שלום חברים, עברו חדשים מביקורי האחרון, חבל, חבל שאינני מבקר כאן, מכיר חברים חדשים, דעות חדשות...
שאלת התמחור כבר עלתה בפורום, זה שנים, אף פעם לא הייתה לה תשובה קצרה וקולעת.
וכנראה שאכן זה כך.
דובי, הרשה לי לתקן אותך, אין המון סוגים של עריכה. אלא שאין עריכה אחת דומה למשנהו כלל ועיקר, וכשם שאין פרצופיהן שווין וכו'.
ולא זו בלבד שאין עריכה אחת דומה למשנהו, אלא שאין עורך דומה למשנהו.
הגעו עצמכם, וכי אני, עורך מדופלם... אגיע אי-פעם לקרסוליו של דובי, האם אי-פעם יגיעו מעשי למאמרו המצוין, המסכם כל-כך בבהירות נושא כל-כך מורכב, שזה שנים שאני מתקשה, מתפתל ומתגמגם בהסברים על מורכבות המחיר...
דובי, באמת שלא התכוונתי להחמיא לך, אינני פרגן (כנראה שכך צריך לכתוב, לא?) כה נחמד. פשוט רציתי לחדד את הבדלי העורכים, וכאשר דוגמא כה קולעת נמצאת מול עיני, מה לי לילך ולרעות בשדות זרים?
כבר מובא באחד הדיונים בפורום זה, מונולוג ארוך, תשפוכת של מלל מריר וציני על אותם מחברי ספרים מהוללים, שנטפו מבין ריסי מקלדתי ברגעי תסכול וכדומה, מאז כבר הספקתי להתחרט על מיני ההכללות והרכילויות שכתבתי שם, לא אאריך שוב בכך.
רק אומר, שלפעמים אתה כל כך נתקע, שבא לך לקחת את המחשב, להשליכו בפרצופו המתחסד, ואפילו הרבני, של היושב מולך, ולהסב את מקצועך לשפונז'אות, העיקר להימנע בכל דרך מלהסביר לחכם הרזים שמולך, שגיבובי השטויות שהוא העלה, אינם ראוים לעלות על מכבש הדפוס. היות ועל רזי השפונז'ה לא קבלת תעודה מוסמכת, הינך פשוט נשאר לשבת על מקומך, והבלגה זו עולה לך ביוקר.
אוה ביוקר, שכן לקחת את כתביו, מאז הפכת לפוסק, תלמיד חכם, ר"מ, מפלפל, בדרוש ובסוד, בקבלה מעשית ובעצות ישרות לחינוך, להורים ומורים, מוסר וחסידות. אתה פשוט מתיישב, חוקר לעומק כל תג ותג וכל אות ואות, מנסה לחקור, מה היה הלה עלול להתכווין בכותבו שורות אומללות וחסרות פשר אלו. פעמים שאין מנוס מלבדוק "מן המזבח ולמעלה", מראי מקומות, ספרי מקורות, בראשונים ובאחרונים.
ואחרי כל העמל הזה, שהלה כלל אינו מתחיל להבין מדוע המחיר להוצאת הספר, עליו עמלת כמחצית השנה, ומבקש הינך עבורו סכום כסף שמעלת כבוד תורתו הרם משתכר בחודש בודד, אינו מוגזם...
ולא זו בלבד, אלא שמוזמן הינך לטקס השקת הספר, ועיניך האומללות צריכים לחזות ולהיקרע, מאותו רב גדול ישוב על כסא מלכותו הרם ונישא, גדולי הדור רוכנים לעברו ומרעיפים על ראשו שירות ותשבחות על ספרו הבהיר והנהיר, שהציל את כבודה של עולם התורה, ובעצם כל לימוד התורה עד לדור זה, טרם הופעת ספרו המפואר, הינו בגדר נס שאין עליו תשובה, איך יכלו שאת ללא ספר פיקוח-נפש זה...
ואתה, עיניך כלות, אתה 'רק העורך'...
וכבר היה לעולמים, בדידי הוה עובדא...