הקורקבן הקדוש

חכם עתיק

משתמש רשום
המשך לאשכול זה: ליצירה תורנית מרתקת - דרושים שותפים!

מעשיה עתיקה שעדיין לא נס ליחה, מספרת על צורב צעיר מתמיד ושקדן שהתמנה לרב העיירה, באה לפניו אישה ובידה קורקבן נקוב של עוף, ושאלה בפיה על כשרות העוף. כשראה הרב את הקורקבן המדמם בידה, אחז בזקנו בדבקות וזעקה נמלטה מפיו: "דאס איז דאך דער הייליגיער קורקבן" שעליו למדנו כל כך הרבה..

המעשייה מסתיימת בשלב זה ולא מספרת על ההמשך שכנראה היה כך: הרב נטל בידו את הקורקבן והתחיל לבחון משך שעה ארוכה מאיזה צד מסתכלים עליו, בהמשך נטל טור ושו"ע והתחיל ללמוד הלכות כשרות הקורקבן כל הלילה וכל היום שלאחריו בכדי לידע אם הקורקבן שבידו כשר הוא אם לאו...

כל השעות בהם השקיע הרב בעבר על לימוד ההלכות כאשר לא נשאל באופן מעשי - היו למעשה לחינם - הוא לא הבין בזמנו ובוודאי לא זכר את החומר הנלמד. לעומת זאת לאחר שפסק לאשה הנזכרת לעיל על כשרות קורקבנה - הוא כבר ידע את ההלכות על בוריין בהבנה עמוקה וגם הדברים נשתמרו היטב בזיכרונו.

למעשה, רוב לומדי ההלכה בזמננו לומדים את הלכות הקורקבן הקדוש.. אני מוצא עצמי נדהם בכל פעם מחדש לדבר עם אברכים חשובים ששוקדים על תלמודם בהתמדה - לאחר שהקדישו תקופה ארוכה של חודשים ולעתים שנים בלימוד תחום הלכתי מסוים - כאשר אני שואל שאלה פשוטה ככל שתהיה הם צריכים לפתוח ספרים בכדי לענות.

יכול אברך לשבת שנתיים מחייו וללמוד בעיון נמרץ הל' בב"ח-תערובת, ואני שואל אותו לאחר מכן מה הדין אם שניצל בשרי לוהט צונח מהמחבת על הכיריים - האם השניצל מותר באכילה אם לאו, האברך מתבלבל: עילאי גבר, תתאי גבר, כדי קליפה, מפעפע, כנגד כולו - כל המושגים התלמודיים וההלכתיים שהספיק ללמוד בשנים האחרונות הופכים לתערובת אחת גדולה - ותשובה אין. נקל להבין שבתוך חצי שנה מסיום הלימוד הבחורצ'יק ישכח 99% ממה שלמד - מה שלא ברור בהכרח גם לא זכיר, זה טבעו של המוח האנושי.

הדברים אינם ייחודיים להל' בב"ח-תערובת, הן הן הדברים להל' שבת, חגים ומועדים, שחיטה וטריפות, יו"ד ח"ב, הלכות ריבית, חושן משפט ואבן העזר - למעשה כל תחומי לימוד ההלכה ככלל - תנסה לבחון אברך (כולל אותך עצמך..)כשנה מאז שסיים ללמוד תחום הלכתי ומובטחת לך ולו אכזבה - האברכים לרוב לא זוכרים מאום מהחומר הנלמד!

אין ספק שלא זו הדרך ללמוד הלכה - יש צורך דחוף למצוא דרך נכונה ויעילה יותר!
 

קובי100

משתמש צעיר
עיצוב גרפי
בדיוק לכן יש את העניין של ה"שימוש" שבו יושב הת"ח אצל רב ורואה הלכה למעשה.

זו לא הדרך! לחבוט באנשים שיושבים ולומדים ומשקיעים מזמנם ומדמם (תרתי משמע)

אולי בעצם אין בזה בעיה כי אותם תלמידי חכמים לא מחוברים לפרוג, ואם הוא מחובר אז הוא לא הרב שאני רוצה שיענה לי על שאלות בהלכה
 

פדואלה

משתמש סופר מקצוען
נכתב ע"י קובי100;2503175:
בדיוק לכן יש את העניין של ה"שימוש" שבו יושב הת"ח אצל רב ורואה הלכה למעשה.

זו לא הדרך! לחבוט באנשים שיושבים ולומדים ומשקיעים מזמנם ומדמם (תרתי משמע)

אולי בעצם אין בזה בעיה כי אותם תלמידי חכמים לא מחוברים לפרוג, ואם הוא מחובר אז הוא לא הרב שאני רוצה שיענה לי על שאלות בהלכה
כ"כ התחברתי להודעה הזאת!

