יענקי R
ספר יהלום - עימוד נוצץ ברמה אחרת
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
פרסום וקופי
עימוד ספרים
צילום מקצועי
עריכה תורנית
עריכה והפקת סרטים
בס"ד
בן (4): נכון אבא.
ספר לי מה היה.
- אכלנו מצות!
וגם מרור?
- לא, לא אכלתי מרור, אני לא אוהב...
אתה יודע למה אוכלים מרור? כדי לזכור שהיינו עבדים במצרים, והיה לנו מאד קשה.
לא אבא, אני לא הייתי במצרים...
מאוחר יותר חשבתי: אם הוא היה טועם את החרוסת, הוא בטח 'היה' במצרים...
אין ספק, שכדי לקיים באופן מושלם את המצוה של "והגדת לבנך" - שסביבה סובב עיקר ה'סדר' - צריכים לרדת לרזולוציות של הילד. כל גיל - ורמתו.
כשרוצים להסביר משהו לילד רך, מדגימים לו. מראים לו משהו מוחשי, אם זה ציור או דוגמא חיה.
כשנסב בליל הסדר עם ילדינו, נספר להם מחסדי ה' שהיו במצרים כמובן, אך לא נגמור בזה. נעבור לחסדים שארעו גם עמנו - עמם, כאלו יצאנו - כולנו - ממצרים. ואת זה נעשה על ידי סיפורים מתוקים (חרוסת...), ודוגמאות חיות (שפיכת היין, הגבהת המצות, פתיחת הדלת לאליהו הנביא... וכו'), והזכרת 'ניסים' פרטיים שארעו לנו ולהם.
וזה "בעבור זה" - 'לֹא אָמַרְתִּי אֶלָא בְּשָׁעָה שֶׁיֵּשׁ מַצָּה וּמָרוֹר מֻנָּחִים לְפָנֶיךָ'. אחרת, ההבנה של הילד תלקה בחסר.
ואפשר, שלכן חז"ל אמרו לתת לילדים אגוזים וכד', כדי 'שיראו שינוי וישאלו'. (על אגוזים מנקודת מבט של ילד תם, קראו כאן...)
הכהן הגדול רבי אביגדור מילר זצ"ל היה נוהג לומר, שבעת שמשכיבים את הילדים לשנת הליל וקוראים עמם ק"ש שעל המיטה, חשוב לומר להם שיאמרו תודה לה'. כך כפשוטו: תגידו תודה על משהו הכי פשוט שהיה לכם היום: רציתם משחק - וקיבלתם; אוכל - והיה לכם... וכדומה.
ואם תרצו: שילוב של "והגדת", עם 'מזכירים יציאת מצרים בלילות'...
למעשה, בהתבוננות בהגדה, נראה דבר מענין:
'בְּכָל דּוֹר וָדוֹר חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרַיִם'. ומגלה בעל ההגדה את המקור: שֶׁנֶּאֱמַר, "וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיוֹם הַהוּא לֵאמֹר, בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם".
איך לומדים מ"והגדת לבנך..." שאדם חייב לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים (הפסוק הובא במלואו, משמע שכולו נדרש לכך, ולא רק המלים "עשה ה' לי...")?
כי אם אתה מספר לבנך את סיפור יציאת מצרים, הוי אומר, שאתה באמת רואה את עצמך יוצא ממצרים.
רק רציתי להעלות נקודה מעשית, מעיקרי הלילה הקדוש הבעל"ט.
שנזכה במהרה לאכול מן הזבחים ומן הפסחים, ואנו ובנינו וכל עמנו.
חג שמח ומהודר!
'חיידר נאכט'
אבא: בני מחמדי, נכון שערכתם היום 'ליל הסדר' בחיידר?
בן (4): נכון אבא.
ספר לי מה היה.
- אכלנו מצות!
וגם מרור?
- לא, לא אכלתי מרור, אני לא אוהב...
אתה יודע למה אוכלים מרור? כדי לזכור שהיינו עבדים במצרים, והיה לנו מאד קשה.
לא אבא, אני לא הייתי במצרים...
* * *
מאוחר יותר חשבתי: אם הוא היה טועם את החרוסת, הוא בטח 'היה' במצרים...
אין ספק, שכדי לקיים באופן מושלם את המצוה של "והגדת לבנך" - שסביבה סובב עיקר ה'סדר' - צריכים לרדת לרזולוציות של הילד. כל גיל - ורמתו.
כשרוצים להסביר משהו לילד רך, מדגימים לו. מראים לו משהו מוחשי, אם זה ציור או דוגמא חיה.
כשנסב בליל הסדר עם ילדינו, נספר להם מחסדי ה' שהיו במצרים כמובן, אך לא נגמור בזה. נעבור לחסדים שארעו גם עמנו - עמם, כאלו יצאנו - כולנו - ממצרים. ואת זה נעשה על ידי סיפורים מתוקים (חרוסת...), ודוגמאות חיות (שפיכת היין, הגבהת המצות, פתיחת הדלת לאליהו הנביא... וכו'), והזכרת 'ניסים' פרטיים שארעו לנו ולהם.
וזה "בעבור זה" - 'לֹא אָמַרְתִּי אֶלָא בְּשָׁעָה שֶׁיֵּשׁ מַצָּה וּמָרוֹר מֻנָּחִים לְפָנֶיךָ'. אחרת, ההבנה של הילד תלקה בחסר.
ואפשר, שלכן חז"ל אמרו לתת לילדים אגוזים וכד', כדי 'שיראו שינוי וישאלו'. (על אגוזים מנקודת מבט של ילד תם, קראו כאן...)
הכהן הגדול רבי אביגדור מילר זצ"ל היה נוהג לומר, שבעת שמשכיבים את הילדים לשנת הליל וקוראים עמם ק"ש שעל המיטה, חשוב לומר להם שיאמרו תודה לה'. כך כפשוטו: תגידו תודה על משהו הכי פשוט שהיה לכם היום: רציתם משחק - וקיבלתם; אוכל - והיה לכם... וכדומה.
ואם תרצו: שילוב של "והגדת", עם 'מזכירים יציאת מצרים בלילות'...
למעשה, בהתבוננות בהגדה, נראה דבר מענין:
'בְּכָל דּוֹר וָדוֹר חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרַיִם'. ומגלה בעל ההגדה את המקור: שֶׁנֶּאֱמַר, "וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיוֹם הַהוּא לֵאמֹר, בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם".
איך לומדים מ"והגדת לבנך..." שאדם חייב לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים (הפסוק הובא במלואו, משמע שכולו נדרש לכך, ולא רק המלים "עשה ה' לי...")?
כי אם אתה מספר לבנך את סיפור יציאת מצרים, הוי אומר, שאתה באמת רואה את עצמך יוצא ממצרים.
*
יש עוד להאריך, אך כמובן שלא כאן המקום.רק רציתי להעלות נקודה מעשית, מעיקרי הלילה הקדוש הבעל"ט.
שנזכה במהרה לאכול מן הזבחים ומן הפסחים, ואנו ובנינו וכל עמנו.
חג שמח ומהודר!