יישר כחכם על היוזמה הברוכה
מצ"ב דברים שכתבתי בענין לימוד התורה:
כתוב בגמ' בברכות (לב : "ארבעה צריכין חיזוק ואלו הן תורה ומע"ט תפלה וד"א וברש"י: "שיתחזק אדם בהן תמיד בכל כוחו" כמובן שיש את הנפה"ח שע"ד ובמיוחד בפרק ל"ג ול"ד וכן את שמירת הלשון שער התורה ועוד אך כתבתי פה עוד כמה דברים שיכולים לחזק..
א. תלמיד אחד שאל את מרן הגרש"ז אוירבעך זצ"ל האם אפשר ללכת לחתונות של חברים מהישיבה מחד גיסא הרי יש בכך שמחת חתן וכלה ומאידך הדבר גוזל הרבה זמן מלימודו? והשיבו הגרש"ז במתק לשונו: "היום אני הולך לחתונה לכמה רגעים ובזה אני מקיים שמחת חתן וכלה בזה שהרב מגיע אמנם זה היום ואולם כשהייתי צעיר לא הלכתי לחתונות אלא ישבתי ויגעתי בתורה ואילו אם הייתי הולך אז לחתונות היום אף אחד לא היה נהנה אם הייתי בא והייתי צריך להשאר בחתונות זמן רב" (חכו ממתקים ע"מ רמ"ה ולקמן, עמ' רפ"ד).
ב. היה הגרש"ז אומר: מתמיד – אין פירושו אחד הלומד הרבה שעות ביום אחד אלא אחד הלומד אפי' רק שבע שעות ביום – אבל שעות אלו קבועות הן אצלו הוא נקרא מתמיד.
ג. כתב החזו"א באגרותיו (י"ז): אמנם כל ההתחלות קשות אבל אין לך דבר העומד בפני הרצון... בעיקר ההסכמה בלב... והרבה מגדולי עולם התחילו לימודם בימי בגרותם וכאשר לבשו רוח עז והסכימו בנפשם הסכמה עזה ומרצית לקבוע עצמם על התורה ולהשליך את כל המית העולם אחרי גום וההסכמה החזקה עמדה להם הלכו והגדילו ועשו פרי... ואם עלתה ביד האדם לעמד בנסיון הלא הוא מלא חדות עז וכו'.
ד. קל כנשר: כתב המס"י בביאור הזריזות: ותראה כי טבע האדם כבד מאד כי עפריות החומריות גס ...ומי שרוצה לזכות לעבודת הבורא יתברך צריך שיתגבר נגד טבעו עצמו והוא מה שאמר התנא: ...קל כנשר ...ובחלקי הזריזות כתב: ...מלמד שכל מעשיהם של צדיקים במהירות ...ותראה שהאדם אשר תלהט נפשו בעבודת בוראו ודאי שלא יתעצל בעשית מצוותיו אלא תהיה תנועתו כתנועת האש המהירה כי לא ינוח ולא ישקוט עד אם כלה הדבר להשלימו... מי שמרגיש עצמו במעשה המצוה כמו שהוא ממהר תנועתו החיצונה כן הנה הוא גורם שתבער בו תנועתו הפנימית כמו כן והחשק והחפץ יתגבר בו וילך אך אם יתנהג בכבדות בתנועת אבריו גם תנועת רוחו תשקע ותכבה... והנרצה יותר בעבודת הבורא יתברך שמו הוא חפץ הלב ותשוקת הנשמה... ותנועה החיצונה מעוררת הפנימית .. השמחה הפנימית.
ה. כתב הנפה"ח (שע"ד פכ"ו): לזאת מאז כל חיותם וקיומם של העולמות כלם תלוי ועומד רק כפי ענין ורב עסקנו והגיוננו בתורה שאם אנחנו עוסקים בה ומחזיקים ותומכים אותה כראוי בלי רפיון כלל אנו מעוררים מקור שרשה העליון מקור הקדושות והברכות להמשיך ולהריק תוספת ברכה וחיי עולם וקדושה נוראה על כל העולמות כל עולם לפי ערך קדשתו שיוכל לקבל ולסבול.
