קודם כל תלוי במצב המשפחתי, התפקודי (בין אם הוא תלוי מצב זמני ובין אם לא.), הארגוני (לא כל אחת התברכה ביכולת ארגון כמו חברתה)
לצערי אני ממש לא מהמאורגנות ולאט לאט אני לומדת להרפות. כל אחת צריכה ללמוד להסתדר בשלום עם הקיים אצלה. לא להזניח אבל להרפות מהלחץ שהמצב גורם.
הרבה פעמים כשאשה מרגישה 'מלחמה' מול המצב זה מביא אותה לתפקוד יותר יעיל אבל לפעמים זה גם מאד מתסכל כי באמת אין לה זמן ובאמת הילדים שלה צפופים וקטנים ובאמת אין לה כח אחרי שהיא קמה מוקדם ועבדה וטיפלה אחה"צ בילדים. (איך אמרה לי חברה- אני מעדיפה להיות לפני לידה שאז יש לבלאגן תירוץ...)
אבל גם ללא מאורגנת כמוני יש טיפים מעשיים...
לגבי מצעים- אני מכבסת, מייבשת במייבש ומחזירה למיטות בחזרה. ככה נחסך לי קיפול מצעים ששנוא עלי מאדדד.
אחת לשבועיים-- שלוש אני מגוונת לסט אחר בשביל השינוי וההרגשה.
כביסה- אני מכניסה 3 מכונות ביום בוקר, צהרים, ערב (פחות או יותר) ומשתדלת לקפל מיד כשיוצא מהמייבש.
גיהוץ- אני חובבת גיהוץ מושבעת אבל הגעתי למסקנה שאין לי את הזמן הזה. בית של הרבה בנים וכל מוצ"ש יש לי לפחות 2 מכונות של חולצות לבנות. התחלתי להוציא מהמייבש ישר לקולבים, התקנתי בחדר כביסה מוט ארוך מקיר לקיר ועליו תלויות כל החולצות הלבנות של הילדים. אל דאגה- כשמתחשק לי מאד לגהץ (וזה קורה מידי פעם) תמיד יש מה...
להכיר בתחומים שבהם קשה ואין ברירה ולהיעזר- עוזרת/ מייבש/ מדיח וכו'
( לא נעים לומר,אך יש לי הרגשה שמאז שאני בבית בעלי פחות מקפיד לעזור בעבודות, כי הרי עכשיו יש לי זמן בשפע...)
מוכר וקצת מובן... אם כי אני חושבת ששווה לפתוח על זה שיחה בצורה רגועה (בעירבון מוגבל- לא מכירה אתכם ולא מכירה איך בעלך יקבל כזה דבר וכו')
הנושאים החמים
הנושאים החמים
