הנושאים החמים
הנושאים החמים
חברה של בתי בת ה5 גרה רחוב מתחתינו. אמא שלה עובדת במשמרות בוקר ולילה לסירוגין ואבא שלה פנסיונר ואברך חצי יום. החברה היא הקטנה בבית, ויוצא שרוב הזמן האבא שם שומר על הילדים. שנה שעברה היא היתה בצהרון ונסעה אליו עם הסעה, והשנה ההורים החליטו שלא לשלוח אותה לשם (או מסיבה כלכלית או כי הילדה סירבה) והאבא החליף כולל שמסתיים רק ב2, וכך שהוא תקוע כל יום עם הילדה.
בתחילה הגיעו בקשות כל פעם להחזיר אותה הביתה מהגן, אבל האחיות חוזרות מביה"ס מאוחר והיא משתעממת בבית, כך שבערך פעמיים בשבוע הוא מתקשר אם הילדה תוכל לבוא אלינו, או שבעלי יוכל לקחת אותה הביתה.
הגן רחוק ואין לנו כסא בטיחות נוסף באוטו. לבעלי יש מנוחה של שעתיים בצהריים והוא מאד לחוץ בזמן כי אחכ הוא חוזר הביתה בלילה ב10, והאבא כל הזמן מתקשר לבקש טובות.
אז מצד אחד לנו זה ממש לא נח, (גם הילדה שלי משתעממת כל צהרים ואף פעם לא חשבתי להטיל אותה על מישהו אחר כבסיס קבוע) ואם הייתי יודעת שהבת שלי מסיימת ב1 וחצי לא הייתי עוברת לכולל עד 2 ומסתמכת על חסדי אחרים.
עכשיו הוא מתחיל להתקשר בבקרים אם נוכל בדרך לקחת לו את הילדה לגן, וכבר שאל על הדרך אם היא תוכל לבוא אלינו בקביעות ביום רביעי.
מצד אחד אנחנו אוהבים לעשות חסד, אבל מצד שני הבקשות לא מפסיקות.
עד היום כשנתקענו, היינו עושים רונדלים ומסתדרים, אבל יום אחד כשהרכב נשאר במוסך והוא התקשר שניקח לו את הילדה והסברנו לו שהרכב במוסך אז הוא אמר: אה, אם כך אז אני יכול לקחת אותן.
זה כמובן עזר לי, אבל העלה לי שאלה, אם הוא יכל לקחת אותן (מה שהוא באמת עשה) אז למה הטלפון שניקח אנחנו אותה? הוא הסביר לבעלי שאין לו כח מלכתחילה לצאת סתם מהבית, ובעלי ממילא כבר יוצא...
הוא מבחינתו אומר לבעלי: אתם יכולים לבקש גם. הוא מתכוון שתהיה מעין הדדיות שכשהוא צריך אנחנו נעזור לו וכשאנחנו נצטרך הוא יעזור לנו.
אבל בינתיים הבקשות שלו באות על בסיס יומיומי, וזה מכביד ומסרבל וכן, גם מעצבן הבטחון שלו בהסתמכות על חסדי אחרים.
מה הייתם עושים? אומרים לו בנועם שאין לכם כסא בטיחות נוסף ושאתם לחוצים בזמן או לונמדים ממדותיו של אברהם אבינו ועושים חסד מעבר?
כי באמת שאין לנו בעיה כשזה חד פעמי, אבל החזרתיות הזו, וההסתמכות על אחרים כדבר מובן מאליו מקשה עלינו.
(והיו שכנים נוספים שהציעו לבעלי לקחת את ילדתם לגן בבוקר והם ישלמו לו סכום משמעותי אבל בעלי לא הסכים כי אנחנו לחוצים מאד בבוקר. וכאן פתאום זה נהיה חסד ואנחנו מתקשים לסרב)
מה עושים??
בתחילה הגיעו בקשות כל פעם להחזיר אותה הביתה מהגן, אבל האחיות חוזרות מביה"ס מאוחר והיא משתעממת בבית, כך שבערך פעמיים בשבוע הוא מתקשר אם הילדה תוכל לבוא אלינו, או שבעלי יוכל לקחת אותה הביתה.
הגן רחוק ואין לנו כסא בטיחות נוסף באוטו. לבעלי יש מנוחה של שעתיים בצהריים והוא מאד לחוץ בזמן כי אחכ הוא חוזר הביתה בלילה ב10, והאבא כל הזמן מתקשר לבקש טובות.
אז מצד אחד לנו זה ממש לא נח, (גם הילדה שלי משתעממת כל צהרים ואף פעם לא חשבתי להטיל אותה על מישהו אחר כבסיס קבוע) ואם הייתי יודעת שהבת שלי מסיימת ב1 וחצי לא הייתי עוברת לכולל עד 2 ומסתמכת על חסדי אחרים.
עכשיו הוא מתחיל להתקשר בבקרים אם נוכל בדרך לקחת לו את הילדה לגן, וכבר שאל על הדרך אם היא תוכל לבוא אלינו בקביעות ביום רביעי.
מצד אחד אנחנו אוהבים לעשות חסד, אבל מצד שני הבקשות לא מפסיקות.
עד היום כשנתקענו, היינו עושים רונדלים ומסתדרים, אבל יום אחד כשהרכב נשאר במוסך והוא התקשר שניקח לו את הילדה והסברנו לו שהרכב במוסך אז הוא אמר: אה, אם כך אז אני יכול לקחת אותן.
זה כמובן עזר לי, אבל העלה לי שאלה, אם הוא יכל לקחת אותן (מה שהוא באמת עשה) אז למה הטלפון שניקח אנחנו אותה? הוא הסביר לבעלי שאין לו כח מלכתחילה לצאת סתם מהבית, ובעלי ממילא כבר יוצא...
הוא מבחינתו אומר לבעלי: אתם יכולים לבקש גם. הוא מתכוון שתהיה מעין הדדיות שכשהוא צריך אנחנו נעזור לו וכשאנחנו נצטרך הוא יעזור לנו.
אבל בינתיים הבקשות שלו באות על בסיס יומיומי, וזה מכביד ומסרבל וכן, גם מעצבן הבטחון שלו בהסתמכות על חסדי אחרים.
מה הייתם עושים? אומרים לו בנועם שאין לכם כסא בטיחות נוסף ושאתם לחוצים בזמן או לונמדים ממדותיו של אברהם אבינו ועושים חסד מעבר?
כי באמת שאין לנו בעיה כשזה חד פעמי, אבל החזרתיות הזו, וההסתמכות על אחרים כדבר מובן מאליו מקשה עלינו.
(והיו שכנים נוספים שהציעו לבעלי לקחת את ילדתם לגן בבוקר והם ישלמו לו סכום משמעותי אבל בעלי לא הסכים כי אנחנו לחוצים מאד בבוקר. וכאן פתאום זה נהיה חסד ואנחנו מתקשים לסרב)
מה עושים??
