עזרה זקוקה לחידוש תורני בנושא זמירות שבת עם מקור

king salomon · 15/12/18

תודה רבה לכל המסייעים

חושב מחדש · 15/12/18

יש לי המון המון
[בכל סעודה בשבת בעשרים שנה האחרונות מבארים קטע אחד מתוך הזמירות]
אבל סגנון חידוש, פירוש על זמירות מאמר ליטאי/חסידי/ספרדי?

ואשתדל לכתוב.

אדם לעמל יולד · 15/12/18

נכתב ע"י מחשבה אחת:
[בכל סעודה בשבת בעשרים שנה האחרונות מבארים קטע אחד מתוך הזמירות]

ענק!!!

חושב מחדש · 15/12/18

נכתב ע"י אדם לעמל יולד:
ענק!!!

כך קיבלתי מהורי...
ואצלנו מגיל 5 יודעים כבר על פזמון מי כתב, ומה פירוש המילים,
כך גם בכל הפזמונים כמו מעוז צור, בר יוחאי וכו'...

חושב מחדש · 15/12/18

שלחתי בפרטי

אברךליטאי · 15/12/18

אפשר גם?

חושב מחדש · 15/12/18

התוספות במסכת סנהדרין [לז: ד"ה מכנף] מביאים מדרש שבו נאמר שבשת אין החיות יכולות לומר שירה, ובני ישראל אומרים אותה במקומם, וכתב ב'אור זרוע' [שבת סימן מב, אות ד] כתב, שלכן מוסיפים מזמורים בפסוקי דזמרה בשבת, ולכן אומרים נשמת, ולכן אומרים בברכת יוצר אור 'הכל יודוך', וכך כתוב בזוהר הקדוש [ח"ב רה:] שיום השבת הוא יום שמחה, ובאים לבית הכנסת ועומדים בתפלה ובשירות ובתשבוחות לה'.

וכתב רבי יהודה החסיד [ספר חסידים סימן רעא, וכן בסימן תתשמז] שיש ללמוד כי ברכת השבת היא בשירה, ו'מכאן שיש לו לרנן בשבת בשירות ובתשבחות', ו'מצוה שישיר וירנן שבחות לה'. וכן כתוב בפירוש המיוחס לרש"י [בראשית רבה י, ט] על פי דברי ספר היצירה, כי יום השבת הוא יום הקילוס.

במדרש שיר השירים [ח, טז] כתוב שזמן הסעודה הוא זמן השירה, 'כשישראל אוכלים ושותים ומברכין ומשבחין ומקלסין להקדוש ברוך הוא, מקשיב לקולם ומתרצה'. ועיין עוד בפלא יועץ ערך שיר. מה שהרחיב בענין.

וכן משמע בגמרא מגילה [יב:] על הפסוק ביום השביעי כטוב לב המלך ביין, עיין שם.

בספר הרוקח [סימן נד] מובא סדר סעודת שבת, וכתב שאחרי הקינוח יש מזמרים זמירות ושבח בשבת להקדוש ברוך הוא, ודבריו הובאו באליהו רבה, וכן העתיקו המשנה ברורה [פרט, סק"ה]

וכתב האבן עזרא 'כי מהיום אשר ידעתי השם הנכבד והנורא ואשר בראני, ולמדתי מצות ה', לעולם אהבתי את השבת, ובטרם בואה הייתי יוצא לקראתה בכל ליבי, גם בצאתה הייתי משלחה בשמחה ובשירים, ומכי בכל עבדיה כמוני נאמן'.

בספר בית אהרון [קארלין ליקוטים קנט:] 'אמר שהרהורי תשובה העולם לאדם בסעודת שבת קרובים יותר לנקודת האמת, וכמעט שגבוהים יותר מהרהורי תשובה העולים לאדם בעת התפילה, ואמר שזמירות של שבת קודש המה בבחינת כנפים לסעודת השבת.

כתב בעל ה'אשל אברהם' [סימן רפא סוף ס"א] כי לפי המבואר בזוהר במספר מקומות שיש להקדוש ברוך הוא נחת רוח בכך שאדם מענג את גופו בשבת, על כן נכון הדבר מה שמנגנים בשבת בבית הכנסת ובסעודות במנגינות ערבות, אף אם אין הכוונה לכבוד הקדוש ברוך הוא או לשם התעוררות לאהבתו וכדומה, כי סוף סוף מתענג האדם, ויש להקדוש ברוך הוא נחת רוח ממעשיו אלו.

כתב בעל ה'ישמח משה' [תחילת וזאת הברכה] קבלה בידינו שהזמירות שנתפשטו בישראל נאמרו ברוח הקודש. וכתוב במנהגי החתם סופר [פרק ה סי"ד וס"ל"ה] שבסעודות שבת הן הלילה והן הבוקר היה משוררים את כל הזמירות הנדפסות.

מרן המשגיח רבנו ירוחם [דחו"מ חג צו] מבאר פיוט של שבת, 'גמלתהו טוב ולא רע'. ומבאר שם חלק מן הפיוט.

