מהי ההגדרה של תַעֲשֶׂה ומהי ההגדרה של תֵּעָשֶׂה'.
היות שבד"כ קל יותר לענות כשמתמצאים קצת בשטח, אני מצטט את הקטע המדובר:
ואגב נבאר מאמר הכתוב (שמות לה, ב) 'ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי יהיה לכם קודש שבת שבתון לה'', והנה מצינו בתורה בכל המקומות שנכתב בלשון ?, כגון 'תֵּעָשֶׂה' כאן, נכתב 'שבת שבתון', 'ששת ימים יֵעָשֶׂה מלאכה וביום השביעי שבת שבתון' (שם לא, טו), 'ששת ימים תֵּעָשֶׂה מלאכה וביום השביעי שבת שבתון' (ויקרא כג, ג). אבל כאשר נכתב בלשון ?, כגון 'ויום השביעי שבת לה' לא תַעֲשֶׂה כל מלאכה' (שמות כ, י), וכן 'ויום השביעי שבת לה' אלהיך לא תַעֲשֶׂה כל מלאכה' (דברים ה, יד), אז נכתב שבת לבד ולא שבת שבתון. וראיתי בשם גדול אחד דאיתא בגמרא (ברכות לה ע"ב) בזמן שישראל עושין רצונו של מקום מלאכתן נעשית על ידי אחרים שנאמר (ישעיה סא, ה) 'ועמדו זרים ורעו צאנכם' וגו', ובזמן שאין ישראל עושין רצונו של מקום מלאכתן נעשית על ידי עצמן שנאמר (דברים יא, יד) 'ואספת דגנך', עד כאן. ובזה ביאר כי כאשר נכתב 'תֵּעָשֶׂה' שהוא על ידי אחרים מדובר בזמן שעושין רצונו של מקום, ולכן נכפל 'שבת שבתון' כי גם בימות החול שובת ממלאכתו שהרי נעשית על ידי אחרים. אבל במקום שנכתב 'לא תַעֲשֶׂה' שהוא על ידי עצמו מדובר בזמן שאין עושין רצונו של מקום, ולכן לא נכתב כי אם 'שבת' אחת שהיא השביתה מן המלאכה, עכ"ד.
הסתבכתי קצת...
מי יכול לעזור?
(אין כוונתי לניסוח הקטע, כי אם להגדרה הנ"ל בלבד)
היות שבד"כ קל יותר לענות כשמתמצאים קצת בשטח, אני מצטט את הקטע המדובר:
ואגב נבאר מאמר הכתוב (שמות לה, ב) 'ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי יהיה לכם קודש שבת שבתון לה'', והנה מצינו בתורה בכל המקומות שנכתב בלשון ?, כגון 'תֵּעָשֶׂה' כאן, נכתב 'שבת שבתון', 'ששת ימים יֵעָשֶׂה מלאכה וביום השביעי שבת שבתון' (שם לא, טו), 'ששת ימים תֵּעָשֶׂה מלאכה וביום השביעי שבת שבתון' (ויקרא כג, ג). אבל כאשר נכתב בלשון ?, כגון 'ויום השביעי שבת לה' לא תַעֲשֶׂה כל מלאכה' (שמות כ, י), וכן 'ויום השביעי שבת לה' אלהיך לא תַעֲשֶׂה כל מלאכה' (דברים ה, יד), אז נכתב שבת לבד ולא שבת שבתון. וראיתי בשם גדול אחד דאיתא בגמרא (ברכות לה ע"ב) בזמן שישראל עושין רצונו של מקום מלאכתן נעשית על ידי אחרים שנאמר (ישעיה סא, ה) 'ועמדו זרים ורעו צאנכם' וגו', ובזמן שאין ישראל עושין רצונו של מקום מלאכתן נעשית על ידי עצמן שנאמר (דברים יא, יד) 'ואספת דגנך', עד כאן. ובזה ביאר כי כאשר נכתב 'תֵּעָשֶׂה' שהוא על ידי אחרים מדובר בזמן שעושין רצונו של מקום, ולכן נכפל 'שבת שבתון' כי גם בימות החול שובת ממלאכתו שהרי נעשית על ידי אחרים. אבל במקום שנכתב 'לא תַעֲשֶׂה' שהוא על ידי עצמו מדובר בזמן שאין עושין רצונו של מקום, ולכן לא נכתב כי אם 'שבת' אחת שהיא השביתה מן המלאכה, עכ"ד.
הסתבכתי קצת...
מי יכול לעזור?
(אין כוונתי לניסוח הקטע, כי אם להגדרה הנ"ל בלבד)
נערך לאחרונה ב: