הנושאים החמים
הנושאים החמים
במעבה היער השחור 'בני ברק' גרו עמי ותמי, בקומה שלישית עם גג רעפים אדום.
בשבת לפני הצהריים לאחר הסעודה, שמעו את אבא ואמא מתלחשים. אמרה האם: "יש לנו בקושי שעתיים למנוחה נשלח את הילדים למטה אולי ימצאו שם תעסוקה"
ענה האב: "הרי זה נורא, הם יפריעו לשכנים." אמרה האם: "מוטב שלא נראה אותם סובלים כך משעמום".
שמעו הילדים ושמחו. עמי קרץ לאחותו, יצא החוצה רוקן את שאריות הסעודה אל שקית האשפה וחזר לחדרו.
לאחר מכן קראה להם אמא לרדת עמה לחצר הבניין.
לפני שירדו התנדב עמי להוריד את הזבל, כך בעודם הולכים טפטף את נוזלי מאכלי השבת וסימן שביל לאורך המדרגות.
בחצר הושיבה אותם אמא ואמרה: "שבו פה תשחקו בשקט ואני ואבא נלך לנוח".
הילדים נשארו לבדם, אחרי שעה תמי השתעממה,
עמי ברוב תושייתו החזיק בידה והחליק עמה חזרה הבייתה לאורך השביל שסימן. המהמו ההורים מתוך שינה ושלחו אותם לסלון.
ושוב שמעו את הוריהם מתלחשים. אמרה האם:"רק חצי שעה נשארה למנוחה. נשלח את הילדים שוב אולי עם בימבה".
ענה האב:"הרי זה נורא, זה יפריע לכל הרחוב".
אמרה האם:" מוטב שלא נראה אותם סובלים משיעמום".
שמעו הילדים ושמחו. עמי קרץ לאחותו, רצה להתנדב להוריד את הזבל אך עדיין לא החליפו שקית אז הוא חזר לתמי בפרצוף מאוכזב.
נתנה להם אמא שקית ממתקים ושלחה אותם לחצר עם בימבה.
בעודם יורדים פיזר עמי ממתקים לכל אורך המדרגות. נסעו בבימבה והרעישו את הרחוב.
כך שיחקו לבדם, אחרי רבע שעה תמי השתעממה,
רצה עמי להרגיע אותה עם ממתקים אך ילדים אכלו את כל הממתקים שפיזר.
הלכו עמי ותמי יד ביד בחדר המדרגות החשוך.
אז יצאתי אני, המכשפה, עם עיניים אדומות ואף מאונפף, דילגתי על התסריט של הפינוקים והממתקים ונזפתי בעמי עם פרצוף שנתן לו להבין שאוכל אותו אם לא ישמור על הנקיון והשקט. לתמי אמרתי שעם כל הממתקים האלו היא תהפוך לצפרדע שמנה.
חיש רצו הילדים לביתם. התעצבנו ההורים למראה הילדים והבטיחו שיותר לא ישלמו ועד בית.
בשבת לפני הצהריים לאחר הסעודה, שמעו את אבא ואמא מתלחשים. אמרה האם: "יש לנו בקושי שעתיים למנוחה נשלח את הילדים למטה אולי ימצאו שם תעסוקה"
ענה האב: "הרי זה נורא, הם יפריעו לשכנים." אמרה האם: "מוטב שלא נראה אותם סובלים כך משעמום".
שמעו הילדים ושמחו. עמי קרץ לאחותו, יצא החוצה רוקן את שאריות הסעודה אל שקית האשפה וחזר לחדרו.
לאחר מכן קראה להם אמא לרדת עמה לחצר הבניין.
לפני שירדו התנדב עמי להוריד את הזבל, כך בעודם הולכים טפטף את נוזלי מאכלי השבת וסימן שביל לאורך המדרגות.
בחצר הושיבה אותם אמא ואמרה: "שבו פה תשחקו בשקט ואני ואבא נלך לנוח".
הילדים נשארו לבדם, אחרי שעה תמי השתעממה,
עמי ברוב תושייתו החזיק בידה והחליק עמה חזרה הבייתה לאורך השביל שסימן. המהמו ההורים מתוך שינה ושלחו אותם לסלון.
ושוב שמעו את הוריהם מתלחשים. אמרה האם:"רק חצי שעה נשארה למנוחה. נשלח את הילדים שוב אולי עם בימבה".
ענה האב:"הרי זה נורא, זה יפריע לכל הרחוב".
אמרה האם:" מוטב שלא נראה אותם סובלים משיעמום".
שמעו הילדים ושמחו. עמי קרץ לאחותו, רצה להתנדב להוריד את הזבל אך עדיין לא החליפו שקית אז הוא חזר לתמי בפרצוף מאוכזב.
נתנה להם אמא שקית ממתקים ושלחה אותם לחצר עם בימבה.
בעודם יורדים פיזר עמי ממתקים לכל אורך המדרגות. נסעו בבימבה והרעישו את הרחוב.
כך שיחקו לבדם, אחרי רבע שעה תמי השתעממה,
רצה עמי להרגיע אותה עם ממתקים אך ילדים אכלו את כל הממתקים שפיזר.
הלכו עמי ותמי יד ביד בחדר המדרגות החשוך.
אז יצאתי אני, המכשפה, עם עיניים אדומות ואף מאונפף, דילגתי על התסריט של הפינוקים והממתקים ונזפתי בעמי עם פרצוף שנתן לו להבין שאוכל אותו אם לא ישמור על הנקיון והשקט. לתמי אמרתי שעם כל הממתקים האלו היא תהפוך לצפרדע שמנה.
חיש רצו הילדים לביתם. התעצבנו ההורים למראה הילדים והבטיחו שיותר לא ישלמו ועד בית.
