הנושאים החמים
הנושאים החמים
וישא משלו
בהתחלה זה הרגיש כמו חלום שהתגשם.
אני אביגדור ברגמן, בן 34 בסך הכל, בינוני ומטה בכל שנות הישיבה והכולל, זה מה שאני והנני מכיר את מקומי, או שבכל אופן כך חשבתי. לא הלכתי בגדולות, ולא עסקתי במה שאינו תואם את אופיי וכשרונותיי. פשוט, אברך, פשוט. אך בירכתי הראש תמיד צצו מחשבות סרבניות, מתי גם אני אעשה משהו גדול, הייתי מתמיד בהדיפת אותם מחשבות, כי ידעתי שאין סיכוי. כזה אני, חייל פשוט של הרבוש"ע, עד אותו יום.
יום שלישי חמים פרשת פינחס בעיר התורה והחסידות. נכנסתי לקיוסק לקנות שתיה או משהו כזה, לא חשובים הפרטים. כשיצאתי הוא ניגש אלי. אדרת שער שחור משחור, מתולתל ועוטף את כל פניו, כהה עור, גוף מגודל, אחד שלא נעים לפגוש בסימטה, אף מוארת. סליחה, שאל בקול גרוני עמוק, אפשר לדבר איתך דקה? עכשיו זיהיתי גם מבטא זר, דרום אמריקאי אולי. רציתי לסרב, אך תודה לה' משום מה הסכמתי. התיישבנו בתחנה, והתחלנו לשוחח על מושגים ביהדות. התברר שהברנש 'פרדי גלאס' שמו אינו כה מאיים, להפך, נפשו צמאה וכמהה, הוא רוצה לדעת על יהדות ויהודים, הוא בלע בשקיקה כל מילה שיצאה מפיו, על חלק משאלותיו לא היה בידי מענה. החלפנו מספרי טלפונים, ובאותו יום חזרתי אליו עם תשובות.
יכולתי לתאר עוד באריכות את כל התהליך הארוך והמדהים שהלכנו יחד. קרוב לארבע שנים זה נמשך, לימודי יהדות, בדיקות רצינות, ובמקביל המון בירוקרטיה. אך בסופו של דבר הכל השתלם כאשר הגיע היום המיוחל, בו נכנס 'פרדי' תלמידי וידידי, תחת כנפי השכינה, והצטרף סופית לעם ישראל, לא היה מאושר ממנו בעולם כולו. בכל רגע נתון הוא פשוט רקד מאושר. וכל תפילה שלו, או יותר נכון כל ברכה, הייתה מתוך התלהבות יוקדת, והיראת שמים, בכלל.. מה יש לדבר, להתקנא ולשמוח שזכיתי להיות השליח ממרומים, להוציא יקר מזולל. הייתי גם מעורב במציאת שידוך מתאים. אחת עם רקע כמוהו והם נישאו למז"ט בשעטו"מ.
יום אחד הוא מתקשר אלי, ואחרי כמה מילות נימוסים, מה נשמע, איך הולך, וכאלה, הוא מטיל פצצה... פשוטו כמשמעו, בתחילה לא האמנתי למשמע אוזני, אך משחזר על כך שוב ושוב, הבנתי שחייבים להוריד אותו מהרעיון, ויפה שעה אחת קודם, לפני שיעולל לי ולמשפחתי בושות איומות ונוראות.
אז הרב אמר לבחור שם, כי פרדי גלאס זה לא שם יהודי. אתה מבין? ואתה, השם שלך הכי מוצא חן בעיני, אתה מבין? אז מהיום קוראים אותי גם כן אביגדור ברגמן. יופי נכון? שאני קוראים אותי כמוך.
תראה, זה נחמד אבל יש שמות יפים פי מאה. למשל אייזנבך, או מושקוביץ, ובעצם אולי תקרא בשם של הרב, זה שאמר לך להחליף. נראה לי שיש לו שם מאוד יפה וגם יותר מתאים. ובכלל גר צדק צריך להיקרא אברהם לא?.
היינו במצב של הללו והללו עובדי עבודה זרה. היינו במ"ט שערי טומאה, ברגע האחרון שלף אותנו הקב"ה משם, בחר בנו, רוממנו, קדשנו, קירבנו, ושמו הגדול והקדוש עלינו קרא. עם ה', העם הנבחר, זה משול לכך שאביגדור היה משיא את ביתו לפרדי...