יושבים אנשים ולומדים גם לשם לימוד ואולי בהמשך לידי מעשה.
בא מישהו ומקרר את האמבטיה---
לא עוול?

אנסה לדון לזכות שחשב אותו "חכם עתיק",
שכל אחד שלומד הלכה נהיה רב בפתע פתאום אחרי חצי ואפילו שנה שלמה.
מכירה מאוד מקרוב אחד שנהיה מורה הוראה אחרי יותר מ-10 שנות התמדה ללא הפסקה על הלכות מסויימות. ושימוש יותר מ-5 שנים!
אז כל השנים שהוא לא ידע מדוייק הולכים לטמיון וחבל עליהן?
תמהני---

פורום חרדי, כך אומרים על פרוג...מה הערכים של כל היושבים כאן?
(אולי הגזמתי? אולי התחממתי יותר מדיי? החכימוני!)
 

חכם עתיק

משתמש רשום
נכתב ע"י קובי100;2503175:
בדיוק לכן יש את העניין של ה"שימוש" שבו יושב הת"ח אצל רב ורואה הלכה למעשה.

אכן, שמעתי מכמה מורי הוראה שכמעט את כל תורתם בהוראה קנו בתקופת השימוש אצל מורי הוראה וותיקים, אחד מהם התבטא באוזני שקנה ביום של שימוש יותר מחודשיים של לימוד!

יש בזה רק כמה בעיות 'קטנות':

א) שבכדי להתקבל לשימוש אצל מורה הוראה צריך האברך להיבחן אצלו על חלקים מרכזיים באו"ח ויו"ד, ואם אמרנו שאת רוב הלימוד 'הרגיל' האברך משכח משום שהדברים אינם ברורים אצלו די הצורך ללא שימוש מעשי, הרי שיש כאן את בעיית הביצה והתרנגולת.

ב) רב יקבל אברך לשימוש רק כאשר יבחין או ישער שהוא אכן מתעתד לשמש כמורה הוראה, והלא רוב הלומדים לא יהיו מורי הוראה, דמאלף שנכנסים לבית המדרש רק אחד יוצא להוראה - הרי שכל האחרים לא יוכלו ללמוד הלכה ברמה גבוהה בשביל לדעת את ההלכה להנהגתם הם ולידיעת התורה - היתכן הדבר?

ג) אם בשנת שימוש יכולים לקנות הרבה יותר תורה והלכה מבעשרים שנות לימוד 'רגיל' - האם לא חבל על שנות הלימוד ה'רגיל' והלא באותם עשרים שנה יכל הלומד להתקדם בהלכה ובידיעת התורה עשרת מונים יותר - האם אין כאן ביטול תורה באיכות בקנה מידה עולמי?

ד) רוב מוחלט של הלומדים - גם המוכשרים להוראה - לא יגיעו כלל לשימוש ת"ח משום שיתייאשו ויפלו בדרך משום שאינם רואים ברכה בעמלם, ורואים שלאחר שנות לימוד רבות עדיין רמת ידיעת התורה וההלכה שלהם היא כמעט בתחילת הדרך - כך ששימוש יכול להיות פתרון למי שכבר הגיע לשלב זה - אבל הרוב לא יגיעו בכלל לשם.

כאמור: יש צורך דחוף למצוא דרך נכונה ויעילה יותר ללימוד הלכה בדורנו!
 

אקורד

משתמש מקצוען
עיצוב גרפי
צילום מקצועי
ולשם כך
נפתח פרום הלכה בפרוג
שבו כידוע לכולם נמצאים רק אברכי המשי ומורי ההוראה של דורנו,
רק כאן ניתן יהיה לפתח שיטות לימוד חדישות,

בעיני, פשוט התבלבלת בפורום,
 

ערך רב

משתמש פעיל
עריכה תורנית
נכתב ע"י חכם עתיק;2505931:
אכן, שמעתי מכמה מורי הוראה שכמעט את כל תורתם בהוראה קנו בתקופת השימוש אצל מורי הוראה וותיקים, אחד מהם התבטא באוזני שקנה ביום של שימוש יותר מחודשיים של לימוד!

יש בזה רק כמה בעיות 'קטנות':

א) שבכדי להתקבל לשימוש אצל מורה הוראה צריך האברך להיבחן אצלו על חלקים מרכזיים באו"ח ויו"ד, ואם אמרנו שאת רוב הלימוד 'הרגיל' האברך משכח משום שהדברים אינם ברורים אצלו די הצורך ללא שימוש מעשי, הרי שיש כאן את בעיית הביצה והתרנגולת.

