הנושאים החמים
הנושאים החמים
ככה מספרת רחלי דישי אחות של יוכבד שעברה תאונה..:
בקיצור יצאנו ביחד לכיוון הכניסה לעיר של מודיעין עילית,
והיא הלכה למשוך כסף, ואני בינתיים הלכתי למסוף, באתי לעלות לאוטובוס,
והנהג אמר לי: "אני סוגר את הדלתות או שאת עולה או שאת יורדת". אמרתי לו:
"נהג יש לך עוד דקה אחת", הוא היה אמור לצאת בעשר ושמונה עשרה דקות, והיה השעה עשר ושבע עשרה דקות, אז אמרתי לו:
"נהג יש לך עוד דקה לצאת", ואז הוא התחיל לצעוק עליי ואמר לי:
" או שאת עולה הרגע לאוטובוס או שאני יוצא!" ו
אז עליתי מהר לאוטובוס ואמרתי טוב אחותי תעלה פה ממש בכניסה, ואז התקשרתי לאחותי יוכבד ואני רואה אותה מרחוק רצה, אני מתקשרת אליה, אני אומרת לה: "יוכבד, איפה את?"
אז היא אומרת לי: "אני פה בכניסה למסוף", אז אמרתי לה:
" אל תדאגי הוא יעצור לך בכניסה למסוף תעמדי שם". היא אמרה לי אין בעיה.
אני מסתכלת מרחוק אני רואה את הדמות של אחותי יוכבד עומדת ומחכה לאוטובוס.
ואז האוטובוס התחיל לנסוע לעברה, ואני אמרתי לנהג:
"תפתח לה, הנה אחותי, תפתח לה את הדלת!" הנהג מסתכל עלי ואומר לי: "תחנה הבאה שתעלה " שזה אומר התחנה הבאה זה חשמונאים, ואז אמרתי לו:
"די, בבקשה נהג זה אחותי אני מתחננת אליך,
טוב אז אם לא, אז תוריד אותי אני רוצה לרדת" הוא עדיין לא יצא מהמסוף,
" עכשיו פרנציפ' אני לא עוצר לך!" ואז הוא נתן פשוט גז,
עד הכיכר הבאה, ופתאום אני שומעת צעקות:
"אתה דרסת אותה!" נהג, אתה דרסת אותה!!!"
ואז אמרתי: "מה דרסת אותה?, אתה דרסת את אחותי!!!!"
נשבר לי הלב באותו רגע חשבתי שאני מדמיינת,
אני לא יודעת מה עבר לי בראש, חשבתי שאנשים משקרים, אמרתי לו:
"נהג, בבקשה! תפתח לי את הדלת! אני רוצה לרדת!!,
אחותי פה למטה מתחת לגלגלים!!!"
ואז הוא לא פתח לי את הדלת (היא בוכה) שתי דקות שלמות שזה כמו נצח!!!,
ואז הוא פתח לי את הדלת, אני ירדתי רצתי לעברה, אני רואה מרחוק דמות שוכבת על הרצפה באמצע הכביש, רצתי אליה, העפתי את התיק באוויר, הגעתי אליה, אני רואה שהחצאית שלה ממש הייתה באוויר, ישר כיסיתי אותה, כולם צעקו לי: "אל תגעי בה!!!,
אל תגעי בה!!"
א אמרתי להם שאני רק רוצה לכסות אותה, כיסיתי לה את הברכיים,
ואז היא הסתכלה עליי, העיניים שלה היו פתוחות, מגולגלות, היא הושיטה אליי את היד,
ואז אמרתי: " יוכבד את חיה??, רק תגידי לי שאת חיה, בבקשה!!, רק תגידי לי שאת חיה!!" ואז היא הזיזה את הראש לצד ימין, ואני רואה דם, דם, דם!,
לא ידעתי מה לחשוב כבר, הגרון הכל היה דם!!!, אני מסתובבת לצד ימין,
אני רואה פקק ארוך, מלא אנשים, הרגשתי בסרט רע,
לא חלמתי שלי יקרה דבר כזה!, אני מסתובבת לצד השני, אני רואה אנשים רצים,
אנשים מסביבי, אני רואה אמבולנסים, אני רואה טיפול נמרץ, והתחלתי לצעוק:
" תצילו אותי!, תצילו את אחותי!, תתפסו את הנהג הזה, הוא עשה את זה בכוונה!!"
