ה"א הידיעה בשמות הנהרות וההרים

[למען דעת]

בעקבות הנאמר כאן:

מהי אכן הסיבה שבשמות נהרות והרים ניתן להוסיף ה"א הידיעה (הירדן הכרמל) בעוד שבכל השמות האחרים (אנשים ומקומות) לא מוסיפים?

 

[געוואלדיג]

איני בא להשיב אלא להוסיף שאלה אחרת בהקשר זה.
זכור לי שאחד המדקדקים או כמה מהם סוברים שהיאור אינו שם כולל למין נחל, אלא הוא שם פרטי ליאור של מצרים, ומה שהוא נקרא "היאור" עם ה"א הדעת, זה כמו הירדן, התבור וכדו'.
אולם קשה לי כי הלוא כתוב גם: לי יאורי ואני עשיתני?
אני שואל אם ידוע דברי מדקדקים אלה למאן-דהו, היכן המקור ומה המקור שלהם?

 

[למען דעת]

והכתיב "על יאורֵי מצרים"?

האם במקרא יש ה"א הידיעה על הרות נוספים מלבד הירדן והיאור? האם ניתן לומר "האמנה והפרפר"?
ועל הרים נוספים מלבד הכרמל? אולי "הר הסיני"??

 

[געוואלדיג]

החדקל והגיחון אמנם לא נמצאים בתנ"ך בצורה זו, אף על פי כן כך הם קרויים עד היום. במקרא מצינו את הלבנון, הגליל, הגושן, הערבה.

 

[למען דעת]

החדקל והגיחון אמנם לא נמצאים בתנ"ך בצורה זו, אף על פי כן כך הם קרויים עד היום. במקרא מצינו את הלבנון, הגליל, הגושן, הערבה.

א. שאלתי על הרים, מתוך הרשימה דלעיל רק הלבנון הוא הר.
ב. 'הגושן' לא נמצא.
ג. הגליל והערבה הם בודאי לאו דווקא שמות פרטיים אלא כלליים: "בערבה בהר בשפלה וכו'"

 

[אברהם]

ב. וְאֵת כָּל אֶרֶץ הַגֹּשֶׁן - יהושע יא טז
ג. בהרחבה על דבריך
ערבה - הוא שם כללי לשטח לא מיושב, מישורי בד"כ, למשל "ישושום מדבר וציה ותגל ערבה", "ערבות מואב", "ערבות רוסיה". ולכן לא שייך לשאלה דלעיל
בארץ ישראל נקרא כך שטח מסויים בהשאלה.

גליל - משמעותו אזור, חבל ארץ, "דרך הים עבר הירדן גליל הגויים" (ישעיה), "אבד"ק רוסיה והגלילות" ולכן לא שייך לשאלה דלעיל
בארץ ישראל נקרא כך שטח מסויים בהשאלה כנ"ל

 

[געוואלדיג]

לא ברור לי מה ההבדל לענינינו בין הר, נחל או ארץ, כאשר הענין הוא למצוא שם פרטי עם ה"א בראשו.
הגשן - עי' יהושע יא, טז.
הר נוסף: המצפה.
עוד ערים וארצות עם ה"א "הגלעד" "הבשן", יהושע כח, כו: "והמצפה והכפירה והמצה".
ושם טו "הקדרה" "הקין" "הנבשן".
בנוגע להערבה ייתכן שצדקת. אולם הגליל מפורש אצל המפרשים (לא זכור לי כרגע איה) שמלבד שימושו כשם כולל לגלילות, הנה הוא גם שם פרטי לארץ הגליל אשר בצפון, ונראה לי הטעם כי הלוא אם השם הכללי שלו הוא "ארץ", שוב אין "גליל" יכול לשמש כשם כללי.

 

[למען דעת]

לא ברור לי מה ההבדל לענינינו בין הר, נחל או ארץ, כאשר הענין הוא למצוא שם פרטי עם ה"א בראשו.
הגשן - עי' יהושע יא, טז.
הר נוסף: המצפה.
עוד ערים וארצות עם ה"א "הגלעד" "הבשן", יהושע כח, כו: "והמצפה והכפירה והמצה".
ושם טו "הקדרה" "הקין" "הנבשן".
בנוגע להערבה ייתכן שצדקת. אולם הגליל מפורש אצל המפרשים (לא זכור לי כרגע איה) שמלבד שימושו כשם כולל לגלילות, הנה הוא גם שם פרטי לארץ הגליל אשר בצפון, ונראה לי הטעם כי הלוא אם השם הכללי שלו הוא "ארץ", שוב אין "גליל" יכול לשמש כשם כללי.

אחרי רשימה כה ארוכה, האם ניתן לכלול ולומר שניתן ליידע שמות מקומות?
האם כל אלו יוצאים מן הכלל?

 

[למען דעת]

אולי כל אלו שמות שנקראו בהם יותר ממקום אחד?

 

[געוואלדיג]

בשם מצפה כנראה השתמשו יותר מהר אחד. כך משמע מתוך המקראות במלכים.