שיר יָמִים טוֹבִים

אוריצפת

משתמש מקצוען
גילוי נאות: פרסמתי כאן שני שירים תחת הכינוי "יוצר אור".
מסיבות השמורות במערכת, מעתה ייקרא שמי "אוריצפת".


כִּי נִסְתַּרְתְּ לִי, בֵּין כְּתָפִים וּנְטָפִים
נִרְאֵית וְלֹא נִרְאֵית, אִם בְּהָקִיץ, בְּמַחֲזֶה
רְאִיתִיךְ מִבַּעַד לֹבֶן, צַעַד מְחוֹלַיִךְ
פָּנַיִךְ זוֹהֲרִים אֵלַי מִבֵּין הָעֲנָפִים.

אֵינֵךְ אֶלָּא לְיֹפִי
הַבַּת יְרוּשָׁלָיִם.
וַאֲנִי, מָאַסְתִּי בַּהֶבֶל הַזֶּה

*

וְשַׁבְתִּי וּרְאִיתִיךְ, מִגֶּזַע עֶלְיוֹנִים
גִּנּוּן מַלְכוּת, גַּם פֶּשֶׁט לֹבֶן לֹא הִסְתִּיר
וְאַתְּ רַכָּה וַעֲנֻגָּה, שֶׁלֹּא הִצִּיגָה כַּף רַגְלָהּ
רוֹקֶדֶת וּמֵאֹנֶס, צַעֲרֵךְ עַל הַפָּנִים.

אֵינֵךְ, רָמָה, אֶלָּא לְשֵׁם בָּנִים.
הֵן גַּם אוֹתָךְ הִנַּחְתִּי, וָאוֹתִיר
כִּי לֹא לָךְ, הַמְּיֻחֶסֶת, אָבִיתִי תְּהִלָּה.

*

בָּאַחֲרוֹנָה, אֶשָּׂא עֵינַי
מֵאַיִן לִי תָּבוֹאִי. וָאֶרְאֵךְ
וּמַבָּטֵךְ עָמֹק כַּיָּם, וְצַעֲרֵךְ.
לָבְנֵךְ שָׁאוּל הוּא לָךְ, וּשְׁאוּלָה גַּם אַתְּ
וּמְיֻסֶּרֶת, כְּמִכּוֹס יָגוֹן לָגַמְתְּ
מִצַּעַר הַשָּׁמוּר לַחֲכָמִים
וּמְבִינָה לִי, מְבִינָה...

וְאַתְּ שֶׁלִּי, הַבַּת.
וְאַתְּ כֻּלֵּךְ שֶׁלִּי, וּלְשֵׁם שָׁמָיִם.

*

עַטְּרוּנוּ, אִמּוֹתֵינוּ
רְאֶינָה, בְּנוֹת צִיּוֹן
הֵן יוֹם שִׂמְחַת לִבֵּנוּ בָּא
אֲשֶׁר קִוִּינוּ, וְנֻבָּא
בָּחֲרָה שְׁכִינָה לְעַם אֶבְיוֹן
אָדְמָה תּוֹלַעְתּוֹ, אַךְ הוּא שָׁאוּל לָבָן -

לְשֵׁם שָׁמָיִם.
 

מנוחה כהן

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית

דיונון

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
עריכה תורנית
וואו
וואו
וואו
יצירה מדהימה!
אבהיר את המובן -
תענית פרק ד משנה ח -
אמר רבן שמעון בן גמליאל: לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיוה"כ, שבהן בנות ירושלים יוצאות בכלי לבן שאולין שלא לבייש את מי שאין לו. וכו' ובנות ירושלים יוצאות וחולות בכרמים ומה היו אומרות - בחור, שא נא עיניך וראה מה אתה בורר לך. אל תתן עיניך בנוי תן עיניך במשפחה (משלי לא, ל) "שקר החן והבל היופי אשה יראת ה' היא תתהלל" ואומר (משלי לא, לא) "תנו לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה" וכן הוא אומר (שיר השירים ג, יא) "צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו וביום שמחת לבו" ביום חתונתו זה מתן תורה וביום שמחת לבו זה בנין בית המקדש שיבנה במהרה בימינו.
ובגמרא דף לא.
תנו רבנן: יפיפיות שבהן מה היו אומרות - תנו עיניכם ליופי שאין האשה אלא ליופי. מיוחסות שבהן מה היו אומרות - תנו עיניכם למשפחה, לפי שאין האשה אלא לבנים. מכוערות שבהם מה היו אומרות - קחו מקחכם לשום שמים ובלבד שתעטרונו בזהובים.
 

