שלום לכולם!
מקווה שזה בסדר להיעזר בחברי הפורום לטובת האתגר.. פשוט הנושא קרוב לליבי
על העבודות:
עיקר הרעיון הוא להעביר את התחושה שחושב לנסות ולהתחיל, גם אם אתה לא חושב שתצליח להתמיד. ולכן האובייקט המרכזי היא גמרא חדשה שברגע זה את כותב את שמך עליה.
בנימה אישית על הדף היומי:
יצא לי בגיל 14 ללמוד חברותא בחופש עם חבר לכיתה, ואחרי שסיימנו מסכת קצרה הוא הציע להצטרף לדף היומי כי מתחילים מסכת, היה נשמע לי מופרך...
מפה לשם, החברותא לא שרד כל כך ואני זכיתי להצטרף לדף היומי... היו ועוד יש עליות ומורדות, אבל זה כל היופי.
אז מה אומרים?
מקווה שזה בסדר להיעזר בחברי הפורום לטובת האתגר.. פשוט הנושא קרוב לליבי
על העבודות:
עיקר הרעיון הוא להעביר את התחושה שחושב לנסות ולהתחיל, גם אם אתה לא חושב שתצליח להתמיד. ולכן האובייקט המרכזי היא גמרא חדשה שברגע זה את כותב את שמך עליה.
בנימה אישית על הדף היומי:
יצא לי בגיל 14 ללמוד חברותא בחופש עם חבר לכיתה, ואחרי שסיימנו מסכת קצרה הוא הציע להצטרף לדף היומי כי מתחילים מסכת, היה נשמע לי מופרך...
מפה לשם, החברותא לא שרד כל כך ואני זכיתי להצטרף לדף היומי... היו ועוד יש עליות ומורדות, אבל זה כל היופי.
- בדף היומי אין פשרות, אין הנחות בחודש אדר, ואפילו בתשעה באב אין תירוצים! תמצא זמן ללמוד, העיקר לעמוד בקצב, וכמו שדרשו דורשי רשומות: "המרדף היומי.."
כך יוצא שאתה לומד גם בחופש, גם בטיול, ותמי תהיה בפיגור של דף...
הלימוד בדף היומי מקנה בקיאות בש"ס גם במסכתות שכמעט ולא נוגעים בהם, וכך כל ביטוי שאתה נפגש בו מקבל הקשר רחב ונכון יותר. לעניות דעתי כדי להצליח ללמוד בעיון חייבים להכיר את הריח של הש"ס, ואת זה קשה להשיג בלי הדף היומי.
"איך אפשר לעבור לדף הבא אם לא הבנת את כל הדף הנוכחי?"צריך להבין את הפשט של הדף, אבל כל מי שלמד עיון יודע שאין כמעט דבר כזה- בדרך כלל גם השאלות הכי פשט'יות מובילות לעיונים ומחלוקות, בדף היומי צריך להבין מה לא הבנת, ולהמשיך.
"ומה עושים כשלא עומדים בקצב?"קודם כל - אין דבר כזה! לא הולכים לישון לפני שמסיימים.
אבל בפועל יש ויש דבר כזה. נחלקו מה לעשות במצב כזה - ומנסיוני - לדלג ולרשום! אחרת הפער גדל וגדל וקצרה הדרך לעזוב את הדף היומי.
אבל בפועל יש ויש דבר כזה. נחלקו מה לעשות במצב כזה - ומנסיוני - לדלג ולרשום! אחרת הפער גדל וגדל וקצרה הדרך לעזוב את הדף היומי.
- גם המחזור של פרשיות השבוע לא היה פעם כמו היום, אז מי יודע? אולי בעתיד הדף היומי יהיה כל כך מובן מאליו ואף אחד לא יוכל לדמיין מה עשינו בלעדיו.
אז מה אומרים?