ייעוץ לשוני | איך מנקדים "שהות"?

אלישקף

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
D I G I T A L
שָהוּת או שְהוּת?
אשמח לאסמכתא. (או אסמך לאשמחתא? ;))
 

אלישקף

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
D I G I T A L
על זה לא חשבתי...
(ועכשיו אני גם אצטרך להקליט מחדש. אוף)
תודה
 

למען דעת

משתמש סופר מקצוען
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
2017-11-15_122639.png
 

אלישקף

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
D I G I T A L

למען דעת

משתמש סופר מקצוען
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
שאלתי עתה את המומחה שלי: אם בנטיה (שְהותי שְהותו) הש' הופך לשווא, סימן שזה קמץ. פתח לא הופך לשווא (מַהותו).
גם במילון ספיר - שָהות
צירה - מה פתאום?
 

אברהם

מהמשתמשים המובילים!
עיצוב גרפי DIP
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
עריכה תורנית
D I G I T A L
עימוד ספרים
שְהות בנטייה
אך גם בלי נטייה הצורה העיקרית היא בשווא, ואפשר גם בקמץ. (כך לפי אבן שושן ורב-מלים)

כך שאם הקלטת בצֵירֶה, שנשמע כמו שווא נע (ולא כמו שֵייהות) - זה בסדר
 

אלישקף

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
D I G I T A L
שְהות בנטייה
אך גם בלי נטייה הצורה העיקרית היא בשווא, ואפשר גם בקמץ. (כך לפי אבן שושן ורב-מלים)

כך שאם הקלטת בצֵירֶה, שנשמע כמו שווא נע (ולא כמו שֵייהות) - זה בסדר
הקלטתי בקמץ, וכשראיתי שמילוג מנקד צירי - חשבתי שאאלץ לתקן.
אם אבן שושן, רב-מילים וספיר מסכימים קמץ - זה מספיק לי.
שאלתי עתה את המומחה שלי: אם בנטיה (שְהותי שְהותו) הש' הופך לשווא, סימן שזה קמץ. פתח לא הופך לשווא (מַהותו).
גם במילון ספיר - שָהות
צירה - מה פתאום?
ומיהו אותו מומחה?

תודה למסייעים
 

שרלוט

משתמש סופר מקצוען
שֵׁהוּת

פירוש של שהות:
1.
הימצאות במקום כלשהו, היות נוכח
2.
מרווח זמן, רגע

מתוך מילוג.
 

חגי פאהן

משתמש סופר מקוצען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
@חגי פאהן ו-@אפכא מסתברא,
אשמח לקרוא את חוות דעתכם.
תודה על הכבוד, אני מאד אוהב כבוד. (חידה: איפה במשנה יש משפט שהמילה 'מאד' מופיעה לפני הפועל?)

זו שאלה טובה מאד.
בעיקרון המשקל הוא קְטוּת, וקשור לבניין קל של נחי ל"ה, לדוגמה: פְּדוּת מלשון פדה, זְכוּת מלשון זכה, שְׁטוּת מלשון שוטה. והיה צריך להיות שְׁהוּת מלשון שהה (אפשר לדון אם זה נקרא שם פעולה או לא).

אלא שאם פ' הפועל או ע' הפועל גרונית, השוא הופך לקמץ, כמו טָעוּת מלשון טעה, חָזוּת מלשון חזה. ולפי זה צריך לומר שָׁהוּת. אבל זכור לי כילד שתמיד כולם אמרו רק "שְהות" בשוא, צ"ע למה.

יש יוצאים מהכלל הזה, כמו גָּלוּת.

(ואני עדיין מחפש עוד קצת ראיות למה שכתבתי כאן)
 

אלישקף

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
D I G I T A L

אלישקף

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
D I G I T A L

חגי פאהן

משתמש סופר מקוצען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
בעזהי"ת

אולי גאות, זהות, אבל לכאורה קשה לומר כך. כי הם נגזרים מגֵּאֶה וזֵהֶה, שנראים יותר כמשקל קִטֵּל (משקל התכונות) בנל"ה שעבר תשלום דגש. ושהות לעומתם נגזר מבניין קל ולא משֵׁהֶה.

(וחרות היא כלל לא נל"ה אלא מהכפולים - ח.ר.ר)
 

חגי פאהן

משתמש סופר מקוצען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
עימוד ספרים

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכב

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד שָׂמַחְתִּי בְּאֹמְרִים לִי בֵּית יְהוָה נֵלֵךְ:ב עֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלֵינוּ בִּשְׁעָרַיִךְ יְרוּשָׁלִָם:ג יְרוּשָׁלִַם הַבְּנוּיָה כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ יַחְדָּו:ד שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים שִׁבְטֵי יָהּ עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל לְהֹדוֹת לְשֵׁם יְהוָה:ה כִּי שָׁמָּה יָשְׁבוּ כִסְאוֹת לְמִשְׁפָּט כִּסְאוֹת לְבֵית דָּוִיד:ו שַׁאֲלוּ שְׁלוֹם יְרוּשָׁלִָם יִשְׁלָיוּ אֹהֲבָיִךְ:ז יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ:ח לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי אֲדַבְּרָה נָּא שָׁלוֹם בָּךְ:ט לְמַעַן בֵּית יְהוָה אֱלֹהֵינוּ אֲבַקְשָׁה טוֹב לָךְ:
נקרא  2  פעמים

לוח מודעות

למעלה