דיונון

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
עריכה תורנית
הייתי ממליץ על פירוש צמוד. ואם לא, האם אפשר לנסות לכתוב אחד כזה בעצמי?
 
נערך לאחרונה ב:

7שבע7

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
שיר יפיפה, עם כל השיבוצים האפשריים.
מעניין אותי - מדובר בעצם במשל?
 

אנטיפטרוסה

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
מוזיקה ונגינה
מדהים - מדהים.
תמשיך להביא יצירות קסומות שכאלה.
 

דיונון

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
עריכה תורנית
שיר נפלא זה מתאר את סיבת הגאולה העתידה - 'לשם שמים' ולא בגלל סיבות אחרות.
בהשאלה נפלאה מהמשנה והגמרא בתענית הנזכרים לעיל.
בית ראשון - לא בגלל 'יופי'.
מסתבר שכוונת המשורר היתה למשמעות העמוקה של 'יופי' ולא לחיצונית.
לדידי פירשתי על מצוות ומעשים טובים, על דרך 'התנאה לפניו - כיצד? - במצוות'. וכמאמר הכתוב "מה לי רוב זבחיכם וגו'" אך הפרשנות פתוחה.
בית שני - לא בגלל 'ייחוס'.
בית שלישי - מתאר את עם ישראל הנכלמים במעשיהם ויודעים שאינם ראויים ושאין להם במה להתלות אלא ברחמי האב עליהם.
במבנה השיר חוזר על עצמו המוטיב 'לבן'.


כִּי נִסְתַּרְתְּ לִי, בֵּין כְּתָפִים וּנְטָפִים הסתתרת בכרם. כתף ונטף - סוגי אשכולות שהגדרתם לקוחה מהלכות מתנות עניים.
נִרְאֵית וְלֹא נִרְאֵית, אִם בְּהָקִיץ, בְּמַחֲזֶה
רְאִיתִיךְ מִבַּעַד לֹבֶן, צַעַד מְחוֹלַיִךְ
(ביאור חסר) צעדי הריקוד
פָּנַיִךְ זוֹהֲרִים אֵלַי מִבֵּין הָעֲנָפִים. תיאור יופיה של הבת.

אֵינֵךְ אֶלָּא לְיֹפִי אינך רק ליופי
הַבַּת יְרוּשָׁלָיִם.
וַאֲנִי, מָאַסְתִּי בַּהֶבֶל הַזֶּה
כי מאסתי בו כבר

*

וְשַׁבְתִּי וּרְאִיתִיךְ, מִגֶּזַע עֶלְיוֹנִים
- מגזע האבות והאמהות הקדושים.
גִּנּוּן מַלְכוּת, גַּם פֶּשֶׁט לֹבֶן לֹא הִסְתִּיר בעלת התנהגות מלכותית כיאה לנסיכה (ביאור חסר).
וְאַתְּ רַכָּה וַעֲנֻגָּה, שֶׁלֹּא הִצִּיגָה כַּף רַגְלָהּ - השאלה מדברים (כח נו) "הרכה בך והענגה אשר לא נסתה כף רגלה הצג על הארץ מהתענג ומרך". מתפרש גם במובן שלא הציגה רגלה בריקוד דווקא, כמו שמתבאר במשפט הבא.
רוֹקֶדֶת וּמֵאֹנֶס, צַעֲרֵךְ עַל הַפָּנִים. כאן כבר מתוארת האומללות שמאחורי הריקוד.

