הנושאים החמים
הנושאים החמים
משתפת את הגיגיי מהעבר, כיום נותר לי רק להתגעגע כפי שנכתב בשירה של @רחל סרולוביץ.
מירון שלי
נתחיל מהתחלה.
כשנוסעים באמצע הלילה..
מעבירים את הדרך בדיבורים שרק הלילה מביא בכנפיו. עמוקים כאלו, מרוממים. כן וגם דיבורי חול נחמדים.
וכבר כשהאוטובוס מתחיל לעלות את העליה להר, מישהו לוקח את המיקרופון של הנהג ומתחיל לשיר בדביקות "בר יוחאי" וכל הקהל לאט לאט מצטרף לשירה אדירה והלב כבר ממש רוקד עוד בטרם הגיע למקום הטהור.
יורדים מהאוטובוס.
צינה קלה מקדמת את פנינו לאחר נסיעה לא קצרה.
בליל קולות ורעשים נשמעים. ואם תמיד רעש מעצבן באוזניים, הרעש הזה מתוק מדבש. הוא מבטא את כל הסגנונות שיש בעמ"י.
החל מהאוהל של חב"ד שמאפשר לשאול שאלות באגרות קודש, עובר במיני מועדון של ה'נחנח'ים', וקול הקורא להציל את אחמד בן שרה, והיד עוד נטויה; כיפות וטליתות בכל הצבעים, מגוון שפות וכיסויי ראש. ובל נשכח את הערוצים שמשדרים בכל היממה הזו.
ככל שעולים בהר, מגיעים לשירה המקורית, האותנטית, שנשתמרה עם השנים ומצליחה לרגש כל פעם מחדש!
בחוץ יש להט של שמחת תורה, ובפנים - רטט של יום הכיפורים.
לא מכירה יום שמצליח לרגש כמו היום הזה. יש ביום הזה עת רצון גדולה!
מירון שלי
נתחיל מהתחלה.
כשנוסעים באמצע הלילה..
מעבירים את הדרך בדיבורים שרק הלילה מביא בכנפיו. עמוקים כאלו, מרוממים. כן וגם דיבורי חול נחמדים.
וכבר כשהאוטובוס מתחיל לעלות את העליה להר, מישהו לוקח את המיקרופון של הנהג ומתחיל לשיר בדביקות "בר יוחאי" וכל הקהל לאט לאט מצטרף לשירה אדירה והלב כבר ממש רוקד עוד בטרם הגיע למקום הטהור.
יורדים מהאוטובוס.
צינה קלה מקדמת את פנינו לאחר נסיעה לא קצרה.
בליל קולות ורעשים נשמעים. ואם תמיד רעש מעצבן באוזניים, הרעש הזה מתוק מדבש. הוא מבטא את כל הסגנונות שיש בעמ"י.
החל מהאוהל של חב"ד שמאפשר לשאול שאלות באגרות קודש, עובר במיני מועדון של ה'נחנח'ים', וקול הקורא להציל את אחמד בן שרה, והיד עוד נטויה; כיפות וטליתות בכל הצבעים, מגוון שפות וכיסויי ראש. ובל נשכח את הערוצים שמשדרים בכל היממה הזו.
ככל שעולים בהר, מגיעים לשירה המקורית, האותנטית, שנשתמרה עם השנים ומצליחה לרגש כל פעם מחדש!
בחוץ יש להט של שמחת תורה, ובפנים - רטט של יום הכיפורים.
לא מכירה יום שמצליח לרגש כמו היום הזה. יש ביום הזה עת רצון גדולה!
