חידה / ספור ועוד בנושא חשיבות ניצול הזמן

[start]

אשמח אם יש למשהו משהו מענין לגיל נוער.

 

[nhfk]

בס"ד

ניצול זמן - סיפור

יום אחד הוזמן מרצה מבית הספר למנהל ציבורי בצרפת לשאת הרצאה על הנושא "תכנון זמן יעיל" בפני קבוצה של 15 מנהלים בכירים בחברות הגדולות ביותר בארה"ב. ההרצאה היתה אחת מתוך חמש ביום עיון שאורגן במיוחד עבורם. למרצה הוקצתה רק שעה אחת כדי "להעביר את החומר". בעומדו לפני חברי קבוצת האליטה המנהלית הזו- שהיו מוכנים לרשום כל מילה שתצא מפיו של המומחה המפורסם העביר המרצה הזקן את מבטו עליהם, אחד אחד, באיטיות, ולאחר מכן אמר: "אנו עומדים לערוך ניסוי". מתחת לשולחן שהפריד בינו לבין מאזיניו הוציא המרצה מיכל זכוכית גדול והניחו בעדינות לפניו. אחר כך הוציא מתחת לשולחן כתריסר אבנים, כל אחת בגודל של כדור טניס, והניחן בעדינות, אחת אחת בתוך המיכל. כאשר התמלא המיכל לגמרי ולא ניתן היה להוסיף עוד אבן אחת, הרים המרצה את מבטו באיטיות אל תלמידיו ושאל: "האם מלא המיכל?" כולם השיבו "אכן". המרצה המתין מספר שניות והוסיף "האומנם?"

ואז שוב התכופף והוציא מתחת לשולחן כלי מלא אבני חצץ. בקפדנות שפך את החצץ מעל לאבנים וניער מעט את המיכל. אבני החצץ הסתננו בין האבנים הגדולות עד שירדו לתחתית המיכל. שוב הרים את מבטו המרצה הזקן אל הקהל ושאל: "האם מלא המיכל?" עתה התחילו להבין מאזיניו המבריקים את כוונתו. ואחד מהם השיב "כנראה שלא"! "נכון" ענה המרצה הזקן. חזר והתכופף והפעם הוציא מתחת לשולחן סיר מלא בחול. בתשומת לב שפך את החול אל תוך המיכל. החול מילא את החלל בין האבנים הגדולות לבין החצץ. פעם נוספת שאל המרצה את תלמידיו: "האם מלא המיכל?" הפעם ללא היסוס ובמקהלה השיבו התלמידים המחוננים "לא!" "נכון" השיב להם המרצה הזקן.

וכמו שציפו התלמידים רבי היוקרה והעוצמה, הוא נטל את כד המים שעמד על השולחן ומילא בהם את המיכל עד לשפתו. המרצה הרים את מבטו לקהל ושאל "איזו אמת גדולה יכולים אנו ללמוד מניסוי זה?" בחושבו על נושא ההרצאה השיב אחד הנועזים והזריזים שבין המאזינים: "אנו למדים שכלל שהיומן שלנו נראה לנו גדוש בהתחייבויות, אם באמת מתאמצים תמיד ניתן להוסיף עוד פגישות ועוד מטלות. "לא" השיב המרצה הזקן. "לא זה. האמת הגדולה שמוכיח לנו הניסוי היא זו : אם לא מכניסים למיכל קודם כל את האבנים הגדולות, לעולם לא נוכל להכניס את כולן אחר כך". דממה השתררה באולם, כאשר כל אחד מנסה לתפוס את מלוא המשמעות של דברי המרצה. הזקן התבונן בשומעיו ואמר: "מהן האבנים הגדולות בחייכם? בריאותכם? המשפחה? ידידכם? הגשמת חלומותיכם! לעשות מה שאתם באמת אוהבים? להלחם למען מטרה נעלה! להינפש? לקחת זמן לעצמכם, משהו אחר?" "מה שחייבים לזכור הוא שחשוב ביותר להכניס קודם את האבנים הגדולות בחיינו, כי אם לא נעשה זאת, אנו עלולים לפספס את החיים. אם ניתן עדיפות לדברים הקטנים (החצץ, החול) יתמלאו החיים בדברים הקטנים ולא ישאר די מהזמן היקר שלנו כדי להשיג את הדברים החשובים באמת בחיים. משום כך לעולם אל תשכחו לשאול את עצמכם את השאלה: מהן האבנים הגדולות בחיי? וכאשר תזהו אותן, תכניסו אותן ראשונות במיכל (החיים) שלכם". בהנפת יד ידידותית בירך המרצה הקשיש את מאזיניו ויצא באטיות מן האולם.


ערך הזמן (הקראה)

תארו לעצמכם, שיש בנק המזכה אתכם בכל בוקר בסכום של 86,400 ש"ח
היתרה אינה עוברת מיום ליום. בכל לילה, כל סכום שלא הוצאתם במשך היום נמחק.

מה הייתם עושים?

מוציאים כל שקל כמובן.

לכל אחד מאתנו בנק שכזה.

שם הבנק : זמן

בכל בוקר אנו מזוכים ב- 86,400 שניות. בכל לילה מה שלא נוצל לטובה, הולך לאיבוד.

היתרה אינה עוברת ליום שלמחרת. אין אוברדרפט. בכל יום, נפתח החשבון מחדש.

בכל לילה, מה שנותר נמחק.

אם לא השתמשתם במה שהיה בחשבון - ההפסד כולו שלכם.

אי אפשר לחזור אחורה. גם אי אפשר למשוך כנגד המחר.

מוכרחים לחיות בהווה, על חשבון הזמן שניתן לנו בכל יום.

השקיעו את זמנכם, על מנת להשיג ממנו את מירב הבריאות, האושר וההצלחה בעתיד.
השעון מתקתק, נצלו את הזמן, היום!



על מנת להבין מהו ערכה של שנה אחת - שאלו תלמיד שנשאר כיתה.

על מנת להבין מהו ערכו של חודש אחד - שאלו אמא שילדה פג.

על מנת להבין מהו ערכו של שבוע אחד - שאלו עורך של עיתון שבועי.

על מנת להבין מהו ערכה של שעה אחת - שאלו אוהבים המחכים לפגישה.

על מנת להבין מהו ערכה של דקה אחת - שאלו את האדם שפספס רכבת.

על מנת להבין מהו ערכה של שניה אחת - שאלו את האדם שניצל מתאונת דרכים.

על מנת להבין מהו ערכה של אלפית השניה - שאלו את האצן שזכה במדליית כסף.

תבינו מהו ערכו של כל רגע ותוקירו אותו יותר, אם חלקתם אותו עם אדם מיוחד,

אנשים יקרים, זכרו שהזמן אינו ממתין לשום אדם.

האתמול - היסטוריה.

המחר - אינו ידוע.

היום הוא מתנה. לכן באנגלית קוראים לזמן ההווה: PRESENT

 

[מגנום]

חידה:
יש לך 2 נרות שעוה שכל אחד מספיק לשעה.
אתה רוצה למדוד ולדעת מתי עברה שלשת רבעי השעה, במדויק.
אין לך שום דבר מלבד הנרות וקופסת גפרורים. איך תעשה זאת?




לנסות לבד...





תשובה:
תדליק נר אחד ואת הנר השני משני צידיו. כאשר נר 2 נגמר סימן שעברה חצי שעה, לאחר מכן תדליק גם את הנר הראשון מצידו השני, וכאשר הוא נגמר סימן שעברה עוד רבע שעה.