"מה בצע - מה ממון" (רש"י פרשתנו לז,ה)
***
ב"ה.
מַעֲשֶׂה בִּיהוּדִי פָּשׁוּט בַּגּוֹלָה,
שֶׁקִּיֵּם בְּמָמוֹנוֹ מִצְוָה גְּדוֹלָה.
הִצִּיל אַלְמָנָה, תָּרַם לַקְּהִלָּה,
חִתֵּן יְתוֹמִים, הִכְנִיס כַּלָּה.
בְּכָל הַחִסָּכוֹן שֶׁשָּׁמַר בָּאָרוֹן,
פָּדָה יְהוּדִים מִשְּׁבִי עָרִיץ.
בִּצְרוֹר כַּסְפּוֹ הַדַּל, הָאַחֲרוֹן,
שִׁחְרֵר חוֹכֵר מִבּוֹר פָּרִיץ.
וַיִּוָּתֵר נָקִי מִכָּל נְכָסָיו,
צוֹעֵד שָׁפוּף בְּרֶקַע צִיּוּרִי.
פִּתְאוֹם בְּאַחַת אוֹרוּ עֵינָיו,
מִמָּרוֹם הֵגִיחַ מַלְאָךְ נִשְׁרִי.
רַעַשׁ גָּדוֹל בַּשָּׁמַיִם עָשִׂיתָ!
בִּשֵּׂר לוֹ הַמַּלְאָךְ הַצָּחוֹר.
פָּמַלְיָא שֶׁל מַעְלָה הֶחְלִיטָה,
כִּי אֶת הַשָּׂכָר תּוּכַל לִבְחֹר:
הַאִם תִּבְחַר בְּבֵן בַּעַל מַדְרֵגָה,
שֶׁיָּאִיר אֶת הָעוֹלָם בְּתוֹרָתוֹ?
אוֹ שֶׁמָּא בַּעֲשִׁירוּת מֻפְלָגָה,
כְּקֹרַח בִּשְׁעָתוֹ, וְכָל עֲדָתוֹ?
לְרֶגַע לֹא הִרְהֵר הַיְּהוּדִי,
מָה יֵשׁ בִּכְלָל לְהִסְתַּפֵּק?
הוּא הֵשִׁיב מַעֲנֶה מִיָּדִי,
בָּטוּחַ, לֹא מְפַקְפֵּק:
מַה בֶּצַע לִי בְּבֵן שֶׁיָּאִיר הָעוֹלָם?
מוּטָב יְהֵא זֶה בֵּן שֶׁל אַחֵר.
אֲנִי רוֹצֶה לִהְיוֹת עָשִׁיר מִכֻּלָּם,
בְּכֶסֶף, כַּמּוּבָן, אֲנִי בּוֹחֵר!
לֹא אִחֵר הַמַּלְאָךְ חֶפְצוֹ לְהַעֲנִיק,
הָפַךְ אוֹתוֹ לְעָשִׁיר בִּמְהֵרָה.
אֲבִי שׁוֹשֶׁלֶת רוֹטְשִׁילְד, גּוּטְנִיק,
מוֹנְטִיפְיוֹרִי, שְׁלָאף אוֹ סַפְרָא.
***
אֶת הַסִּפּוּר הָאֲמִתִּי וְהַהֶגְיוֹנִי,
לֹא תִּקְרְאוּ בְּשׁוּם סֵפֶר חִנּוּכִי.
שָׁם כָּל הַצַּדִּיקִים חַיִּים בְּעֹנִי,
נַעֲלֵיהֶם קְרוּעוֹת כְּסַנְדָּל תַּנָּכִי.
וְרַק מְיֻדָּעֵנוּ בָּחַר בְּיֹשֶׁר,
לְטוֹבָה נִצֵּל אֶת הַמַּחֲזֶה.
וּמֵאָז הוּא חַי בְּעֹשֶׁר וּבְעֹשֶׁר,
עַד עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה.
