חידוש השפה העברית

[אליהו פריד]

קראתי כתבה באנגלית שמדברת על השפה העברית המודרנית.
אחת בשם מיכל שני, בפרוייקט גמר החליטה שצריך להוסיף עוד 7 אותיות על השפה העברית כדי להתאים הברות באנגלית.
מה שמצחיק אותי הוא שחלק גדול מההגיות אלו היו קיימות מאז ומתמיד ונשכחו עם הזמן.

בימינו, אותיות ללא דגש ועם דגש קל וחזק הגייתן אחת.
מעניין אותי לדעת מה אתם יודעים על הנושא
ניקח לדוגמא את האות ד'
'ד' רפויה, 'ד' בדגש קל ו'ד' בדגש חזק מה ההבדל בביטוים??? (אולי התימנים ידעו)

וכן שאר האותיות.

געוואלדיג, אני בטוח שיש לך מה לומר על כך.

 

[חיטובים]

התימנים מבטאים ג' דגושה קל כ-J, וד' דגושה קל כ-TH שבמילה THE בערך. דומני שגם לטוניסאים (הרב מזוז) ולחלבים יש הבדל ביניהן.

ההבדל בין דגש קל לחזק הוא שדגש חזק אינו מורה על עיצור שונה אלא על הדגשת המבטא ע"י הארכתו, לדוגמה במילה לָמָּה מושכים את המ' כאילו כתוב לממה. לכן דגש חזק מופיע גם באותיות שאינן בג"ד כפ"ת.

 

[עפרה]

ג' תימנית שאינה דגושה מבוטאת כאות ר' שלנו בערך
ד' (דומני שאינה דגושה) יוצאת משהו דומה לז' (אולי דומה לTH במילה the)
ת' שאינה דגושה דומה לTH (כמו זה שבמילה thought), מה שהאשכנזים מבטאים כס'
צ' שלהם דומה לס' יותר מהצ' שלנו
יש גם הבדל בין כ ל-ק (אם אני זוכרת נכון, ק' מבוטאת כג' שלנו)
ויש גם הבדל בין ס' לש' שמאלית
אולי יש עוד...

 

[נוי]

כפי הידוע לי בנוסף על הנ"ל:
ת- כמו ס' עם לשון בחוץ, ק- כמו כ' בתוספת ע' קע'

 

[dvdhll]

אצל העירקים אין שני עיצורים זהים. ועיצור עם דגש שונה מעיצור בלי דגש, ואותיות בג"ד כפ"ת עם דגש קל שונות מדגש חזק.
ב לא דגושה - כמו ב דגושה קלות
ג לא דגושה - כמו ר' גרונית
ד לא דגושה - כמו TH במילה THE
ו - כמו W (למעשה איין בהגייה העירקית את הצליל V. לכן הם נשמעים כאומרים בּבּל ולא בּבל)
ט - שונה מת'. זהו עיצור נחצי שהגייתו גרונית
צ - דומה לס', אבל גרונית. גם זה עיצור נחצי (אין את הצליל צ הישראלי בהגייה העירקית, וככל הנראה הוא לא היה מעולם ביהדות)
ק - שונה מכ'. זהו עיצור נחצי שהגייתו גרונית (תבקשו מעירקי לומר לכם "קוקה קולה קר כקרח", ותבינו)
ר - שמעתי עירקים שמבטאים אותו עם הלשון (כמו רוסים או קרייני רדיו), ושמעתי כאלה שמבטאים אותו מהגרון (כמו ישראלים מצויים) ואיני יודע מה נכון
ת לא דגושה - כמו TH במילה FAITH

למען האמת גם אין שתי תנועות זהות: צירי שונה מסגול, וקמץ שונה מפתח. אבל ההבדל אינו גדול, ו"מותר" לחרוז קמץ בפתח (זו אחת הדרכים להוכיח שהראשונים לא הגו קמץ כתנועת O: הם חרזו קמץ בפתח, דבר שלא הגיוני בהגייה התימנית או האשכנזית)

הנה עירקי אסלי קורא את הפרק "הודו לה' קראו בשמו" שבתפילת שחרית:
http://www.youtube.com/user/hazzan2008#p/a/u/0/XBst7i8MZ-Q