כל התריסים במזגני השטיבלאך מביטים בחמלה על זלמן, למורת רוחם של שאר המתפללים המטוגנים.
עודפי החגים עדיין מתקפלים כאקורדיון מעל המותניים ואחורי הצוואר, מסליקים אל תוכם מצבורי זיעה.
מרננים עליו על זלמן כי איבה יש לו בליבו על הקיץ, ואם היה יכול היה מחזיר החמה לנרתיקה.
על חולצתו מצד הגב יש מעין ציורים מעוררי השראה הנראים כזריקות דיו מגובה רב, זאת לצד העתק ריאליסטי של משענת כסא בצבע חום.
אך יש זמנים בהם זלמן מאושר. יוצא אל הרחוב בחולצה ונעלי בית, טוב לו וטוב לעולם.
זה קורה כשמגיע הענן החורפי הראשון, או יותר נכון מהנבואה הראשונה מלווייני החיזוי כי אד יעלה מן הארץ.
אז יושב זלמן עם מפות סינופטיות ותצלומי לוויין ומנסה ברוח פיו ליצור סופות וטמפרטורות נחותות.
ובהגיע הגשם הראשון אין זורח ממנו, אף לא השמש. מכרכר ומרקד הוא בשבילים רטוב ושמח, מתפלל שילך לו הקיץ, ילך ולא יחזור.
עודפי החגים עדיין מתקפלים כאקורדיון מעל המותניים ואחורי הצוואר, מסליקים אל תוכם מצבורי זיעה.
מרננים עליו על זלמן כי איבה יש לו בליבו על הקיץ, ואם היה יכול היה מחזיר החמה לנרתיקה.
על חולצתו מצד הגב יש מעין ציורים מעוררי השראה הנראים כזריקות דיו מגובה רב, זאת לצד העתק ריאליסטי של משענת כסא בצבע חום.
אך יש זמנים בהם זלמן מאושר. יוצא אל הרחוב בחולצה ונעלי בית, טוב לו וטוב לעולם.
זה קורה כשמגיע הענן החורפי הראשון, או יותר נכון מהנבואה הראשונה מלווייני החיזוי כי אד יעלה מן הארץ.
אז יושב זלמן עם מפות סינופטיות ותצלומי לוויין ומנסה ברוח פיו ליצור סופות וטמפרטורות נחותות.
ובהגיע הגשם הראשון אין זורח ממנו, אף לא השמש. מכרכר ומרקד הוא בשבילים רטוב ושמח, מתפלל שילך לו הקיץ, ילך ולא יחזור.