***
ב"ה.
מַעֲשֶׂה בִּיהוּדִי פָּשׁוּט בַּגּוֹלָה,
שֶׁקִּיֵּם בְּמָמוֹנוֹ מִצְוָה גְּדוֹלָה.
הִצִּיל אַלְמָנָה, תָּרַם לַקְּהִלָּה,
חִתֵּן יְתוֹמִים, הִכְנִיס כַּלָּה.
בְּכָל הַחִסָּכוֹן שֶׁשָּׁמַר בָּאָרוֹן,
פָּדָה יְהוּדִים מִשְּׁבִי עָרִיץ.
בִּצְרוֹר כַּסְפּוֹ הַדַּל, הָאַחֲרוֹן,
שִׁחְרֵר חוֹכֵר מִבּוֹר פָּרִיץ.
וַיִּוָּתֵר נָקִי מִכָּל נְכָסָיו,
צוֹעֵד שָׁפוּף בְּרֶקַע צִיּוּרִי.
פִּתְאוֹם בְּאַחַת אוֹרוּ עֵינָיו,
מִמָּרוֹם הֵגִיחַ מַלְאָךְ נִשְׁרִי.
רַעַשׁ גָּדוֹל בַּשָּׁמַיִם עָשִׂיתָ!
בִּשֵּׂר לוֹ הַמַּלְאָךְ הַצָּחוֹר.
פָּמַלְיָא שֶׁל מַעְלָה הֶחְלִיטָה,
כִּי אֶת הַשָּׂכָר תּוּכַל לִבְחֹר:
הַאִם תִּבְחַר בְּבֵן בַּעַל מַדְרֵגָה,
שֶׁיָּאִיר אֶת הָעוֹלָם בְּתוֹרָתוֹ?
אוֹ שֶׁמָּא בַּעֲשִׁירוּת מֻפְלָגָה,
כְּקֹרַח בִּשְׁעָתוֹ, וְכָל עֲדָתוֹ?
לְרֶגַע לֹא הִרְהֵר הַיְּהוּדִי,
מָה יֵשׁ בִּכְלָל לְהִסְתַּפֵּק?
הוּא הֵשִׁיב מַעֲנֶה מִיָּדִי,
בָּטוּחַ, לֹא מְפַקְפֵּק:
מַה בֶּצַע לִי בְּבֵן שֶׁיָּאִיר הָעוֹלָם?
מוּטָב יְהֵא זֶה בֵּן שֶׁל אַחֵר.
אֲנִי רוֹצֶה לִהְיוֹת עָשִׁיר מִכֻּלָּם,
בְּכֶסֶף, כַּמּוּבָן, אֲנִי בּוֹחֵר!
לֹא אִחֵר הַמַּלְאָךְ חֶפְצוֹ לְהַעֲנִיק,
הָפַךְ אוֹתוֹ לְעָשִׁיר בִּמְהֵרָה.
אֲבִי שׁוֹשֶׁלֶת רוֹטְשִׁילְד, גּוּטְנִיק,
מוֹנְטִיפְיוֹרִי, שְׁלָאף אוֹ סַפְרָא.
***
אֶת הַסִּפּוּר הָאֲמִתִּי וְהַהֶגְיוֹנִי,
לֹא תִּקְרְאוּ בְּשׁוּם סֵפֶר חִנּוּכִי.
שָׁם כָּל הַצַּדִּיקִים חַיִּים בְּעֹנִי,
נַעֲלֵיהֶם קְרוּעוֹת כְּסַנְדָּל תַּנָּכִי.
וְרַק מְיֻדָּעֵנוּ בָּחַר בְּיֹשֶׁר,
לְטוֹבָה נִצֵּל אֶת הַמַּחֲזֶה.
וּמֵאָז הוּא חַי בְּעֹשֶׁר וּבְעֹשֶׁר,
עַד עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה.
נערך לאחרונה ב: