זַעַף נִשָּא וַתַּשׁ כֹּחֵנוּ

[אלחנן אריאל]

השלום והברכה!

בסליחות דהיום, בסליחה 'אלדים בישראל גדול נודעת', כתוב, זַעַף נִשָּא וַתַּשׁ כֹּחֵנוּ.
ולמיעוט בקיאותי תיבת ותש צריך לנקד וְתַשׁ.
פשפשתי בסידורים מרובים, והסידור היחיד שמצאתי בו כדעתי, הוא בסידור השל"ה החדש של אהבת שלום.
האם אני צודק?

 

[אפכא מסתברא]

אם הפירוש הוא 'כוחנו תשש' כי אז הניקוד שאתה (וכן סידור השל"ה) מציע הוא הנכון.
אם הפירוש הוא 'הֵתַשְׁתָּ את כוחנו' כי אז הניקוד הנפוץ נכון.

 

[יואל ארלנגר - קקטוס]

בדקתי בכמה סידורים
בבית תפילה ותפילת יוסף מנוקד בפתח פתח
בתפילת ש"י (שאבי הגיה) כתוב בשוא ופתח.

 

[אלחנן אריאל]

אם הפירוש הוא 'הֵתַשְׁתָּ את כוחנו' כי אז הניקוד הנפוץ נכון.

איך מילת וַתַּשׁ מתפרשת הֵתַשְׁתָּ?

 

[אפכא מסתברא]

טעות שלי... (הצורה 'וַתַּךְ' - שהיא קיצור של 'תכה' בצרוף ו' ההיפוך מעתיד לעבר - הטעתני. שם הת' היא מוספית ולא שרשית) אם כבר, זה 'נישית אותנו' (לשון שכחה, 'נשני א-לקים את בית אבי')

 

[חיטובים]

לפי זה נראה שיש כאן מילה אחת שנפרדה לשתיים (תופעה מצוייה בכ"י), וצ"ל זעף נשא וַתִּשְׁכָּחֵנוּ.

 

[יואל ארלנגר - קקטוס]

לפי זה נראה שיש כאן מילה אחת שנפרדה לשתיים (תופעה מצוייה בכ"י), וצ"ל זעף נשא וַתִּשְׁכָּחֵנוּ.

לפי הקונטקסט המשפט מדבר על כאבים גופנים, קצת קשה לומר שמדובר ב"ותשכחנו"

 

[אפכא מסתברא]

חיטובים. הברקה יפה! ולענ"ד אין זה מופרך, שכן בחרוז הקודם נאמר "ותקצר נפש לך מחכה", ולאחר מכן "ואיה חסדיך הראשונים עמנו" - ה'תשכחנו' דווקא משתלב כאן באופן הגיוני.