תודה למי שקרא עד עכשיו.
בהתחלה זה הרגיש כמו חלום שהתגשם.
אני אביגדור ברגמן, בן 34 בסך הכל, בינוני ומטה בכל שנות הישיבה והכולל, זה מה שאני והנני מכיר את מקומי, או שבכל אופן כך חשבתי. לא הלכתי בגדולות, ולא עסקתי במה שאינו תואם את אופיי וכשרונותיי. פשוט, אברך, פשוט. אך בירכתי הראש תמיד צצו מחשבות סרבניות, מתי גם אני אעשה משהו גדול, הייתי מתמיד בהדיפת אותם מחשבות, כי ידעתי שאין סיכוי. כזה אני, חייל פשוט של הרבוש"ע, עד אותו יום.
יום שלישי חמים פרשת פינחס בעיר התורה והחסידות. נכנסתי לקיוסק לקנות שתיה או משהו כזה, לא חשובים הפרטים. כשיצאתי הוא ניגש אלי. אדרת שער שחור משחור, מתולתל ועוטף את כל פניו, כהה עור, גוף מגודל, אחד שלא נעים לפגוש בסימטה, אף מוארת. סליחה, שאל בקול גרוני עמוק, אפשר לדבר איתך דקה? עכשיו זיהיתי גם מבטא זר, דרום אמריקאי אולי. רציתי לסרב, אך תודה לה' משום מה הסכמתי. התיישבנו בתחנה, והתחלנו לשוחח על מושגים ביהדות. התברר שהברנש 'פרדי גלאס' שמו אינו כה מאיים, להפך, נפשו צמאה וכמהה, הוא רוצה לדעת על יהדות ויהודים, הוא בלע בשקיקה כל מילה שיצאה מפיו, על חלק משאלותיו לא היה בידי מענה. החלפנו מספרי טלפונים, ובאותו יום חזרתי אליו עם תשובות.
יכולתי לתאר עוד באריכות את כל התהליך הארוך והמדהים שהלכנו יחד. קרוב לארבע שנים זה נמשך, לימודי יהדות, בדיקות רצינות, ובמקביל המון בירוקרטיה. אך בסופו של דבר הכל השתלם כאשר הגיע היום המיוחל, בו נכנס 'פרדי' תלמידי וידידי, תחת כנפי השכינה, והצטרף סופית לעם ישראל, לא היה מאושר ממנו בעולם כולו. בכל רגע נתון הוא פשוט רקד מאושר. וכל תפילה שלו, או יותר נכון כל ברכה, הייתה מתוך התלהבות יוקדת, והיראת שמים, בכלל.. מה יש לדבר, להתקנא ולשמוח שזכיתי להיות השליח ממרומים, להוציא יקר מזולל. הייתי גם מעורב במציאת שידוך מתאים. אחת עם רקע כמוהו והם נישאו למז"ט בשעטו"מ.
יום אחד הוא מתקשר אלי, ואחרי כמה מילות נימוסים, מה נשמע, איך הולך, וכאלה, הוא מטיל פצצה... פשוטו כמשמעו, בתחילה לא האמנתי למשמע אוזני, אך משחזר על כך שוב ושוב, הבנתי שחייבים להוריד אותו מהרעיון, ויפה שעה אחת קודם, לפני שיעולל לי ולמשפחתי בושות איומות ונוראות.
אז הרב אמר לבחור שם, כי פרדי גלאס זה לא שם יהודי. אתה מבין? ואתה, השם שלך הכי מוצא חן בעיני, אתה מבין? אז מהיום קוראים אותי גם כן אביגדור ברגמן. יופי נכון? שאני קוראים אותי כמוך.
תראה, זה נחמד אבל יש שמות יפים פי מאה. למשל אייזנבך, או מושקוביץ, ובעצם אולי תקרא בשם של הרב, זה שאמר לך להחליף. נראה לי שיש לו שם מאוד יפה וגם יותר מתאים. ובכלל גר צדק צריך להיקרא אברהם לא?.
היינו במצב של הללו והללו עובדי עבודה זרה. היינו במ"ט שערי טומאה, ברגע האחרון שלף אותנו הקב"ה משם, בחר בנו, רוממנו, קדשנו, קירבנו, ושמו הגדול והקדוש עלינו קרא. עם ה', העם הנבחר, זה משול לכך שאביגדור היה משיא את ביתו לפרדי...
תודה למי שקרא עד עכשיו.
