אמנם אין זה מנושא האשכול של גפן שורקה, וכחו יפה לו בנטיעה אחרת מעמיקה, אך בכל זאת אמרתי בלבי לקבעו הנה, אשיחה וירווח לי, אולי תהיה לדבריי עדנה.
ובכן, מה לי להקדים ולהרבות אומר ללשון מעשייה, אספר מעשה שהיה כיצד היה, כאן נמצא וכאן היה:
בשעת בין ערבים ודמדומים, אני ושרעפיי היינו כחולמים, פסעתי מעדנות בין הכרמים, ופתע חזיתי איש בא בימים, בלשון חכמים באו דבריו סתומים, וכה דיבר במשפטים חתומים:
אם תנקוש בדלת וכף מוארכת בידך תיקח, תתהלך מעט ברווחה ומגן עדן כולו קח, רק את מטהו אשר לו תשכח, תן עינו ברגלו וראשו תשווה באחריתו, אז תמצא צפנת פענח, לכל דלת בידו מפתח.
אך לא תוכל להכיר בחכמה הנסתרת, כי אם לפני פתיחת דלת מסוגרת, תפגוש טיפש מבולבל, אשר בחיצים נחבל, וחיציו למעלה פונים, מימין ושמאל המה חונים, תחת אלוף שמירה ימינו ניצבת, וחצי קפסולה על גבי שמאלו מתייצבת, עמו תחבר אלוף אשר לט את פניו, וריוח ניצב בין שני אופניו, וכאשר על שניהם תכה בזה אחר זה, תכירנה כי תשוב להתבונן במחזה.
ואם לא תכיר מאומה מכל זה הענין, אחווך ברמז על יסוד הבנין: קח נא את אשר לימינם רשת ליד מעגל, מכל אופני מרכבתם השאר רק גלגל, כי תפדם משביים ותסיר מהם חלום, פתח ראשם וקמוץ גופם ותחזקהו עד הלום, כי אז תבין ולעיניך יתגל, באלו אישים יש לך להלום.
ואם את דרכך תבקש לקצר, ואת מהלך ידיך להצר, הכה באיש טיפש האמור לעיל, ולא תשיב אחור ידך, עד אשר תניף שמאלך, ועל קומתו השלישית, מכה אחת בשנים תשית. אחר תשוב לפתיחת דלת וכף אשר רגלה משולשלת, וכהרף עין תמצא תחתיך רשימה גואלת, ובראשה מגן עדן יוגש לך ברון, חציו השני של הפתרון.
כאן נפקחו עיני במהומה, כי סרה מהם התנומה, ואיקץ והנה אין כרם ענבים, לא איש עם טעם זקנים ולא רעיונות נשגבים, כי אם אוסף מילים, משפטים חבולים ודברים אומללים, חלום חלמתי ואין פותר לי, ואפן אל חרטומי המקום: היש ביניכם מגיד לי, היש בכם אשר פתרון מודיע וחזון משמיע?