ועייני במהר"ל שדרגת השבת מונעת מן החטא, ואמנם לא קשור לזמריות, אבל כבר אמר הגר"א שעולם הנגינה הכי קרוב לעולם התורה, ועל ידי כך בנות יכולות להשמר מן החטא.

המהר"ל נמצא בדרוש על התורה, לג.

מרן הרב שך אמר שלא זכה לבן תלמיד חכם, כי לא שר מספיק זמירות שבת, כי על ידי זמירות שבת האדם מקבל רגש בשבת.

כתבתי על זה לגבי חנוכה בבלוג שלי.

בנתיבות עולם קפח מבאר המהר"ל את ענין ג' סעודות השבת.

וכתב עוד בחידושי אגדות ח"א עו – שעל ידי עונג שבת האדם דבוק בעולם הבא., ולכן שורה בלוא צער.

אברךליטאי · 15/12/18

תודה רבה!!

משה מנחם · 15/12/18

נכתב ע"י מחשבה אחת:
מרן המשגיח רבנו ירוחם [דחו"מ חג צו] מבאר פיוט של שבת, 'גמלתהו טוב ולא רע'. ומבאר שם חלק מן הפיוט.

פיוט שכתב רבנו שלמה בן דוד זיע"א וסודר ע"ס א"ב

חושב מחדש · 15/12/18

נכתב ע"י משה מנחם:
פיוט שכתב רבנו שלמה בן דוד זיע"א וסודר ע"ס א"ב

זה בעיקרון מקורו מאשת חיל שהוא פסוקים ממשלי פרק לא, [י, לא] ומקור אמירתה ב'תיקוני שבת', וכתב שם
'ויש בו כ''ב פסוקים כנגד כ''ב צנורות של מעלה, אשר הם פתוחים ומריקים שפע וברכה מהבריכה העליונה מראש כל הכתרים'.

ועומק ענין 'הבריכה העליונה' משמע - שזהו מעל מה שנגזר על האדם, ולכן בתפילת לחש כאשר אנחנו מתפללים על הפרנסה, אנחנו אומרים 'מברכה העליונה' ואכמ''ל.

חושב מחדש · 15/12/18

דברי רבנו ירוחם

משה מנחם · 15/12/18

בלי לזלזל חלילה בזמירות שבת ובתיקונים, אבל מי אמר שר' ירוחם כתב את זה על מה שאומרים בשבת. אולי הוא ראה את זה פעם בספר משלי?

חושב מחדש · 15/12/18

נכתב ע"י משה מנחם:
בלי לזלזל חלילה בזמירות שבת ובתיקונים, אבל מי אמר שר' ירוחם כתב את זה על מה שאומרים בשבת. אולי הוא ראה את זה פעם בספר משלי?

דבר ראשון אתה צודק.
ממש לא בטוח שהוא ביאר את ה'אשת חיל' של ליל שבת, יתכן מאד והוא אמר זאת על הפסוק במשלי, ואני יכול להנות מכך לליל שבת.
דבר שני - את אשת חיל בוודאי היה שר בליל שבת, וכמדומני שראיתי פעם שהיה שר זמן ארוך בשבת, רק כיוון ואין לי מקור לכך, לא כתבתי.
פעם ישבתי לראיין איזה שהוא זקן תל אביבי מפליטי השואה, שזכה לכמה שבתות בחיקם של גדולי האומה, אחד מהם מרן המשגיח, תקופה טרם פטירתו.

king salomon · 15/12/18

יישר כח גדול לכולם תזכו למצוות רבות!

אברהם · 15/12/18

בברוך אל עליון, אומרים "ואשרי כל חוכה לתשלומי כפל מאת כל סוכה שוכן בערפל, נחלה לו יזכה בהר ובשפל, נחלה ומנוחה כשמש לו זרחה"
מה זה "כשמש לו זרחה"?
הגמרא במס' שבת אומרת "כל המענג את השבת, נותנים לו נחלה בלי מצרים שנאמר "אז תתענג על ה' והרכבתיך על במתי ארץ והאכלתיך נחלת יעקב אביך וגו' - לא כאברהם שכתוב בו "קום התהלך בארץ לארכה וגו'" ולא כיצחק שכתוב בו "כי לזרעך אתן את כל הארצות האל" אלא כיעקב שכתוב בו "ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה".

כשמש לו זרחה - כמו יעקב אבינו אשר השמש זרחה לו כמו שכתוב "ותזרח לו השמש".

חושב מחדש · 15/12/18

נכתב ע"י אברהם:
כשמש לו זרחה - כמו יעקב אבינו אשר השמש זרחה לו כמו שכתוב "ותזרח לו השמש".

הנה נאמר על המקפיד על הלכות שבת ומכה ומענגה [ישעיה נח יג,יד] 'והאכלתיך נחלת יעקב אביךכי פי ה' דיבר', עין שם כל הפסוקים, ודרשו חז"ל [שבת קיח.-:] כי הכוונה שיקבל נחלה בלי מצרים, כפי שהובטח ליעקב אבינו.
וזהו מתוך מה שכתבת @אברהם