ביידיש
אויפן פריפעטשיק ברענט א פייערל
און אין שטוב איז הייס,
און דער רבי לערנט קליינע קינדערלעך
דעם אל"ף בי"ת.
פזמון:
זאגט זשע, קינדערלעך, געדענקט זשע טייערע,
וואס איר לערנט דא;
זאגט זשע נאך א מאל, און טאקע נאך א מאל:
קמץ אלף: אָ!
לערנט, קינדער, מיט גרויס חשק,
אזוי זאג איך אייך אן;
ווער ס'וועט גיכער פון אייך קענען עברי,
דער באקומט א פאהן.
(פזמון)
לערנט, קינדער, האט נישט מורא,
יעדער אנהייב איז שווער;
גליקלעך דער וואס האט געלערנט תורה,
צי דארף א מענטש נאך מער?
(פזמון)
איר וועט, קינדער, עלטער ווערן,
וועט איר אליין פארשטיין,
וויפל אין די אותיות ליגן טרערן
און וויפל געוויין...
(פזמון)
אז איר וועט, קינדער, דעם גלות שלעפן,
אויסגעמוטשעט זיין,
זאלט איר פון די אותיות כוח שעפן,
קוקט אין זיי אריין. | בתרגום לעברית
על האח דולקת לה האש,
ובבית חם,
והרבי מלמד את תלמידיו הצעירים
את האל"ף בי"ת.
פזמון:
אומר להם, ילדים, זיכרו והעריכו,
מה שלמדים אתם כאן;
אומר להם עוד הפעם, ואכן עוד הפעם:
קמץ אל"ף - אָ!
לימדו, ילדים, עם חשק גדול,
וכך אומר לכם:
מי שייטיב מכם למהר לדעת לקרוא,
יקבל דגל.
(פזמון)
לימדו ילדים, אל תחששו,
כל ההתחלות קשות;
מאושר מי שלומד תורה,
האם אדם צריך יותר מזה?
(פזמון)
כאשר אתם, ילדים, תבגרו ותגדלו,
תבינו בעצמכם,
כמה דמעות מונחות באותיות,
וכמה בכיות.
(פזמון)
וכאשר, ילדים, בגלות תתקשו,
ותאנחו,
אז מהאותיות תשאבו כח
כאשר תעיינו בהם |
הנושאים החמים
הנושאים החמים
