Tweenset
משתמש סופר מקצוען
מנהל קבוצה
פרסום וקופי
מוזיקה ונגינה
הנדסת תוכנה
צילום מקצועי
D I G I T A L
•
מה עושים אחרי הלימודים בסמינר?
זה ברור. מחפשים עבודה!
כל תלמידה בוגרת הופכת להיות בעלת ראש גדול במיוחד, משגרת קורות חיים בהם היא הצטיינה ביותר ומורותיה מהללות ומשבחות אותה וזה רק פלא היאך לא 'חטפו' אותה במקום עבודה אחר עד כה.
מעטות אם בכלל הבנות שיוצרות לעצמן מקום עבודה, ולעיתים גם לחברותיהן. רובן המוחץ יודע שאם מצאת עבודה טובה אז את מסודרת עם משכורת חודשית (טובה או לא זו כבר שאלה אחרת לגמרי) ואמורה להיות המאושרת בתבל!
אם את קופאית, אז ביום אחד יכול להכנס סכום משכורתך החודשית לקופה, אך הכסף הזה יגיע לידיהם של הבעלים. שחלקו מועבר לספקים וחלקו נכנס היישר לכיסם הימני, לא לפני דיווח כראוי לרואה החשבון למדינה ולבנק.
וכשהעסק גדל וסניף נוסף נפתח - רווחיהם גדלים! הספקים נותנים לה סחורה רבה יותר במחיר מוזל יותר
המדינה גובה פחות מיסים כי בעל העסק כבר אינו עוסק מורשה. הוא חברה! עכשיו גם כיסו השמאלי מתחיל להתמלאות ובכלל, הוא כבר פנה לחייט שייצר לו מכנסיים עם כיסים ראויים לשמם. החייט רק מקווה שאותו ברנש המזמין כיסים בגודל המכנסיים עצמם לא יכניס לשם את הרגל בטעות במקום למקום המקורי המיועד לרגל (הוא אמנם יחסוך גרב, אבל שוד ושבר על מה שיקרה אם מה שאמור היה להכנס לכיס יכנס למכנס עצמו יפול החוצה והוא עוד יבוא לתבוע את החייט על כך)
הוא מייצר מקומות עבודה נוספים והמדינה מתחילה לאהוב אותו הבנקים רוצים לתת לו הלוואות כי זה דרכם וטבעם של בנקים לתת הלוואות למצליחים ולסרב בתוקף לאלו הנזקקים לכך נואשות. אהבת אדם במיטבה
הוא משלם הרבה פחות מיסים כי מס החברות נמוך, והוצאות הרכב הפרטי שלו נכנסות למאזן כהוצאות העסק. שווה לו להחזיק רכב ויש לו רואה חשבון מצטיין!
באיזשהו שלב הרשת נעשית בס"ד רווחית למדי ופריסתה רחבה. כל מיני מסיימי ומסיימות לימודים למינהם מדפקים על דלתה כדי לקבל משרה כלשהו שתתגמל אותם בסוף חודש בתלוש עם שכר מינימום ולברי המזל (והתעודות והתואר) שכר גבוה קצת יותר.
בעל החברה נהנה לעשות את מה שהוא אוהב, והעובדים עושים את מה שצריך כי אין ברירה. זו העבודה וזה מה יש.
יום אחד העובדים היקרים והמסורים יצאו לפנסיה. או אז יהיה להם זמן לעצמם ולהגשמת חלומותיהם. ונאחל להם בחום שקו הבריאות שלהם יהיה מהמשופרים כדי לאפשר להם לממש את הפנטזיות הישנות מהעבר
עכשיו הם מקדישים את כל זמנם ומרצם לעסק של מישהו אחר.
תכננתי לסיים כאן, אבל לא יכולה בלי סוף אופטימי:
# אחת העובדות בעסק נמצאת שם כי יש לה משפחה לפרנס, ויש לה תוכניות רבות לגבי העתיד. היא אינה מתכוונת להשאר שם עוד הרבה זמן ולכן לומדת במקביל מקצוע כלשהו שהיא אוהבת ומתכננת לעבוד בו בעזרת השם לאחר סיום הלימודים. היא תשאר בעבודה הנוכחית ותשלב את התחלת ישום הלימודים במקביל, עד שתרגיש שהיא מסוגלת לעזוב.
# עובדת אחרת החלה למכור מהבית מוצרים שונים, ונהנית מלעשות גם וגם.
# ועובדת נוספת פשוט אוהבת את העבודה ולא מתכוונת להחליף אותה בשנים הבאות
העיקר שהיא עושה מה שהיא אוהבת ונהנית מלעבוד במקום הזה ובעוד עשרות אלפי הדומים לו
זה ברור. מחפשים עבודה!
