא טובה, הוא לא מצליח וכו'. לכן זה מה שאני חושבת, להפסיק להלחיץ אותו ואותך ביחד, לשלוח אותו עם טיטול לגן ולהגיד לו שהוא יכול לבקש מהגננת אם הוא רוצה ואותו דבר בבית, זה סתם שיטה ששמעתי לאחרונה שהיא מאוד מצליחה בכל השלבים והגילאים - לא להוריד טיטול, ולהשאיר בבית. לעשות סוף שבוע, ללמד את הילד שיקלוט את הרעיון ואז להמשיך לשלוח אותו רגיל, פעם או פעמיים ביום הגננת מורידה את הטיטול ומושיבה על השירותים, וזה עובד מצויין.

בגדול, את כנראה צודקת, ותודה על התשובה המפורטת.
אבל מה לעשות שטיטול ממש לא מפריע לו?
גם אין לו שום בעיה עם זה שאחותו התאומה גמולה כבר מזמן והוא עדיין עם טיטול.
כרגע הוא בגן פרטי, אבל אוטוטו הוא נכנס לחיידר, ואני רועדת לאפשרות שאז עדיין לא יהיה גמול.
יש אולי פתרון מעשי אחר?

 

[שיר770]

הגדול שלי היה כך, לא הבין בכלל מה הפואנטה. אז ראשית אעודד אותך: ילדים חכמים- כשהאסימון נופל הוא נופל ומאז אין פספוסים. אבל קשה לאסימון ליפול,.
קודם כל, למה הוא לא הולך לגן? לדעתי זה מוסיף ללחץ.
וכמה עצות... להחזיר טיטול לא רלוונטי מבחינתי. התחלת גמילה הוא בן 3+, אז להמשיך בנחת ובשמחה עד הסוף הטוב, אחרת גם הוא יבין שזה הפיתרון ויהיה לך יותר קשה לגמול אותו. לא נראה מדברייך שמדובר במאבק כח. סתם האסימון לא נפל לו.
אז שימי לו מכנס קצר הכי פשוט שיש, תקני כמה כאלו, שלא יכאב הלב שהוא כל פעם מרטיב מכנס יפה. לנו יש חצר מאחורי הבית, אז לנו התאים לצאת "להשקות עצים", ועמדנו ממול העץ ולא יצא כלום ושוב כלום... עד שפעם אחת יצא לו. ועשינו מזה חגיגה שהוא השקה את העץ... ונתתי לו כמה שוקולד ציפס... ועשינו כל החגיגה הנדרשת... והאסימון התחיל ליפול...
בנוסף, הייתי משיבה אותו על הישבנון, אפילו חצי שעה... מביאה לו שולחן קטן,טושים, משחקים, מכוניות, ספרים... וכך היה מתעסק עד שהיה מצליח ואז היינו חוגגים כי חווה הצלחה.
ויש שיטת גמילה ששמעתי עליה, נראה לי קוראים לה "השיטה האינטנסיבית", העיקרון לתת לילד לשתות המון ולרוץ הרבה לשירותים, אם תרצי פירוט של כל שלבי השיטה אנסה לחפש לך.

 

[אביגיל 24]

בגדול, את כנראה צודקת, ותודה על התשובה המפורטת.
אבל מה לעשות שטיטול ממש לא מפריע לו?
גם אין לו שום בעיה עם זה שאחותו התאומה גמולה כבר מזמן והוא עדיין עם טיטול.
כרגע הוא בגן פרטי, אבל אוטוטו הוא נכנס לחיידר, ואני רועדת לאפשרות שאז עדיין לא יהיה גמול.
יש אולי פתרון מעשי אחר?

זה לטא אוטוטו זה לפחות 4 חודשים
והיום יש חוק שבגן 3 יש שלוש גננות במיוחד בשביל זה לפחות חודשים ראשונים את יכולה לשלוח בשקט עם בגד להחלפה
וזה תפקיד הגננת השלישיתלעזור בדברים אלו

 

[לאה ורחל]

לא יקרה כלום אם הוא ילך לחיידר עם טיטול
מקסימום הוא יעשה פעם מלוכלך וישלחו אותו הביתה.
בגיל הזה גם מי שגמול יכל לפספס או לא להצליח להתנקות בשרותים.
זה לא צריך להלחיץ אותך

 

[פלאפון]

אני גיליתי, שמיד אחרי שמתייאשים, תוך כמה שעות זה מתחיל לרוץ.
העיקר זה לא להפסיק.