. ואז תוך שניות הגיע אמבולנס ואסף אותה, בשניות, מישהי החזיקה אותי שאני לא מסתכל איך מרימים את מהרצפה, העלו אותה מהר לאמבולנס,
העבירו אותי שתי אמבולנסים, כי בהתחלה הייתי באמבולנס רגיל ואחרי זה העבירו אותי לטיפול נמרץ, מהר, תוך שניות ממש, פינו אותה, אמרתי: "תחכו ההורים שלי עוד שניה פה!",
כי תוך כדי, אני לא יודעת איך, הצלחתי לתפוס את אבא שלי, ואמרתי לו שאחותי נדרסה,
הוא ישר
לקח רכב ונסע מהר לכניסה לעיר. והנהג של האמבולנס אמר לי: "אנחנו לא מחכים אפילו שנייה!, אפילו לא שנייה!, זה עניין של חיים ומוות! זה שניות!!!"
, הוא פשוט הדליק סירנות והתחיל לנסוע מהר לכיוון 'תל השומר', ואני לא ידעתי אם אפילו היא נמצאת בין החיים, התחלתי לבכות, אמרתי: "ה', ה', בבקשה, תציל אותה!"
התחלתי לקבל קבלות בצניעות, בכל מה שאתן לא רוצות, בנות! זה היה... כאילו, בחיים שלי לא הרגשתי את ההרגשה הזאת!,
באותו רגע הרגשתי עת רצון, קיבלתי מלא קבלות! אמרתי לא אכפת לי, זה הזמן שלך רחלי!, עכשיו את מקבלת את כל הקבלות שכל החיים שלך לא הצלת לקבל, זה הרגע, לזכות אחותך ששוכבת כאן מאחורה, ומנשימים אותה, (בוכה) ואני לא יודעת מה...,
אם היא בכלל תחיה, אם יש לה סיכוי בכלל, זה ברגעים הכי קשים שאני לא יכולה לשכוח בחיים שלי!, שראיתי ככה את יוכבד, ואני צועקת לו אם היא בהכרה,
את מי שטיפל בה והוא אומר לי:
"לא היא לא בהכרה" אני אומרת לו:
"אבל תעזור לי!, מה המצב שלה", ופתאום אני מסתכלת באמבולנס מקדימה ואני רואה שכתוב על המסך:
"בחורה כבת 18, נפצעה אנוש, עם פגיעות מערכתיות, יש נזק כבד..."
לא יודעת מה היה כתוב שם... אני הסתחררתי,
ראיתי שחור בעיניים, אמרתי מה קורה פה???... אני מסתובבת,
מאחורי, אני רואה שמכסים, כאילו שאני לא יכול להסתכל לכיוון אחותי, אמרתי לו:
"מה אתה עושה לה שם?", ואני רואה שהוא שם לה נייר כסף על הרגליים, אמרתי לו:
"מה קרה לאחותי?? למה היא נראית ככה?
מה אתה שם לה על הרגליים? (בוכה) אני מתחננת אליך, היא חייה???"
אז הוא אומר לי: "כן היא חיה, יש לה דופק,
אל תדאגי, יש לה דופק, אנחנו רצים לבית חולים,
היא תהייה בריאה.." ומי שהיה לידי – הנהג,
הוא הסביר לי שהוא מחמם לה את כל אזור הרגליים שלא תאבד דם
, כי פשוט יצא לה מלא דם!!,
ובדרך לבית החולים הביאו לה מלא מנות דם,
היא פשוט אבדה מלא דם, המון!, ואז פשוט טסנו,
תוך רבע שעה הגענו לבית חולים 'שיבא' – 'תל השומר'.
