התייעצות נקודתית או משהו: מירכאות כפולות ומכופלות ובלתי מקופלות

מה הענינים

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
אוי, זה מוצלח!
אני באופן אישי, בלי כל קשר לאקדמיה, משתדלת להמעיט כמה שיותר במרכאות, הן מציקות בעיניים ולא תמיד נצרכות
מתי חשוב מאד לכתוב אותם? כאשר אין אפשרות להבין בלעדיהם
אני הייתי כותבת את המשפט כך:
אז הוא אמר לי: יוסי, ראיתי כתוב בספר כך: 'אם אתה לא יודע מה לכתוב, אל תכתוב. כמאמר הפתגם: לכל זמן ועט', עכשיו תתעשת, ראה והבט ועטך השמט וגו'
יש כאן מישהו שלא הבין את המשפט ללא כל הקישוטים הנוספים שלו?
 

משויטט

משתמש מקצוען
אז הוא אמר לי: יוסי, ראיתי כתוב בספר כך: 'אם אתה לא יודע מה לכתוב, אל תכתוב. כמאמר הפתגם: לכל זמן ועט', עכשיו תתעשת, ראה והבט ועטך השמט וגו'
יש כאן מישהו שלא הבין את המשפט ללא כל הקישוטים הנוספים שלו?
זה יכול לעבוד מצוין אם לא כבולים לכללים או לתבנית. מה אבל עושים עם ציטוט רווי ציטוטים כשעומדים למשל באמצע ספר שלם שהציטוטים בו מסומנים במירכאות?
השאלה אם סימן מירכאות אחד יכול לסגור את כל הציטוטים מדין תשובה אחת לכל השאלות.
אגב, אותה שאלה בסוגריים (אם כי בכה"ג (-בכהאי גווני (דהיינו, במקרה כזה (לשון התלמוד הבבלי (-ארמית)))) אפשר אולי לשחק עם כמה סוגי הסוגריים שיש)
 

ש. צ. וינמן

מהמשתמשים המובילים!
מנוי פרימיום
עימוד ספרים
עריכה תורנית
ישנם שני סוגים של מרכאות:
יחידות וכפולות
שני סוגי המרכאות הם שווי מעמד ותפקיד, והבחירה ביניהם היא לרוב עניין שרירותי, ובלבד שהשימוש עקבי בתוך הטקסט.
נהוג להשתמש בסוג אחד של מרכאות (לרוב: הכפולות) בתוך הטקסט עצמו,
ובסוג השני (לרוב: היחידות) לציטוט בתוך ציטוט.

בסוגריים:
סוגריים מרובעים הם הפנימיים, או להוספה והשלמה.
 

עדיאל

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
@משויטט, שאלתך ענקית. והתשובה על כך היא כתשובה הנודעת לשאלה מה בין חכם לפיקח:
פיקח - הוא זה שיודע להחלץ מן הביצה, החכם - הוא זה שאינו נכנס לתוכה מלכתחילה.

ולכן, החכם שעיניו בראשו וקולמוסו בידו, יכתוב:
"אז הוא אמר לי: "יוסי, התעשת, ראה והבט ועטך השמט וגו'. הלא כך ראיתי כתוב בספר - מבוסס על דרך הפתגם: "לכל זמן ועט" - כך: "אם אתה לא יודע מה לכתוב, אל תכתוב". ובכך סיים הלה את תוכחתו הנוקבת".
 

Natan Galant

כתיבה שדגה לך לקוחות, ובכמויות!
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
עיצוב ואדריכלות פנים
אישית עד לזה הרגע אינלי מושג מתי באים מרכאות, ומתי לא.
הכללים היבשים לא ממש תואמים את הכתיבה הספרותית המעודכנת.
 

ש. צ. וינמן

מהמשתמשים המובילים!
מנוי פרימיום
עימוד ספרים
עריכה תורנית
משויטט, שאלתך ענקית. והתשובה על כך היא כתשובה הנודעת לשאלה מה בין חכם לפיקח:
פיקח - הוא זה שיודע להחלץ מן הביצה, החכם - הוא זה שאינו נכנס לתוכה מלכתחילה.

ולכן, החכם שעיניו בראשו וקולמוסו בידו, יכתוב:
"אז הוא אמר לי: "יוסי, התעשת, ראה והבט ועטך השמט וגו'. הלא כך ראיתי כתוב בספר - מבוסס על דרך הפתגם: "לכל זמן ועט" - כך: "אם אתה לא יודע מה לכתוב, אל תכתוב". ובכך סיים הלה את תוכחתו הנוקבת".

-
צודק. כל זמן שקולמוסך בידך.
מה יעשו העורכים או המקלידים שמקבלים הוראות בנוסח:
"תראי, תכניסי סימני פיסוק לפי מה שאת מבינה, אה וגם סוגריים ומרכאות"
-
הם לא נכנסו לבוץ, הבוץ נכנס אליהם.
ולתמרן יפה במקומות אלו, זו אומנות. (אולי מינימליסטית)
 

מה הענינים

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
הכללים היבשים של המרכאות וכל שאר הניקוד, אינם תואמים את הכתיבה העכשווית
בגדול, אחרי נקודתיים ממש אין צורך לעשות מרכאות כאשר ברור שהולכים לצטט משהו
הדגשה של שם ספר או משהו אחר חשוב - אפשרית במרכאות יחידות
אפשר להתחשב קצת באינטלגנציה של הקורא שמבין.

לגבי סוגרים, אם יש בהם צורך, עדיף ללהטט בין כמה סוגי הסוגרים ולא ליצור משפט שמסתיים ב))))
 

בתנופה

משתמש פעיל
עיצוב גרפי
שום כלל אינו תואם את הכתיבה העכשווית.
כללים וכתיבה עכשווית זה תרתי דסתרי.

כמה שיות פורץ גדרים וכללים זה עכשווי הרבה יותר.
 

Rachel Greenstein

משתמש סופר מקצוען
(כמו למשל לכתוב ספר שלם בגוף שני)
ולעניין האשכול, גם אני חושבת שהנכון הוא שילוב בין שני סוגי המרכאות
והייתי נזהרת ממשפט שצריך לכלול 3 סוגים :)
 

עיגול רבוע

משתמש מקצוען
עיצוב גרפי
עריכה תורנית
סתם אפרופו:
על סוגריים ומרכאות ("(",")", """): בעוד הסוגריים ("(",")") כוללות סוגר ימני ("(") וסוגר שמאלי (")"), במרכאות (""") משתמשים בשני צידי המובאה באותו סימן. כך נעשה בכתיבה עברית בדר"כ. (אך קיימים סימני מרכאות (או "גרשים") המבדילים בין אלו שמימין למובאה ("”") לאלו שמשמאלה("“")).

וזאת מבלי לערב גם את הגרש הבודד...
 

אסתיג

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
מניסיוני, על פי רוב אני נוהגת כך וכל פסקה נידונה לגופה:
- בציטוטי פסוקים, מאמרים וכד', מקובלים הגרשיים הכפולים,
- בהדגשת מילה שנונה או הבעת משמעות נוספת מעבר למילה הכתובה עצמה כמו: "בציטוטי" מחשבות, מקובלים הגרשיים הבודדים
- בציטוטי אמירות בתוך פסקה - גרשיים כפולים
- אם מתקיים דו שיח ממושך - ניתן לוותר על הגרשיים בחילופי המשפטים החוזרים ונשנים ובלבד שיהיה ברור מי אומר מה, הפתרון הוא למשל כתיבת כל משפט של משתתף אחר בשורה נפרדת, עם או בלי מקף לפני, כמו רשימה.
- בשיחה ארוכה של משוחח אחד שכרגע הוא הדובר (אח"כ נשמע מה יש לשני להוסיף) גרשיים כפולים בתחילת ההרצאה, גם אם הופסק באמצעה ע"י הדובר השני לכמה שניות - (את כניסתו לשיחה מדגישים אם ע"י מרכאות פנימיות פותחות וסוגרות, בתוך השיחה או מקף בשורה נפרדת) - ומסיימים בהן בסופה.
 

מה הענינים

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
סתם אפרופו:
על סוגריים ומרכאות ("(",")", """): בעוד הסוגריים ("(",")") כוללות סוגר ימני ("(") וסוגר שמאלי (")"), במרכאות (""") משתמשים בשני צידי המובאה באותו סימן. כך נעשה בכתיבה עברית בדר"כ. (אך קיימים סימני מרכאות (או "גרשים") המבדילים בין אלו שמימין למובאה ("”") לאלו שמשמאלה("“")).

וזאת מבלי לערב גם את הגרש הבודד...
זה היה פרויקט רציני לקרוא את ארבעת השורות בלי לעזוב אותם באמצע :)

מרכאות וסוגריים הורסים את המראה האסטטי של הטקסט!
 

אולי מעניין אותך גם...

לוח לימודים

מסלולי לימוד שאפשר לההצטרף
אליהם ממש עכשיו:

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכג

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת אֵלֶיךָ נָשָׂאתִי אֶת עֵינַי הַיֹּשְׁבִי בַּשָּׁמָיִם:ב הִנֵּה כְעֵינֵי עֲבָדִים אֶל יַד אֲדוֹנֵיהֶם כְּעֵינֵי שִׁפְחָה אֶל יַד גְּבִרְתָּהּ כֵּן עֵינֵינוּ אֶל יי אֱלֹהֵינוּ עַד שֶׁיְּחָנֵּנוּ:ג חָנֵּנוּ יי חָנֵּנוּ כִּי רַב שָׂבַעְנוּ בוּז:ד רַבַּת שָׂבְעָה לָּהּ נַפְשֵׁנוּ הַלַּעַג הַשַּׁאֲנַנִּים הַבּוּז לִגְאֵיוֹנִים:
נקרא  6  פעמים

אתגר AI

השתקפות מרהיבה • אתגר 137

לוח מודעות

למעלה