 

[זה רק אני]

זה לטא אוטוטו זה לפחות 4 חודשים
והיום יש חוק שבגן 3 יש שלוש גננות במיוחד בשביל זה לפחות חודשים ראשונים את יכולה לשלוח בשקט עם בגד להחלפה
וזה תפקיד הגננת השלישיתלעזור בדברים אלו

הוא ילך שנה הבאה בעז"ה לחיידר שזה עם רבה ולא גננת כך שזה לא אפשרי.

התחלתי לחשוב שאולי זה משהו פיזי- שהוא לא מרגיש את הצורך להרטיב, ולכן זה בלי שליטה. יש דבר כזה?
(כבר ארבעה ימים כך. מה עושים?)

 

[ינשופי]

סבלנות, סבלנות, ושוב סבלנות!
לא הייתי הולכת אחורה בכזה גיל, מה גם שאת צודקת שבחיידר לא ישושו לקבל ילד עם טיטול...
מה שכן- הייתי מנסה להושיב אותו גם בלי שביקש (אחרי ששתה, ועבר מספיק זמן מהפעם הקודמת), ואז עם משחקים או פעילות מעניינת לחכות שזה יקרה (אפילו קצת...), ולעשות מזה ענין גדול.
הרבה הצלחה! אל תדאגי, בבר מצווה הוא כבר בטוח יהיה יבש...

 

[קטנטנים]

מנסיון של ילד בכזה גיל, פשוט החזרנו את הטיטול ואחרי 3 חודשים פתאום זה הלך בקלות ב"ה.

 

[זה רק אני]

תודה לכל התגובות.
נראה לי שאני אחכה עד סוף השבוע, ואם לא תהיה ברירה אני באמת אחזיר לו. כי זה ממש מוגזם.
היום למשל שלחתי אותו לגן עם טיטול בגד ים- שאפשר להלביש כמו לבנים.
מבחינתו הוא יודע שהוא צריך ללכת לשרותים, אך לפחות כשמתפספס זה לא על הרצפה...
נקווה לישועות.

 

[פוזי]

ואו
אנחנו באותו מקום
רק שב"ה במעון שלו רוב הילדים גמולים
אז פשוט שלחנו אותו לגן עם טיטול ומעליו לבנים
מה שקרה- הוריד את הטיטול בגן
והלך כמו כל הילדים לשרותים
בבית פיספס ולא הסכים ללכת לשרותים ובגן רק בשרותים אפילו בשינה...
וכשהגננת מספרת שהיום גלש לו היא לא מבינה איך אנחנו רגועים- בבית כל הזמן.
קנינו לו מתנה לכבוד הגמילה וגיל 3 יום הולדת וחלאקה- משהו שביקש הרבה זמן ויקר יותר לכן לא קונים סתם
אופניים 3 גלגלים
ביום שגמול ולא גולש יכול להיות איתם- ביום שגולש לו פשוט אין אופניים.

כמו כן הרב אמר לא לשים ציצית אם לא גמול, כשהגיע לגיל 3 ושבוע בכה שרוצה ציצית
התנאי- מקבל רק שלא גולש
ב"ה עוזר נהדר.
וודאי שיש ימים שגולש עדיין אנחנו רק בשבועיים שאחרי.

לדוג' השבוע היתה המסיבה בגן אחרי החלאקה באותו יום רק גלש בלי סוף כנראה מהתרגשות והודיע לי שהיום אין אופניים...

ודרך אגב אמרו לנו שלבנים יותר קשה.
משהי הביאה לנו שרפרף נמוך מאד(יותר מכל שרפרף אחר) מתעגל שקנתה באיקאה והילד עומד עליו
http://www.ikea.co.il/catalogue/Chil...ories/60248418
מה שעזר הרבה יותר מישבנון.

בהצלחה לכולם

 

[חנה4]

תגידי לו שכל פעם שהוא עושה בשירותים הוא יחלק משהו לכל האחים, (משהו קטנטן)
זה גם ידרבן אותו לזכור ולא לפספס, וגם ידרבן את האחים להזכיר לו...

 

[זה רק אני]

תגידי לו שכל פעם שהוא עושה בשירותים הוא יחלק משהו לכל האחים, (משהו קטנטן)
זה גם ידרבן אותו לזכור ולא לפספס, וגם ידרבן את האחים להזכיר לו...