אֵינֵךְ, רָמָה, אֶלָּא לְשֵׁם בָּנִים. אין מעלתך ופדותך לשם המשך השושלת, כי לא זו הסיבה.
או יתבאר שהפניה היא לדור האבות ואמהות הקדשים המכונים בחז"ל הרים וגבעות, ולפי"ז, הכוונה ב'רמה' אל האמהות הק', כלומר - אין מעלתכם נוגע כאן בשביל גאולת בניכם.

הֵן גַּם אוֹתָךְ הִנַּחְתִּי, וָאוֹתִיר
כִּי לֹא לָךְ, הַמְּיֻחֶסֶת, אָבִיתִי תְּהִלָּה.
השאלה מהפיוט "אשר אימתך" (יום כיפור, הקליר)

*

בָּאַחֲרוֹנָה, אֶשָּׂא עֵינַי
השאלה מהפסוק "אשא עיני אל ההרים מאין יבוא וגו'"
מֵאַיִן לִי תָּבוֹאִי. וָאֶרְאֵךְ
וּמַבָּטֵךְ עָמֹק כַּיָּם, וְצַעֲרֵךְ.
לָבְנֵךְ שָׁאוּל הוּא לָךְ, וּשְׁאוּלָה גַּם אַתְּ
בגדך הלבן שאול ואינו שלך, כי את יודעת שאין בך מעלה וזכות לבא בהם פני המלך. או גם - לבנך שאול, כלומר שמשאלתך לזכות בלובן ובכפרה. (ושאולה גם את - ביאור חסר)
וּמְיֻסֶּרֶת, כְּמִכּוֹס יָגוֹן לָגַמְתְּ
מִצַּעַר הַשָּׁמוּר לַחֲכָמִים
אולי על פי הפתגם (אין לו מקור, ובכל זאת מופיע בספרות התורנית) "איזהו חכם המכיר את מקומו". ובהקשר השיר, שכנסת ישראל מכירה את מקומה ומודעת לדלותה וחסרון מעשיה, ומבינה את צידוק גלותה ועונשה.
וּמְבִינָה לִי, מְבִינָה...

וְאַתְּ שֶׁלִּי, הַבַּת.
וְאַתְּ כֻּלֵּךְ שֶׁלִּי, וּלְשֵׁם שָׁמָיִם.

*

עַטְּרוּנוּ, אִמּוֹתֵינוּ
רְאֶינָה, בְּנוֹת צִיּוֹן
השאלה מהפס' "צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעיטרה לו אמו ביום חתונתו וביום שמחת לבו"
הֵן יוֹם שִׂמְחַת לִבֵּנוּ בָּא
אֲשֶׁר קִוִּינוּ, וְנֻבָּא
בָּחֲרָה שְׁכִינָה לְעַם אֶבְיוֹן
אָדְמָה תּוֹלַעְתּוֹ, אַךְ הוּא שָׁאוּל לָבָן -
השאלה מהפס' "אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו אם יאדימו כתולע כצמר יהיו". אדמה תולעתו ולא 'כתולעת', על פי הכינוי לעם ישראל בפס' "תולעת יעקב".

לְשֵׁם שָׁמָיִם.



חסרים לי מקורות לתוכן הדברים, בפרט שיש להם משמעות 'כבדה' כל כך.
 

מנוחה כהן

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
מחוללות בכרמים..
כִּי נִסְתַּרְתְּ לִי, בֵּין כְּתָפִים וּנְטָפִים
נִרְאֵית וְלֹא נִרְאֵית, אִם בְּהָקִיץ, בְּמַחֲזֶה
רְאִיתִיךְ מִבַּעַד לֹבֶן, צַעַד מְחוֹלַיִךְ
פָּנַיִךְ זוֹהֲרִים אֵלַי מִבֵּין הָעֲנָפִים.
כתף ונטף הם שני חלקי אשכול ענבים.
 

