יונה רצה רק לנוח, איי איי איייי....

[יואב ברק]

בעודו מנמנם הרגיש יונה שכיסו רוטט. הוא שלף את מכשיר הטלפון, וגילה על הצג 'תזכורת'. הוא לחץ על מקש כלשהו, הדיח את פניו ויצא לרחוב.

היה זה יום שלישי סתמי בירושלים. מכוניות עמדו בפקק, והרמזורים הפכו להמלצה. רעש, המולה, אנשים חולפים כרוח. ויונה פוסע על האספלט וחושב מחשבות. על היותו ילד תפנוק בבקעת החוף, וכיום, אברך, מעוטר זקן, וירא ה'. מהלך הוא בנחת, בדרכו לאסוף את רינתו'ש הקטנה מהגן.

אשתו, שתהיה בריאה, הודיעה לו עוד בבוקר עודה פורסת ירקות, היום תאסוף את רינתו'ש מהגן? והוא הציץ בעיתון כמו בכל יום. העיתון מקופל על השיש, והוא מציץ מבין כפליו, נזהר לבל יגע בו, רק מציץ ממרחק, עומד על חדשות היום, בקיצור. בסדר יונה? אמרה מנסה לתפוס את תשומתו, והוא גוהר על העיתון בראש מעוקם, מנחש כותרות, בהצלחה נמרצת.

הוא שמע אותה. את אשתו. זאת אנו יודעים לעת צהרים, יונה נעקף ממזרח ומתימן, עוברי אורח לחוצים, הוא חושב בין לבין. ראשו מתפקע מחשבות כמו סל ניירות, סקיצות, שירטוטים, ועוד כמה תובנות מעוקמות. על עולמינו זה, ועל ש"י אחרים.

ואת הכאוס המשתולל גודע הטלפון. הוא מציץ במסך, רק אז מגלה 'אשתי היקרה'. הוא ממהר לענות, והוא שומע, למה לא אספת את רינתו'ש? דיברתי איתך?!

================================================================

תסריט מוזר שרדף אותי.

 

[יוסף שחק]

זה עוד כלום
את השפכטל האמיתי הוא יקבל מהגננת

 

[תופרת חרישית]

כתמורה, יוענק לו פטור מתפקיד זה לנצח.

 

[מ"ם]

אוהב כל שורה שלך תמיד.

(כפליו = קפליו? או שזה מכוון?)

 

[יואב ברק]

(כפליו = קפליו? או שזה מכוון?)

טעות טעות!!

 

[הגשש]

צודק יונה. איך אפשר לשמוע משהו כשקוראים עיתון עם עין אחת פתוחה לגובה ועין אחת לרוחב???

 

[יואב ברק]

צודק יונה. איך אפשר לשמוע משהו כשקוראים עיתון עם עין אחת פתוחה לגובה ועין אחת לרוחב???

ממש תמונת פרופיל!!!