כל הזמן אני אומרת לו את זה ואפ' פעמיים כשהצליח בטעות- עשינו מזה עסק וחלק לכולם,
אבל זה לא מצליח לדרבן אותו ואפ' כבר אמר לי:לא רוצה שוקולד, כששכנעתי אותו לשבת בשרותים.
זהו, לבינתיים החזרתי לן את הטיטול. התיאשתי

 

[דוכי בחול]

אני קניתי חבילת גלידה (עם 5 טעמים), וכל פעם שעשתה קיבלה קצת מכל טעם,
והשמחה היתה רבה,
זה מאוד עזר לה להיגמל (בגיל 3 )

 

[פדואלה]

לי זה נשמע יותר קטע שהוא מנהל את כולם על הזרת הקטנה שלו...
אם את מרגישה שזה אכן זה, ואת רוצה עוד טיפונת להתאמץ(אם את מסוגלת).
פני באישי, נראלי שאוכל לעזור.

 

[שיר770]

ואו
אנחנו באותו מקום
רק שב"ה במעון שלו רוב הילדים גמולים
אז פשוט שלחנו אותו לגן עם טיטול ומעליו לבנים
מה שקרה- הוריד את הטיטול בגן
והלך כמו כל הילדים לשרותים
בבית פיספס ולא הסכים ללכת לשרותים ובגן רק בשרותים אפילו בשינה...
וכשהגננת מספרת שהיום גלש לו היא לא מבינה איך אנחנו רגועים- בבית כל הזמן.
קנינו לו מתנה לכבוד הגמילה וגיל 3 יום הולדת וחלאקה- משהו שביקש הרבה זמן ויקר יותר לכן לא קונים סתם
אופניים 3 גלגלים
ביום שגמול ולא גולש יכול להיות איתם- ביום שגולש לו פשוט אין אופניים.

כמו כן הרב אמר לא לשים ציצית אם לא גמול, כשהגיע לגיל 3 ושבוע בכה שרוצה ציצית
התנאי- מקבל רק שלא גולש
ב"ה עוזר נהדר.
וודאי שיש ימים שגולש עדיין אנחנו רק בשבועיים שאחרי.

לדוג' השבוע היתה המסיבה בגן אחרי החלאקה באותו יום רק גלש בלי סוף כנראה מהתרגשות והודיע לי שהיום אין אופניים...

ודרך אגב אמרו לנו שלבנים יותר קשה.
משהי הביאה לנו שרפרף נמוך מאד(יותר מכל שרפרף אחר) מתעגל שקנתה באיקאה והילד עומד עליו
http://www.ikea.co.il/catalogue/Chil...ories/60248418
מה שעזר הרבה יותר מישבנון.

בהצלחה לכולם

נראה לי שלילד בן 3 שמתפספס לו צריך לנהוג בסובלנות ועניניות לחלוטין. להחליף בלי הרבה דיבורים. איך שאני מסתכלת על זה להביא לו עונש כזה כבד (מבחינתו זה מאוד כבד...) על פספוס בגלל שהתרגש??? הוא לא שולט על זה כל כך טוב. ואם פספס אז לדעתי פשוט להשתתף בצערו ולהחליף.
אני לא אשת חינוך... אבל אם אצלכם עובד זה מצויין. אני מדמיינת את בן השלוש שלי בלי אופניים בגלל שפספס (שלא באשמתו או סתם בגלל שהיה עסוק מידי...) זה מתכון למאבקי כח ולפספוסי דווקא. (בסגנון של "אם לא תתני לי שלוק אני אפספס על הרצפה...")
עכשיו כשמתפספס לו אף אחד לא עושה עניין והוא מבין שאולי באמת לא כדאי לעשות מזה עניין. ורק הוא מפסיד שצריך עכשיו להחליף בגדים. ואני משדרת לו כמה עצוב לו שפספס. אז בפעם הבאה שכמעט מתפספס- הוא ילך לשירותים.

 

[חיה12]

תודה לכל התגובות.
נראה לי שאני אחכה עד סוף השבוע, ואם לא תהיה ברירה אני באמת אחזיר לו. כי זה ממש מוגזם.
היום למשל שלחתי אותו לגן עם טיטול בגד ים- שאפשר להלביש כמו לבנים.
מבחינתו הוא יודע שהוא צריך ללכת לשרותים, אך לפחות כשמתפספס זה לא על הרצפה...
נקווה לישועות.

טיטול בגד ים אינו אטום לנוזלים.
יש טיטולים מיוחדים לגמליה (הדעות חלוקות על יעילות השימוש בהם)

בכלאופן, הרבה הצלחה!!!!

אצלינו מה שעזר זה הרבה סבלנות, בלי עונשים!!
פשוט לא להבהל כשמרטיב או מלכלך (למרות שלפעמים זה ממש מרגיז)