אוריצפת

משתמש מקצוען
שיר נפלא זה מתאר את סיבת הגאולה העתידה - 'לשם שמים' ולא בגלל סיבות אחרות.
בהשאלה נפלאה מהמשנה והגמרא בתענית הנזכרים לעיל.
בית ראשון - לא בגלל 'יופי'.
מסתבר שכוונת המשורר היתה למשמעות העמוקה של 'יופי' ולא לחיצונית.
לדידי פירשתי על מצוות ומעשים טובים, על דרך 'התנאה לפניו - כיצד? - במצוות'. וכמאמר הכתוב "מה לי רוב זבחיכם וגו'" אך הפרשנות פתוחה.
בית שני - לא בגלל 'ייחוס'.
בית שלישי - מתאר את עם ישראל הנכלמים במעשיהם ויודעים שאינם ראויים ושאין להם במה להתלות אלא ברחמי האב עליהם.
במבנה השיר חוזר על עצמו המוטיב 'לבן'.


כִּי נִסְתַּרְתְּ לִי, בֵּין כְּתָפִים וּנְטָפִים הסתתרת בכרם. כתף ונטף - סוגי אשכולות שהגדרתם לקוחה מהלכות מתנות עניים.
נִרְאֵית וְלֹא נִרְאֵית, אִם בְּהָקִיץ, בְּמַחֲזֶה
רְאִיתִיךְ מִבַּעַד לֹבֶן, צַעַד מְחוֹלַיִךְ
(ביאור חסר) צעדי הריקוד
פָּנַיִךְ זוֹהֲרִים אֵלַי מִבֵּין הָעֲנָפִים. תיאור יופיה של הבת.

אֵינֵךְ אֶלָּא לְיֹפִי אינך רק ליופי
הַבַּת יְרוּשָׁלָיִם.
וַאֲנִי, מָאַסְתִּי בַּהֶבֶל הַזֶּה
כי מאסתי בו כבר

*

וְשַׁבְתִּי וּרְאִיתִיךְ, מִגֶּזַע עֶלְיוֹנִים
- מגזע האבות והאמהות הקדושים.
גִּנּוּן מַלְכוּת, גַּם פֶּשֶׁט לֹבֶן לֹא הִסְתִּיר בעלת התנהגות מלכותית כיאה לנסיכה (ביאור חסר).
וְאַתְּ רַכָּה וַעֲנֻגָּה, שֶׁלֹּא הִצִּיגָה כַּף רַגְלָהּ - השאלה מדברים (כח נו) "הרכה בך והענגה אשר לא נסתה כף רגלה הצג על הארץ מהתענג ומרך". מתפרש גם במובן שלא הציגה רגלה בריקוד דווקא, כמו שמתבאר במשפט הבא.
רוֹקֶדֶת וּמֵאֹנֶס, צַעֲרֵךְ עַל הַפָּנִים. כאן כבר מתוארת האומללות שמאחורי הריקוד.

אֵינֵךְ, רָמָה, אֶלָּא לְשֵׁם בָּנִים. אין מעלתך ופדותך לשם המשך השושלת, כי לא זו הסיבה.
או יתבאר שהפניה היא לדור האבות ואמהות הקדשים המכונים בחז"ל הרים וגבעות, ולפי"ז, הכוונה ב'רמה' אל האמהות הק', כלומר - אין מעלתכם נוגע כאן בשביל גאולת בניכם.