הגענו לשמה אני זוכרת זה היה רגעים בלתי נשכחים אני יורדת מהאמבולנס כולי בוכה, אני מסתכלת, אני רואה שתופסים את האלונקה,
ופשוט רצים איתה, רצים רצים,
לחדר הראשון שהיה שם, הכניסו אותה ואני נשארתי בבית חולים לבד עם עצמי, הייתי איתה לבד חסרת אוני, רעדתי כולי, לא ידעתי מה לחשוב,
ואז ישר התקשרתי להורים שלי שאלתי אותם איפה הם נמצאים.. הם אמרו לי 5 דקות אנחנו שמה, אחותי ראתה אותי היא נתנה לי חיבוק, שמה התפרקתי, אמרתי אני לא יודעת מה קורה, אין לי מושג, ההורים שלי חסרי אונים כולם, כולם הולכים הלוך חזור בפרוזדורים,
ניתחו אותה, הנשימו אותה, והביאו לה מנות דם,
הביאו לה יותר מעשרים מנות דם באותם רגעים ועוד באמבולנס הביאו לה גם!
היא הייתה במצב אנוש אנוש אנוש ואנחנו מתפללים מחוץ לחדר ובוכים,
שעה וחצי אנחנו מחכים מחוץ לחדר ולא יודעים מה קורה איתה! לא ידענו כלום..
(בוכה) חסרי אונים.. תרמנו כסף כי צדקה תציל ממוות,
אח"כ יצא אלינו הרופא והוא אמר לנו:
"כמו שאתם יודעים המצב של יוכבד מאוד מאוד קשה, אם האמבולנס היה מגיע דקה! דקה אחרי הזמן, היא לא הייתה בחיים!!, אנחנו התפרקנו מבכי! לפחות היא חיה! לפחות היא בין החיים!
הוא הכניס אותה לחדר ניתוח והוא אמר שאין לה דופק ברגל הימנית שלא זורם לשם דם!
הרגל שלה הייתה נפוחה בצבע כחול!
הכניסו אותה במהירות ואז שוב חיכינו בחוץ!
זה עניין של אם היא תוכל ללכת בעתיד!, אם בכלל תהיה לה רגל!...
אנחנו בחוץ מתפללים מקבלים קבלות, אני ישר קיבלתי על עצמי לשים חצאיות אמצע כמה שיותר, גרביים הכל, אני כבר לא רציתי לחשוב על עצמי,
חשבתי רק על יוכבד.. שהיא תבריא,
אחרי כמה דקות הם יצאו זה היה כמו נצח!
הם אמרו שהצליחו להחזיר את הדופק לרגל, הדם שוב זורם!
לפני רגע היא הייתה חיה ונושמת, ובשניות כאילו הכל קורס לנו מול הפרצוף...
אנשים שולחים לנו תמונות שהבנות שלהם גוזרות חצאיות שלהם התחזקות בצניעות,
שוברות פלאפונים! היא קיבלה מכה מאוד חזקה באזור האגן,
כי האוטובוס פשוט עלה עליה ורסק לה את כל האיברים שמה...
ומלא בנות קיבלו על עצמן ללכת עם חצאיות לא צמודות ואני מתחננת אליכן (בוכה)
כל מי שיכולה להתחזק בלשים גרביים או להתחזק
בחצאיות ארוכות ולא ללכת עם צמוד אני מתחננת שזה יעמוד לזכותה
אני מבטיחה לכן שרואים ישועות, כל דבר הכי קטן עוזר. אני מודה לכל מי שמתפלל ומתחזק ועושה מניינים והפרשת חלה ומה לא אין על עם ישראל!
באמת אין על עם ישראל!! באמת אין לנו מילים לתאר זה בזכותכן זה תלוי רק בכן!! ומי שיכול לקרוא את 'אשר יצר' בכוונה, ושזה יהיה לזכותה ורק לקרוע את השמים לרפואתה! יוכבד בת דבורה אסתר שתחייה
בנות בבקשה תעבירו את זה לעוד 5, אנשים שגם הם יתחזקו לזכות
יוכבד בת דבורה אסתר
לא לשבור!!!
