"יש כאן כתם על התיקרה. הוא בצבע אפור. מעניין איך הוא נהיה. ומתי.
מעניין? ממש לא. שום דבר לא מעניין אותי.
אולי רק.."
יוני עצם את עייניו בחוזקה, ופתח באיטיות. בוהה באוויר.
"לא. שום דבר לא משנה לי יותר."
הוא התהפך, והתעטף בשמיכה עד מעל לראשו.
"עכשיו לישון. ולשכוח מהכל."
ככל שיוני ניסה להירדם המחשבות המציקות הציפו אותו יותר. הוא סילק אותן בידיו. ברגליו. במחשבות אחרות.
אך ככל הנראה המחשבות לא הבינו את כוונתו. הן המשיכו להציף.
יוני התיישב על המיטה בזעם.
ופתאום, משהו רטוב מדגדג לו בעיניים.
לא יאומן.
יוני, בוכה.
מעניין? ממש לא. שום דבר לא מעניין אותי.
אולי רק.."
יוני עצם את עייניו בחוזקה, ופתח באיטיות. בוהה באוויר.
"לא. שום דבר לא משנה לי יותר."
הוא התהפך, והתעטף בשמיכה עד מעל לראשו.
"עכשיו לישון. ולשכוח מהכל."
ככל שיוני ניסה להירדם המחשבות המציקות הציפו אותו יותר. הוא סילק אותן בידיו. ברגליו. במחשבות אחרות.
אך ככל הנראה המחשבות לא הבינו את כוונתו. הן המשיכו להציף.
יוני התיישב על המיטה בזעם.
ופתאום, משהו רטוב מדגדג לו בעיניים.
לא יאומן.
יוני, בוכה.