זמן - ארוך, עת - קצרה.

לעבדיג יענקל

משתמש פעיל
עימוד ספרים
עריכה תורנית
אשמח לעזרה דרוש מקור לכך שזמן פירושו זמן ארוך, ועת היינו זמן קצר.
 
נערך לאחרונה ב:

חיים רכניטצר

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
עריכה תורנית
רש"ר בראשית יח, י:
"זמן" ו"עת" הם שמות נרדפים. דומה כי הראשון מציין את מושג הזמן בכללו, את משך הזמן ורציפותו; הזמן המחולל ומוליד תולדות. זמן - משורש זַמֵן, על שום שהוא קודם לכל יש, מכינו ומזמנו. לעומת זה "עת" - בין אם הוא מן השורש הארמי "ענה", בין אם הוא משורש "עתת", הקרוב ל"אתת", ומכאן "אתים" שהם כלי - חתוך; או משורש "עטט", שמכאן "עט" - הרי הוא מציין את נקודת הזמן, את הרגע היפה ומתאים למשימה כל - שהיא, או את הרגע בדרך כלל, כחלק - זמן, כמקום חתך בין עבר לעתיד. "לכל זמן ועת לכל חפץ" (קהלת ג, א): הכל בא ונהיה רק משהוכן ואומן בזמנו; ועת קבועה ומסוימת - יפה לכל חפץ ולכל שאיפה.
 

אליז

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
אינני יודע אם זה מה שאתה מחפש, במהר"ל עוסק הרבה בחילוק בין 'זמן' ל'עת', כגון בגבורות ה' פרק סה
 

מאיר d

משתמש פעיל
עריכה תורנית
מלבי"ם ויקרא, מצורע קפ"ז
כשירצה לציין מתי שחל איזה דבר בנקודה מיוחדת מן הזמן יציינו במלת "עת" – "לא עת האסף המקנה", "עת ללדת ועת למות" וכן כל העתים המנויים שם
 

גוט

משתמש פעיל
עימוד ספרים
עריכה תורנית
לשון הפרמ"ג באגרות, אגרת ב אות ז:
בין זמן לעת אם יש הפרש, בתשבי מסופק, ויראה זמן זימון מועד שאדם קובע
זמן לדבר, ועת ממילא הוא עתות היום והסבוכים:
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קיט א'

א אַשְׁרֵי תְמִימֵי דָרֶךְ הַהֹלְכִים בְּתוֹרַת יְהוָה:ב אַשְׁרֵי נֹצְרֵי עֵדֹתָיו בְּכָל לֵב יִדְרְשׁוּהוּ:ג אַף לֹא פָעֲלוּ עַוְלָה בִּדְרָכָיו הָלָכוּ:ד אַתָּה צִוִּיתָה פִקֻּדֶיךָ לִשְׁמֹר מְאֹד:ה אַחֲלַי יִכֹּנוּ דְרָכָי לִשְׁמֹר חֻקֶּיךָ:ו אָז לֹא אֵבוֹשׁ בְּהַבִּיטִי אֶל כָּל מִצְוֹתֶיךָ:ז אוֹדְךָ בְּיֹשֶׁר לֵבָב בְּלָמְדִי מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ:ח אֶת חֻקֶּיךָ אֶשְׁמֹר אַל תַּעַזְבֵנִי עַד מְאֹד:
נקרא  37  פעמים

לוח מודעות

למעלה