תהילים לרפואת יוכבד בת דבורה אסתר שנפצעה בתאונה וכרגע מורדמת ומונשמת
https://new.tehilimyahad.com/mr.jsp?r=sRtyQE6a7hH
בקיצור יצאנו ביחד לכיוון הכניסה לעיר של מודיעין עילית,
והיא הלכה למשוך כסף, ואני בינתיים הלכתי למסוף, באתי לעלות לאוטובוס,
והנהג אמר לי: "אני סוגר את הדלתות או שאת עולה או שאת יורדת". אמרתי לו:
"נהג יש לך עוד דקה אחת", הוא היה אמור לצאת בעשר ושמונה עשרה דקות, והיה השעה עשר ושבע עשרה דקות, אז אמרתי לו:
"נהג יש לך עוד דקה לצאת", ואז הוא התחיל לצעוק עליי ואמר לי:
" או שאת עולה הרגע לאוטובוס או שאני יוצא!" ו
אז עליתי מהר לאוטובוס ואמרתי טוב אחותי תעלה פה ממש בכניסה, ואז התקשרתי לאחותי יוכבד ואני רואה אותה מרחוק רצה, אני מתקשרת אליה, אני אומרת לה: "יוכבד, איפה את?"
אז היא אומרת לי: "אני פה בכניסה למסוף", אז אמרתי לה:
" אל תדאגי הוא יעצור לך בכניסה למסוף תעמדי שם". היא אמרה לי אין בעיה.
אני מסתכלת מרחוק אני רואה את הדמות של אחותי יוכבד עומדת ומחכה לאוטובוס.
ואז האוטובוס התחיל לנסוע לעברה, ואני אמרתי לנהג:
"תפתח לה, הנה אחותי, תפתח לה את הדלת!" הנהג מסתכל עלי ואומר לי: "תחנה הבאה שתעלה " שזה אומר התחנה הבאה זה חשמונאים, ואז אמרתי לו:
"די, בבקשה נהג זה אחותי אני מתחננת אליך,
טוב אז אם לא, אז תוריד אותי אני רוצה לרדת" הוא עדיין לא יצא מהמסוף,
" עכשיו פרנציפ' אני לא עוצר לך!" ואז הוא נתן פשוט גז,
עד הכיכר הבאה, ופתאום אני שומעת צעקות:
"אתה דרסת אותה!" נהג, אתה דרסת אותה!!!"
ואז אמרתי: "מה דרסת אותה?, אתה דרסת את אחותי!!!!"
נשבר לי הלב באותו רגע חשבתי שאני מדמיינת,
אני לא יודעת מה עבר לי בראש, חשבתי שאנשים משקרים, אמרתי לו:
"נהג, בבקשה! תפתח לי את הדלת! אני רוצה לרדת!!,
אחותי פה למטה מתחת לגלגלים!!!"
ואז הוא לא פתח לי את הדלת (היא בוכה) שתי דקות שלמות שזה כמו נצח!!!,
ואז הוא פתח לי את הדלת, אני ירדתי רצתי לעברה, אני רואה מרחוק דמות שוכבת על הרצפה באמצע הכביש, רצתי אליה, העפתי את התיק באוויר, הגעתי אליה, אני רואה שהחצאית שלה ממש הייתה באוויר, ישר כיסיתי אותה, כולם צעקו לי: "אל תגעי בה!!!,
אל תגעי בה!!"
א אמרתי להם שאני רק רוצה לכסות אותה, כיסיתי לה את הברכיים,
ואז היא הסתכלה עליי, העיניים שלה היו פתוחות, מגולגלות, היא הושיטה אליי את היד,
ואז אמרתי: " יוכבד את חיה??, רק תגידי לי שאת חיה, בבקשה!!, רק תגידי לי שאת חיה!!" ואז היא הזיזה את הראש לצד ימין, ואני רואה דם, דם, דם!,
לא ידעתי מה לחשוב כבר, הגרון הכל היה דם!!!, אני מסתובבת לצד ימין,
אני רואה פקק ארוך, מלא אנשים, הרגשתי בסרט רע,
לא חלמתי שלי יקרה דבר כזה!, אני מסתובבת לצד השני, אני רואה אנשים רצים,
אנשים מסביבי, אני רואה אמבולנסים, אני רואה טיפול נמרץ, והתחלתי לצעוק:
" תצילו אותי!, תצילו את אחותי!, תתפסו את הנהג הזה, הוא עשה את זה בכוונה!!"
. ואז תוך שניות הגיע אמבולנס ואסף אותה, בשניות, מישהי החזיקה אותי שאני לא מסתכל איך מרימים את מהרצפה, העלו אותה מהר לאמבולנס,
העבירו אותי שתי אמבולנסים, כי בהתחלה הייתי באמבולנס רגיל ואחרי זה העבירו אותי לטיפול נמרץ, מהר, תוך שניות ממש, פינו אותה, אמרתי: "תחכו ההורים שלי עוד שניה פה!",
כי תוך כדי, אני לא יודעת איך, הצלחתי לתפוס את אבא שלי, ואמרתי לו שאחותי נדרסה,
הוא ישר
לקח רכב ונסע מהר לכניסה לעיר. והנהג של האמבולנס אמר לי: "אנחנו לא מחכים אפילו שנייה!, אפילו לא שנייה!, זה עניין של חיים ומוות! זה שניות!!!"
, הוא פשוט הדליק סירנות והתחיל לנסוע מהר לכיוון 'תל השומר', ואני לא ידעתי אם אפילו היא נמצאת בין החיים, התחלתי לבכות, אמרתי: "ה', ה', בבקשה, תציל אותה!"
התחלתי לקבל קבלות בצניעות, בכל מה שאתן לא רוצות, בנות! זה היה... כאילו, בחיים שלי לא הרגשתי את ההרגשה הזאת!,
באותו רגע הרגשתי עת רצון, קיבלתי מלא קבלות! אמרתי לא אכפת לי, זה הזמן שלך רחלי!, עכשיו את מקבלת את כל הקבלות שכל החיים שלך לא הצלת לקבל, זה הרגע, לזכות אחותך ששוכבת כאן מאחורה, ומנשימים אותה, (בוכה) ואני לא יודעת מה...,
אם היא בכלל תחיה, אם יש לה סיכוי בכלל, זה ברגעים הכי קשים שאני לא יכולה לשכוח בחיים שלי!, שראיתי ככה את יוכבד, ואני צועקת לו אם היא בהכרה,
את מי שטיפל בה והוא אומר לי:
"לא היא לא בהכרה" אני אומרת לו:
"אבל תעזור לי!, מה המצב שלה", ופתאום אני מסתכלת באמבולנס מקדימה ואני רואה שכתוב על המסך:
"בחורה כבת 18, נפצעה אנוש, עם פגיעות מערכתיות, יש נזק כבד..."
לא יודעת מה היה כתוב שם... אני הסתחררתי,
ראיתי שחור בעיניים, אמרתי מה קורה פה???... אני מסתובבת,
מאחורי, אני רואה שמכסים, כאילו שאני לא יכול להסתכל לכיוון אחותי, אמרתי לו:
"מה אתה עושה לה שם?", ואני רואה שהוא שם לה נייר כסף על הרגליים, אמרתי לו:
"מה קרה לאחותי?? למה היא נראית ככה?
מה אתה שם לה על הרגליים? (בוכה) אני מתחננת אליך, היא חייה???"
אז הוא אומר לי: "כן היא חיה, יש לה דופק,
אל תדאגי, יש לה דופק, אנחנו רצים לבית חולים,
היא תהייה בריאה.." ומי שהיה לידי – הנהג,
הוא הסביר לי שהוא מחמם לה את כל אזור הרגליים שלא תאבד דם
, כי פשוט יצא לה מלא דם!!,
ובדרך לבית החולים הביאו לה מלא מנות דם,
היא פשוט אבדה מלא דם, המון!, ואז פשוט טסנו,
תוך רבע שעה הגענו לבית חולים 'שיבא' – 'תל השומר'.
הגענו לשמה אני זוכרת זה היה רגעים בלתי נשכחים אני יורדת מהאמבולנס כולי בוכה, אני מסתכלת, אני רואה שתופסים את האלונקה,
ופשוט רצים איתה, רצים רצים,
לחדר הראשון שהיה שם, הכניסו אותה ואני נשארתי בבית חולים לבד עם עצמי, הייתי איתה לבד חסרת אוני, רעדתי כולי, לא ידעתי מה לחשוב,
ואז ישר התקשרתי להורים שלי שאלתי אותם איפה הם נמצאים.. הם אמרו לי 5 דקות אנחנו שמה, אחותי ראתה אותי היא נתנה לי חיבוק, שמה התפרקתי, אמרתי אני לא יודעת מה קורה, אין לי מושג, ההורים שלי חסרי אונים כולם, כולם הולכים הלוך חזור בפרוזדורים,
ניתחו אותה, הנשימו אותה, והביאו לה מנות דם,
הביאו לה יותר מעשרים מנות דם באותם רגעים ועוד באמבולנס הביאו לה גם!
היא הייתה במצב אנוש אנוש אנוש ואנחנו מתפללים מחוץ לחדר ובוכים,
שעה וחצי אנחנו מחכים מחוץ לחדר ולא יודעים מה קורה איתה! לא ידענו כלום..
(בוכה) חסרי אונים.. תרמנו כסף כי צדקה תציל ממוות,
אח"כ יצא אלינו הרופא והוא אמר לנו:
"כמו שאתם יודעים המצב של יוכבד מאוד מאוד קשה, אם האמבולנס היה מגיע דקה! דקה אחרי הזמן, היא לא הייתה בחיים!!, אנחנו התפרקנו מבכי! לפחות היא חיה! לפחות היא בין החיים!
הוא הכניס אותה לחדר ניתוח והוא אמר שאין לה דופק ברגל הימנית שלא זורם לשם דם!
הרגל שלה הייתה נפוחה בצבע כחול!
הכניסו אותה במהירות ואז שוב חיכינו בחוץ!
זה עניין של אם היא תוכל ללכת בעתיד!, אם בכלל תהיה לה רגל!...
אנחנו בחוץ מתפללים מקבלים קבלות, אני ישר קיבלתי על עצמי לשים חצאיות אמצע כמה שיותר, גרביים הכל, אני כבר לא רציתי לחשוב על עצמי,
חשבתי רק על יוכבד.. שהיא תבריא,
אחרי כמה דקות הם יצאו זה היה כמו נצח!
הם אמרו שהצליחו להחזיר את הדופק לרגל, הדם שוב זורם!
לפני רגע היא הייתה חיה ונושמת, ובשניות כאילו הכל קורס לנו מול הפרצוף...
אנשים שולחים לנו תמונות שהבנות שלהם גוזרות חצאיות שלהם התחזקות בצניעות,
שוברות פלאפונים! היא קיבלה מכה מאוד חזקה באזור האגן,
כי האוטובוס פשוט עלה עליה ורסק לה את כל האיברים שמה...
ומלא בנות קיבלו על עצמן ללכת עם חצאיות לא צמודות ואני מתחננת אליכן (בוכה)
כל מי שיכולה להתחזק בלשים גרביים או להתחזק
בחצאיות ארוכות ולא ללכת עם צמוד אני מתחננת שזה יעמוד לזכותה
אני מבטיחה לכן שרואים ישועות, כל דבר הכי קטן עוזר. אני מודה לכל מי שמתפלל ומתחזק ועושה מניינים והפרשת חלה ומה לא אין על עם ישראל!
באמת אין על עם ישראל!! באמת אין לנו מילים לתאר זה בזכותכן זה תלוי רק בכן!! ומי שיכול לקרוא את 'אשר יצר' בכוונה, ושזה יהיה לזכותה ורק לקרוע את השמים לרפואתה! יוכבד בת דבורה אסתר שתחייה
בנות בבקשה תעבירו את זה לעוד 5, אנשים שגם הם יתחזקו לזכות
יוכבד בת דבורה אסתר
לא לשבור!!!
תהילים לרפואת יוכבד בת דבורה אסתר שנפצעה בתאונה וכרגע מורדמת ומונשמת
https://new.tehilimyahad.com/mr.jsp?r=sRtyQE6a7hH