כל תלמידה בוגרת הופכת להיות בעלת ראש גדול במיוחד, משגרת קורות חיים בהם היא הצטיינה ביותר ומורותיה מהללות ומשבחות אותה וזה רק פלא היאך לא 'חטפו' אותה במקום עבודה אחר עד כה.
מעטות אם בכלל הבנות שיוצרות לעצמן מקום עבודה, ולעיתים גם לחברותיהן. רובן המוחץ יודע שאם מצאת עבודה טובה אז את מסודרת עם משכורת חודשית (טובה או לא זו כבר שאלה אחרת לגמרי) ואמורה להיות המאושרת בתבל!
אם את קופאית, אז ביום אחד יכול להכנס סכום משכורתך החודשית לקופה, אך הכסף הזה יגיע לידיהם של הבעלים. שחלקו מועבר לספקים וחלקו נכנס היישר לכיסם הימני, לא לפני דיווח כראוי לרואה החשבון למדינה ולבנק.
וכשהעסק גדל וסניף נוסף נפתח - רווחיהם גדלים! הספקים נותנים לה סחורה רבה יותר במחיר מוזל יותר
המדינה גובה פחות מיסים כי בעל העסק כבר אינו עוסק מורשה. הוא חברה! עכשיו גם כיסו השמאלי מתחיל להתמלאות ובכלל, הוא כבר פנה לחייט שייצר לו מכנסיים עם כיסים ראויים לשמם. החייט רק מקווה שאותו ברנש המזמין כיסים בגודל המכנסיים עצמם לא יכניס לשם את הרגל בטעות במקום למקום המקורי המיועד לרגל (הוא אמנם יחסוך גרב, אבל שוד ושבר על מה שיקרה אם מה שאמור היה להכנס לכיס יכנס למכנס עצמו יפול החוצה והוא עוד יבוא לתבוע את החייט על כך)
הוא מייצר מקומות עבודה נוספים והמדינה מתחילה לאהוב אותו הבנקים רוצים לתת לו הלוואות כי זה דרכם וטבעם של בנקים לתת הלוואות למצליחים ולסרב בתוקף לאלו הנזקקים לכך נואשות. אהבת אדם במיטבה
הוא משלם הרבה פחות מיסים כי מס החברות נמוך, והוצאות הרכב הפרטי שלו נכנסות למאזן כהוצאות העסק. שווה לו להחזיק רכב ויש לו רואה חשבון מצטיין!
באיזשהו שלב הרשת נעשית בס"ד רווחית למדי ופריסתה רחבה. כל מיני מסיימי ומסיימות לימודים למינהם מדפקים על דלתה כדי לקבל משרה כלשהו שתתגמל אותם בסוף חודש בתלוש עם שכר מינימום ולברי המזל (והתעודות והתואר) שכר גבוה קצת יותר.
בעל החברה נהנה לעשות את מה שהוא אוהב, והעובדים עושים את מה שצריך כי אין ברירה. זו העבודה וזה מה יש.
יום אחד העובדים היקרים והמסורים יצאו לפנסיה. או אז יהיה להם זמן לעצמם ולהגשמת חלומותיהם. ונאחל להם בחום שקו הבריאות שלהם יהיה מהמשופרים כדי לאפשר להם לממש את הפנטזיות הישנות מהעבר
עכשיו הם מקדישים את כל זמנם ומרצם לעסק של מישהו אחר.
תכננתי לסיים כאן, אבל לא יכולה בלי סוף אופטימי:
# אחת העובדות בעסק נמצאת שם כי יש לה משפחה לפרנס, ויש לה תוכניות רבות לגבי העתיד. היא אינה מתכוונת להשאר שם עוד הרבה זמן ולכן לומדת במקביל מקצוע כלשהו שהיא אוהבת ומתכננת לעבוד בו בעזרת השם לאחר סיום הלימודים. היא תשאר בעבודה הנוכחית ותשלב את התחלת ישום הלימודים במקביל, עד שתרגיש שהיא מסוגלת לעזוב.
# עובדת אחרת החלה למכור מהבית מוצרים שונים, ונהנית מלעשות גם וגם.
# ועובדת נוספת פשוט אוהבת את העבודה ולא מתכוונת להחליף אותה בשנים הבאות
העיקר שהיא עושה מה שהיא אוהבת ונהנית מלעבוד במקום הזה ובעוד עשרות אלפי הדומים לו
נערך לאחרונה ב: