הטלטלה הוירטואלית מרעידה את קהילת 'פרוג' לענפיה...
חול המועד, אני ניגש למחשב למצוא הפוגה בפורום המיוחד שלנו, הודעת שגיאה, ולמחרת הודעה שהאתר עובר שדרוג, המתנתי, כולנו המתנו.
חול המועד נגמר, והנה, הנה מגיע הפורום בממשק החדש, אורו עיני, איזה אתר מאיר עיניים, כל יפה ומקסים, אבל, יופי זה לא הכל, ובעצם לעתים הוא כלום, אני מנסה מעט לגעת, להזיז, לחיצה לפה, קליק לשם, ההתחדשות רחוקה עדיין.
ואז הגיעה הטלטלה... אשכולות מאשכולות שונים, כל אחד בגישתו הוא, איך זה שהאתר עדיין לא מושלם, נלך לאתר אחר (כאילו ויש לנו אלטרנטיבה אחרת...), תחזירו את הישן - ומיד! נסגור את הפורום (סתם הגזמתי), נזכרתי בבני הקטן נרגן כשהסיר עדיין על האש, אני רוצה לאכול עכשיו!!! וואו, היי, קטנצ'יק, חכה רגע, לא לימדו אותך מה זו סבלנות, לכל דבר יש זמן עד שהוא מוכן ומוגמר.
לא יודע מה אתכם, אבל לי כל הטלטלה הזו נתנה שיעור מוסר קטן, נקודות רבות למחשבה, זה מלמד על השוני בין אנשים ואיך שכל אחד לוקח את הדברים, ובעיקר הצורך והיכולת שלנו להכיל את ריבוי השוני והרבגוניות של מגוון האנשים שיוצר את כל מה שסיבבנו.
הוא לימד אותי על הכרת הטוב.
הוא לימד אותי על הבלגה.
הוא לימד אותי על סלבנות.
ובעיקר, שבשביל להתקדם בחיים, בכל דבר, צריך לעבור הרבה קשיים ומהמורות בדרך.
בשביל להרחיב כביש, שתהיה תחבורה נוחה ובטוחה יותר, צריך להיאזר בסבלנות מול קושי מתמשך ועומסי תנועה.
בשביל להקים בניין חדש, צריך לשבור את הישן, להמתין בזמן הבניה ולהסתפק במקום מגורים זמני.
ובשביל להרחיב חדש בבית, אין לי כוח לחשוב על זה...
מקווה שהשיעור הזה טוב בשביל כולנו, ושנרבה אהבת רעים בפרט בימים אלו, לילה טוב לכולם ושבת שלום.
חול המועד, אני ניגש למחשב למצוא הפוגה בפורום המיוחד שלנו, הודעת שגיאה, ולמחרת הודעה שהאתר עובר שדרוג, המתנתי, כולנו המתנו.
חול המועד נגמר, והנה, הנה מגיע הפורום בממשק החדש, אורו עיני, איזה אתר מאיר עיניים, כל יפה ומקסים, אבל, יופי זה לא הכל, ובעצם לעתים הוא כלום, אני מנסה מעט לגעת, להזיז, לחיצה לפה, קליק לשם, ההתחדשות רחוקה עדיין.
ואז הגיעה הטלטלה... אשכולות מאשכולות שונים, כל אחד בגישתו הוא, איך זה שהאתר עדיין לא מושלם, נלך לאתר אחר (כאילו ויש לנו אלטרנטיבה אחרת...), תחזירו את הישן - ומיד! נסגור את הפורום (סתם הגזמתי), נזכרתי בבני הקטן נרגן כשהסיר עדיין על האש, אני רוצה לאכול עכשיו!!! וואו, היי, קטנצ'יק, חכה רגע, לא לימדו אותך מה זו סבלנות, לכל דבר יש זמן עד שהוא מוכן ומוגמר.
לא יודע מה אתכם, אבל לי כל הטלטלה הזו נתנה שיעור מוסר קטן, נקודות רבות למחשבה, זה מלמד על השוני בין אנשים ואיך שכל אחד לוקח את הדברים, ובעיקר הצורך והיכולת שלנו להכיל את ריבוי השוני והרבגוניות של מגוון האנשים שיוצר את כל מה שסיבבנו.
הוא לימד אותי על הכרת הטוב.
הוא לימד אותי על הבלגה.
הוא לימד אותי על סלבנות.
ובעיקר, שבשביל להתקדם בחיים, בכל דבר, צריך לעבור הרבה קשיים ומהמורות בדרך.
בשביל להרחיב כביש, שתהיה תחבורה נוחה ובטוחה יותר, צריך להיאזר בסבלנות מול קושי מתמשך ועומסי תנועה.
בשביל להקים בניין חדש, צריך לשבור את הישן, להמתין בזמן הבניה ולהסתפק במקום מגורים זמני.
ובשביל להרחיב חדש בבית, אין לי כוח לחשוב על זה...
מקווה שהשיעור הזה טוב בשביל כולנו, ושנרבה אהבת רעים בפרט בימים אלו, לילה טוב לכולם ושבת שלום.