הנושאים החמים
הנושאים החמים
Natan Galant
כתיבה שדגה לך לקוחות, ובכמויות!
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
עיצוב ואדריכלות פנים
יום ראשון. חג.
ליל הסדר. מתחילים מאוחר. עד שכולם מתיישבים. מוישה'לה נרדם על הכסא של הסבא. הוא לא כל כך ממהר מוכן לפנות את מקומו. סבתא מחפשת לסבא את הקיטל, היא לא מוצאת. בסוף מתפשרים על הקיטל מערב חג עם הכתמי צבע (אגוז דודבן, הכי עמיד שיש, טמבור).
הסדר עובר ביעף. בשולחן עורך אוכלים תפוחי אדמה, בשר.
מויש'לה בסוף מתעורר ושר מה נשתנה כאשר כולם אוחזים ב'נרצה'. נחמד.
בוקר טוב אליהו!, בעצם, בוקר טוב מוישל'ה.
מצטערים מוישל'ה, אבל סבא כבר פתח את הדלת לאליהו הנביא. אתה יכול לפתוח שוב פעם אם אתה רוצה.
הולכים לישון בשעה מאוחרת, עייפים. הארבעה כוסות מקפצצים להם בבטן. שיק שק. זה הרבה מיץ ענבים!
קולות השכנים חודרים מהחלון. שירה ושמחה. איזה יופי. חלומות פז.
קמים בבוקר. חצי מהמניין מאחר כהוגן. כולם מתנודדים, עיניים עייפות. אף אחד לא יודע אם זה מהמרור או מהארבעה כוסות.
סעודת חג. שוב פעם מצות, מיונז, חריין, דגים עם טעם של סוכר.
תפוחי אדמה. בשר.
אגוזים.
ווארטים.
מנוחת צהרים.
מנחה. המתפללים במניין קצת יותר ערניים. מעריב. מתחילים ספירת העומר. חצקל המשופם עם הבדיחה הקבועה:
מישהו בא לחבר שלו במוצאי החג ואומר לו: "תוצאי אותי בספרית העומר". שואל החבר: "למה להוציא אותך? איך יכול להיות שפיספסת? היום הראשון לעומר"
המישהו עונה לו: בסדר גמור. עכשיו אני יוציא אותך...
מוצאי החג. מתנפלים על המפות ומלא תכנונים לאן לנסוע, לאן לטייל. העיקר: לקום מחר מוקדם!
אדהכי ואדהכי אוכלים תפוחי אדמה. עם ממרח ביצים.
מחר בבוקר. יום א' דחול המועד.
כולם ישנים עמוק. קמים מאוחר.
כל התוכניות מתבטלות.
שולחים את הזוג הכי צעיר להכין לכולם ארוחת בוקר. יש צדק בעולם.
כולם מחכים בסלון ומעבירים את הזמן.
הארוחת בוקר מוכנה, מכריז הזוג הצעיר.
כולם רצים למטבח.
הסלט מלוח, החביתה שרופה. יש צדק בעולם.
אחרי ארוחת בוקר יוצאים לסיבוב קטן, המטרה: הגינה החדשה בסוף הרחוב.
עד שיוצאים (מוישל'ה בוכה שהוא רוצה שוקו, אין שוקו, בסוף מתפשרים על קפה בטעם של חרוסת) מתחיל לרדת גשם. הקטנים מתגלצ'ים על המגלשה, נרטבים.
יאללה, חוזרים הביתה.
מה אוכלים?
פירה, קציצות תפוחי אדמה, ממרח ביצים. מקנחים במשקה בצבע של המשקה המוכר והאהוב אבל בטעם של המשקה הכי פחות אהוב.
מנחה. מעריב. שיעור חגיגי לכבוד פסח. ב' לעומר. חביתה. מיונז. סלט. טונה במים (איכסה), קפה בטעם של פסח. הולכים לישון.
יום חמישי. ב' דחול המועד. הכל אותו דבר כמו אתמול. שידור חוזר. אפילו הגשם הגיע באותה שעה. יש הבדל אחד ענק: היום התפוחי אדמה קצת שרופים.
יום שישי. מתכוננים לשבת. מצות, מיונז, חריין.
שבת. כנ"ל.
יום ראשון, ערב חג.
כולם נזעקים:
החג כמעט עבר! לא ניצלנו אותו!
עד שמדברים איך לנצל את היום- החג נכנס.
מנחה, מעריב, סעודת חג, הולכים לישון. מהחלון שומעים את המניין החסידי ממול הבית שרים אל תוך הלילה שירי יציאת מצרים. כמה נחמד!
מוקדם. ותיקין. קמים לבית הכנסת. מתפללים. נרדמים קצת באמצע. תפילה חלומית.
התפילה נגמרה. קידוש על עוגת מזונות בטעם של עיסת נייר. הולכים לישון.
קמים לסעודה.
מצות, מיונז, חריין, דגים מסוכרים.
מנה עקרית: תפוחי אדמה, ביצים, עוף.
הולכים לישון.
קמים.
סעודת גאולה.
מוצאי החג.
מציצים מהחלון על השכנים המרוקאים: איזה אוכל טוב יש להם!
מחזירים את כלי הפסח לארון.
מגלים שיש עכבר במטבח הרגיל.
קונים פיתות במאפייה. צריך כתפיים רציניות בשביל זה.
מנקים את הבית מכל הבלאגן של החג.
אוכלים את המצות שנשארו.
הולכים לישון.
החג נגמר.
חולמים בלילה על עכברים שאוכלים תפוחי אדמה.