ו. יש לומר קודם הלימוד את תפילת ר' נחוניא בן הקנה כנפסק בשו"ע (סי' ק"י ס"ח) וצריך ללמוד קצת לשמה ואפי' שכתב הרמב"ם לעולם ילמד אדם שלא לשמה בכ"א הסבא מקלם אמר שצריך את נקודת האמת ויש בזה כמה הסברים א) לשם התורה (ט"ז או"ח מ"ז) ב) לידע ולהבין ולהוסיף לקח ופלפול (רא"ש נדרים סב.) ג) למען אי בזיון כבוד התורה (ר' יצחק אזרחי שליט"א) ד) לשם מי שציוה (שביבי אור עמ' 96) ה) לדעת תורת ה' וכן ראוי ללמוד ע"מ ללמד לאחרים וע"מ לעשות ולימוד לאמיתה של תורה ובעמל ויגיעה מביא אורות גבוהים. (ע"פ הרמח"ל).
ראוי להתיישב ביראת ה' טהורה בטהרת הלב להתודות על חטאיו מעומקא דליבא כדי שתהא תורתו קדושה וטהורה ויכוון להתדבק בלימודו בקב"ה (נפה"ח שע"ד פ"ו).
וגם יקבל ע"ע לעשות ולקיים ככל הכתוב בתורה (שם פ"ז).
והאדם הישר העובד אמיתי לא יפנה דעתו ומחשבתו בעת עבודתו לו יתברך שמו אפי' כדי לעלות ולטהר גופו ונפשו אלא שיעלה טהר מחשבתו וכונתו יפנה למעלה – לתיקון וטהרת העולמות הקדושים (שם שע"א פכ"א).
ראשית הכל ויסוד הכל הוא שיהיה הלימוד רק לתיקון השכינה הקדושה [ולתיקון כל ישראל לעשות נחת רוח ליוצרם] (רמח"ל אדיר במרום ל"ט)
שהאדם בשעה שלומד יודע שהתורה היא תורת ה' ומפני זה הוא לומד אותה (דברי יעקב להגר"י עדס שליט"א) אבל יותר טוב אם יכול האדם לעשות זה בצורה יותר חזקה וזה לכוין להדיא לפני לימודו שני כוונות הראשונה רבש"ע זכני נא שע"י לימוד תורה זה תתחבר נשמתי אליך [ואף שתמיד הנשמה מחוברת אל ה' ית' אבל עי"ז מתווסף בחיבור] וכוונה שניה רבש"ע זכני נא שע"י לימוד תורה זה יבוא אור רוחני ממך אל נשמתי (ג"ז שם).
ז. מה שאומרים בתפילת ערבית כי הם חיינו ואורך ימינו ובהם נהגה יומם ולילה מסבירים המפרשים שכמה שאדם מרגיש יותר שהתורה היא חיינו ואורך ימינו שהיא נותנת לו את החיות ממילא מתחזק אצלו המציאות של ובהם נהגה יומם ולילה דהיינו ההתמדה הגדולה בתורה (שם ערך אהבת תורה פ"ב ענף ה') אצל הגרנ"צ פינקל זצ"ל היה מה אהבתי תורתך ולכן כל היום היא שיחתי אבל זה גם לאידך גיסא כיון שכל היום היא שיחתי לכן אהבתי תורתך (ר' אשר אריאלי שליט"א).
ח. ארי קריב לותך פתגמא לחדא בפומך ובלבך למעבדה (דברים ל' י"ד באונקלוס) [קאי אתורה שבע"פ כמ"ש רש"י ובעיקר שפתי חכמים ועי' גיטין ס: לא כרת הקב"ה ברית עם ישראל אלא בשביל דברים שבע"פ שנא' כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית ואת ישראל (שמות ל"ד, כ"ז.]
ט. ר' שלמה כהן סיפר, שלפני הרבה שנים, עוד לפני שהיה ר' שמואל רזובסקי ראש ישיבה בישיבת פוניבז', ישב פעם ר' שלמה אצל החזו"א ובאמצע נכנס ר' שמואל. החזו"א קם לקראתו, ביקש סליחה מר' שלמה ודיבר עם ר' שמואל זמן רב, כל זמן שהותו שם, אחרי שר' שמואל הלך, שאל ר"ש כהן את החזו"א, "מאי כולי האי"? אמר לו החזו"א: (ואז היה ר' שמואל בן 28) "ער וועט זיין, דער גרעסטער ראש ישיבה אין דור". הוא יהיה הראש ישיבה הגדול בדור. שאל אותו ר' שלמה: במה. אמר החזו"א: "וויל ער לערנט מיט התפעלות" בגלל שהוא לומד בהתפעלות!!!
י. בשבילי נברא העולם (סנהדרין לז.) ה' יתברך בוחר בי אוהב אותי שמח בעבודתי ונותן לי כוחות להצליח בעבודתי!