ב) רב יקבל אברך לשימוש רק כאשר יבחין או ישער שהוא אכן מתעתד לשמש כמורה הוראה, והלא רוב הלומדים לא יהיו מורי הוראה, דמאלף שנכנסים לבית המדרש רק אחד יוצא להוראה - הרי שכל האחרים לא יוכלו ללמוד הלכה ברמה גבוהה בשביל לדעת את ההלכה להנהגתם הם ולידיעת התורה - היתכן הדבר?

ג) אם בשנת שימוש יכולים לקנות הרבה יותר תורה והלכה מבעשרים שנות לימוד 'רגיל' - האם לא חבל על שנות הלימוד ה'רגיל' והלא באותם עשרים שנה יכל הלומד להתקדם בהלכה ובידיעת התורה עשרת מונים יותר - האם אין כאן ביטול תורה באיכות בקנה מידה עולמי?

ד) רוב מוחלט של הלומדים - גם המוכשרים להוראה - לא יגיעו כלל לשימוש ת"ח משום שיתייאשו ויפלו בדרך משום שאינם רואים ברכה בעמלם, ורואים שלאחר שנות לימוד רבות עדיין רמת ידיעת התורה וההלכה שלהם היא כמעט בתחילת הדרך - כך ששימוש יכול להיות פתרון למי שכבר הגיע לשלב זה - אבל הרוב לא יגיעו בכלל לשם.

כאמור: יש צורך דחוף למצוא דרך נכונה ויעילה יותר ללימוד הלכה בדורנו!

אין לי ענין להתנצח, אבל חושבני שכל הטענות מתחילות מנקודה אחת:

לדעתי ברור כי ה"שימוש" הוא טוב ותועלתי רק אחרי שלמדת את ההלכה במקורה.
אין לנו ענין במורי הוראה שידעו לספר לנו סיפורים שפעם הגיע עוף עם שאלה "דומה" בפני גדול הדור הרב פלוני אלמוני והתיר/אסר אותו.
רק אחרי שלמדת את ההלכה במקורה תדע להגדיר את השאלה ולפי זה להבין את הוראת הרב. ומה שאמר אותו תלמיד שביום של שימוש הוא השיג יותר מחדשיים של לימוד, הוא רק בגלל שלפני כן הוא למד במשך זמן רב את ההלכה במקורה. כך שהחדשיים של לימוד אינם ביטול תורה כלל וכלל.

ממילא, הרעיון שלך להכניס ללימוד את השאלות האקטואליות, לא יועיל כשיטה חדשה בלימוד. הרעיון מצוין רק למי שלמד את הענין בדרך הישנה, החל מהסוגיות עם הראשונים, דרך הב"י, וכלה בנושאי הכלים. אחרי זה יש טעם להיכנס לשאלות האקטואליות ולדון בהן לאור החומר הנלמד.

וכאילו תגיד, שהאורזים במשחטות יודעים הלכות שחיטה יותר טוב מאשר אברכים שלומדים הלכות שחיטה בדרך המקובלת, כי הם רואים כל הזמן את הקורקבנים והריאות:).

אינני בא לומר ח"ו שלא צפויה תועלת גדולה מהפרוייקט שלך, אבל אין בו בשום אופן תחליף ללימוד ההלכה במקורה כפי שלומדים עד היום.
 

חכם עתיק

משתמש רשום
נכתב ע"י ערך רב;2507590:
אין לי ענין להתנצח, אבל חושבני שכל הטענות מתחילות מנקודה אחת:

לדעתי ברור כי ה"שימוש" הוא טוב ותועלתי רק אחרי שלמדת את ההלכה במקורה.
אין לנו ענין במורי הוראה שידעו לספר לנו סיפורים שפעם הגיע עוף עם שאלה "דומה" בפני גדול הדור הרב פלוני אלמוני והתיר/אסר אותו.
רק אחרי שלמדת את ההלכה במקורה תדע להגדיר את השאלה ולפי זה להבין את הוראת הרב. ומה שאמר אותו תלמיד שביום של שימוש הוא השיג יותר מחדשיים של לימוד, הוא רק בגלל שלפני כן הוא למד במשך זמן רב את ההלכה במקורה. כך שהחדשיים של לימוד אינם ביטול תורה כלל וכלל.

ממילא, הרעיון שלך להכניס ללימוד את השאלות האקטואליות, לא יועיל כשיטה חדשה בלימוד. הרעיון מצוין רק למי שלמד את הענין בדרך הישנה, החל מהסוגיות עם הראשונים, דרך הב"י, וכלה בנושאי הכלים. אחרי זה יש טעם להיכנס לשאלות האקטואליות ולדון בהן לאור החומר הנלמד.

