חומדים שכאלו

[y&m]

אני אמא מהדור הישן.
כזאת שקונה ספרים והרבה,
אבל לא אוהבת לראות את הילדים עם האף תקוע בקומיקס. בטח לא כשגיבוריו אוחזים בימינם אקדח ובשמאלם פרגול וכל כולם זורעי מתח וחרדה בילדים שמתקשים אח"כ להירדם.

אי לכך ובהתאם לזאת אני מסננת מסל הקניות שלי קומיקס מכל סוג איור, מאייר, צבע וגזע (העץ שנכרת למען הנייר)
עד שילדי כמעט קטפו את אזני בתחנונים, שחגם לא יהיה חג אם לא אקנה בתוך שאר ספרי ישראל איזה קומיקס ראוי לשמו.
החלטתי להיכנע למציאות הגדולה ממני (כמאמרו של סבא קרגו..)
ומכל המבחר שבחנות פינקתי אותם (ואת עצמי) בחומדי הארצות.
איכשהו בחנות זה נראה לי חינוכי למדי ולא מצאתי בדפדוף מלמעלה שום אקדח או רובה סער גנוב.
וגם לא עיוותי שואה לדומיהם.

אני מוכרחה לציין שהבחירה הוכיחה את עצמה בגדול,
מצאתי זן נדיר במיוחד שהוא גם קומיקס וגם מרחיב את המטראז' האפורים בראש...
גם מלא אקשן והומור וגם גדוש רצינות, ידע ואינטלגנציה.

הילדים לא גומרים ללכת עם זה לישון...
וגם החברים שלהם מצביעים בעיניים, זהו הספר הכי נקרא(ע) מאז שהוא נקנה.

בקיצור מומלץ במיוחד!!
ובקשה ליוצרים, המשיכו לייצור לנו תרבות יהודית שכזאת.

 

[שירי כהן]

וואי, y&m!
איזה פרגון נעים ומשמח פרגנת פה!
תודה רבה ממש,
עושה טוב על הלב (ועל הידיים..) לשמוע שמעריכים איכות והשקעה,
נותן כוח להמשיך!
תודה רבה לך!
ותמשיכו להנות!

 

[נריה מגן]

ראיתי את הספר מסתובב במשפחה, והוא אכן ספר מעולה גם מבחינת רמה ואיכות, גם מבחינת הציורים - ולדעתי בעייקר בגלל היקף הידע, הבקיאות והמדרשים המשולבים יחד. חן חן!

(גילוי נאות: אינני אובייקטיבי לחלוטין עקב קשרי משפחה כלשהם עם המחברת)