הֵן גַּם אוֹתָךְ הִנַּחְתִּי, וָאוֹתִיר
כִּי לֹא לָךְ, הַמְּיֻחֶסֶת, אָבִיתִי תְּהִלָּה.
השאלה מהפיוט "אשר אימתך" (יום כיפור, הקליר)

*

בָּאַחֲרוֹנָה, אֶשָּׂא עֵינַי
השאלה מהפסוק "אשא עיני אל ההרים מאין יבוא וגו'"
מֵאַיִן לִי תָּבוֹאִי. וָאֶרְאֵךְ
וּמַבָּטֵךְ עָמֹק כַּיָּם, וְצַעֲרֵךְ.
לָבְנֵךְ שָׁאוּל הוּא לָךְ, וּשְׁאוּלָה גַּם אַתְּ
בגדך הלבן שאול ואינו שלך, כי את יודעת שאין בך מעלה וזכות לבא בהם פני המלך. או גם - לבנך שאול, כלומר שמשאלתך לזכות בלובן ובכפרה. (ושאולה גם את - ביאור חסר)
וּמְיֻסֶּרֶת, כְּמִכּוֹס יָגוֹן לָגַמְתְּ
מִצַּעַר הַשָּׁמוּר לַחֲכָמִים
אולי על פי הפתגם (אין לו מקור, ובכל זאת מופיע בספרות התורנית) "איזהו חכם המכיר את מקומו". ובהקשר השיר, שכנסת ישראל מכירה את מקומה ומודעת לדלותה וחסרון מעשיה, ומבינה את צידוק גלותה ועונשה.
וּמְבִינָה לִי, מְבִינָה...

וְאַתְּ שֶׁלִּי, הַבַּת.
וְאַתְּ כֻּלֵּךְ שֶׁלִּי, וּלְשֵׁם שָׁמָיִם.

*

עַטְּרוּנוּ, אִמּוֹתֵינוּ
רְאֶינָה, בְּנוֹת צִיּוֹן
השאלה מהפס' "צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעיטרה לו אמו ביום חתונתו וביום שמחת לבו"
הֵן יוֹם שִׂמְחַת לִבֵּנוּ בָּא
אֲשֶׁר קִוִּינוּ, וְנֻבָּא
בָּחֲרָה שְׁכִינָה לְעַם אֶבְיוֹן
אָדְמָה תּוֹלַעְתּוֹ, אַךְ הוּא שָׁאוּל לָבָן -
השאלה מהפס' "אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו אם יאדימו כתולע כצמר יהיו". אדמה תולעתו ולא 'כתולעת', על פי הכינוי לעם ישראל בפס' "תולעת יעקב".

לְשֵׁם שָׁמָיִם.



חסרים לי מקורות לתוכן הדברים, בפרט שיש להם משמעות 'כבדה' כל כך.
מדהים אתה.
איזה פירוש מפורט. מלאכת מחשבת ארגת כאן.
קראתי בשקיקה, ולא מבטיח שאכן התכוונתי לכל מלה שלך - אבל כידוע, מרגע שהשיר יצא ממני, הוא נתון לחלוטין לפרשנות של הקורא.
 

דיונון

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
עריכה תורנית
נשאר לך להסביר מה זה 'לבן' בכל בית...
וכמובן לכתוב את הפרשנות האמיתית אליה התכוונת.
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קיד

א בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם בֵּית יַעֲקֹב מֵעַם לֹעֵז:ב הָיְתָה יְהוּדָה לְקָדְשׁוֹ יִשְׂרָאֵל מַמְשְׁלוֹתָיו:ג הַיָּם רָאָה וַיָּנֹס הַיַּרְדֵּן יִסֹּב לְאָחוֹר:ד הֶהָרִים רָקְדוּ כְאֵילִים גְּבָעוֹת כִּבְנֵי צֹאן:ה מַה לְּךָ הַיָּם כִּי תָנוּס הַיַּרְדֵּן תִּסֹּב לְאָחוֹר:ו הֶהָרִים תִּרְקְדוּ כְאֵילִים גְּבָעוֹת כִּבְנֵי צֹאן:ז מִלִּפְנֵי אָדוֹן חוּלִי אָרֶץ מִלִּפְנֵי אֱלוֹהַּ יַעֲקֹב:ח הַהֹפְכִי הַצּוּר אֲגַם מָיִם חַלָּמִישׁ לְמַעְיְנוֹ מָיִם:
נקרא  10  פעמים

אתגר AI

חלון ראווה • אתגר 123

לוח מודעות

למעלה