וכאילו תגיד, שהאורזים במשחטות יודעים הלכות שחיטה יותר טוב מאשר אברכים שלומדים הלכות שחיטה בדרך המקובלת, כי הם רואים כל הזמן את הקורקבנים והריאות:).

אינני בא לומר ח"ו שלא צפויה תועלת גדולה מהפרוייקט שלך, אבל אין בו בשום אופן תחליף ללימוד ההלכה במקורה כפי שלומדים עד היום.

תחליף?? מאן דבר שמיה? - אינני יודע בעל ע"ר מי גילה לך שהמיזם שלנו מתיימר להחליף את לימודי ההלכה במקורה - וח"ו ולא תהא כזאת בישראל, וזאת התורה לא תהא מוחלפת.

אני מדבר כאברך שהתייגע שנים רבות ועדיין מתייגע משך רוב ימיי ולילותיי על לימוד ההלכה במקורותיה - טוב"י, עיון במקורות התלמוד והראשונים, שןלחן ערוך ונו"כ ולסיום בדברי הפוסקים האחרונים - ומתוך ניסיוני הרב, אני סבור שרוב הלומדים אינם לומדים את ההלכה כדבעי בעומק העיון ובאופן 'זכיר', בגלל בעיית "הקורקבן הקדוש" המוח מתרגם אוטומטית את הציורים המובאים בהלכה (שלרוב נכתבו בעצמם כמענה לצורת החיים בזמן התלמוד) כחומר לימודי ולא כשאלה חיה ומעשית - וממילא רמת הלימוד פחותה וכתוצאה מכך גם לא זכירה.

דיברתי עם רב מורה הוראה מובהק, שנוכחתי לראות שהוא זוכר כל סעיף בשו"ע עם כל הנו"כ - ושאלתי אותו בתמיהה הכיצד?? הוא ענה לי בפשטות - רב שנשאל בכל חלקי ההלכה, לומד באופן אוטומטי את כל לימודו כמענה לשאלות אפשריות, וכך הלימוד ממוקד יותר, ברור יותר, מהיר בהרבה, בעיון ובעמקות הרבה יותר - ובעיקר זכיר יותר.

באותו זמן החלטתי להתחיל את המיזם המדובר - מזה כשנה שהתחלתי לערוך אותו בעצמי בכמה וכמה כיוונים, ובתוך כדי עשייה הכיוון הולך ומתבהר אצלי, וגם מוכיח את עצמו היטב - לראשונה בחיי אני זוכר טוב יותר את החומר הנלמד, אני לומד את הדברים בצורה עמוקה בהרבה, ובאופן מהיר לאין ערוך.

התועלת אינה רק עבור אברכים המתעתדים להוראה - גם אברך שבס"ה רוצה ללמוד כמה שנים הלכה בכדי לא להיות 'עם הארץ גמור' יראה תועלת עצומה בחיבור זה - בו לצד הלימוד בטוש"ע יש תרגום מעשי לשפת מציאות זמננו - דבר שכאמור מאפשר ללמוד בצורה בהירה לאין ערוך.

כאמור, אני מחפש שותפים נוספים למיזם - אברכים ת"ח, עם ניסיון רב בהלכה - המיזם והעשייה בו מרתקים ומפתחים, ונותנים כיוון לצמיחה תורנית.
 

אבק

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
בהצלחה
לרגע חשבתי שאתה תותח שיווקי ולא חכם עתיק....
ושוב כדאי להדגיש שבלי כל שנות הלימוד אין מצב לעבור בלילה אחד על כל הלכות קוקרבנים קדושים למיניהם....
 

אולי מעניין אותך גם...

לוח לימודים

מסלולי לימוד שאפשר לההצטרף
אליהם ממש עכשיו:

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכג

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת אֵלֶיךָ נָשָׂאתִי אֶת עֵינַי הַיֹּשְׁבִי בַּשָּׁמָיִם:ב הִנֵּה כְעֵינֵי עֲבָדִים אֶל יַד אֲדוֹנֵיהֶם כְּעֵינֵי שִׁפְחָה אֶל יַד גְּבִרְתָּהּ כֵּן עֵינֵינוּ אֶל יי אֱלֹהֵינוּ עַד שֶׁיְּחָנֵּנוּ:ג חָנֵּנוּ יי חָנֵּנוּ כִּי רַב שָׂבַעְנוּ בוּז:ד רַבַּת שָׂבְעָה לָּהּ נַפְשֵׁנוּ הַלַּעַג הַשַּׁאֲנַנִּים הַבּוּז לִגְאֵיוֹנִים:
נקרא  10  פעמים

אתגר AI

רישום קווי - חורף • אתגר 22

לוח מודעות

למעלה