שיר הצעקה

[דיונון]

וְהַגֶּשֶׁם חֹפֶן סוֹדוֹ בְּכַפּוֹת שֶׁל זָהָב
לֹא יֵדָע וְלֹא יָתוּר אֶל שׁוֹר הַדָּמִים
כִּי כִּימֵי שִׁבְיוֹ בְּלֶחֶם מוֹאָב
יֶחֱסוּ בְּסֻכּוֹ פְּנֵי רְאֵמִים

שַׁחַר חֲלִיל לְצֵל הַדְּקָלִים
יִלְחֲשׁוּ יְדִידִים סוֹדוֹתָם
וְכֶשֶׁף הַכֶּסֶף וּמֵימָיו הַקַּלִּים
יָזוּבוּ לְשֶׁכֶם הַתַּם

 

[נ. גל]

אמ... אפשר הסבר?

 

[דיונון]

אמ... אפשר הסבר?

גם אני מחפש...
אין למילים שום משמעות חוץ מזה שהן נשמעות יפה.
ועל זה נאמר - הסתכל בקנקן, לא במה שיש בו.
*נכתב ברוח חודש אדר.

 

[שיילה]

וְהַגֶּשֶׁם חֹפֶן סוֹדוֹ בְּכַפּוֹת שֶׁל זָהָב, דהא ירידת הגשמים סימן ברכה א"נ זמן מסוגל לבקשה על הפרנסה
לֹא יֵדָע וְלֹא יָתוּר אֶל שׁוֹר הַדָּמִים, דהברכה מגיעה מבלי משים ומרוב כל לא ישים על ליבו לתור אחר 'תור הזהב'.
כִּי כִּימֵי שִׁבְיוֹ בְּלֶחֶם מוֹאָב, בימי בחרותו של אדם כשאוכל לחם אביו.
יֶחֱסוּ בְּסֻכּוֹ פְּנֵי רְאֵמִים, בטוח בלחמו כיושב בסוכה ואינו נצרך לגשם וכ'פני ראמים' ע"ד שאמרו מביצי כינים ועד קרני ראמים וק"ל.

שַׁחַר חֲלִיל לְצֵל הַדְּקָלִים, אין דקלים אלא ת"ח שנאמר צדיק כתמר וכו' והשחר הינו התחלה של התדבקות בחכמים וחליל מלשון מחולות בכרמים, מחוללים ומסבבים באהלה של תורה.
יִלְחֲשׁוּ יְדִידִים סוֹדוֹתָם, יפה שיחתם של עבדי אבות ק"ו של תלמידי חכמים וק"ו ב"ב של ק"ו בסודות תורה.
וְכֶשֶׁף הַכֶּסֶף וּמֵימָיו הַקַּלִּים,
יָזוּבוּ לְשֶׁכֶם הַתַּם. ותאוות ממון שהייתה לו נעלמה ומי התורה מרווים ומשפיע על סביבתו שפע רוחני וגשמי.

 

[דיונון]

וְהַגֶּשֶׁם חֹפֶן סוֹדוֹ בְּכַפּוֹת שֶׁל זָהָב, דהא ירידת הגשמים סימן ברכה א"נ זמן מסוגל לבקשה על הפרנסה
לֹא יֵדָע וְלֹא יָתוּר אֶל שׁוֹר הַדָּמִים, דהברכה מגיעה מבלי משים ומרוב כל לא ישים על ליבו לתור אחר 'תור הזהב'.
כִּי כִּימֵי שִׁבְיוֹ בְּלֶחֶם מוֹאָב, בימי בחרותו של אדם כשאוכל לחם אביו.
יֶחֱסוּ בְּסֻכּוֹ פְּנֵי רְאֵמִים, בטוח בלחמו כיושב בסוכה ואינו נצרך לגשם וכ'פני ראמים' ע"ד שאמרו מביצי כינים ועד קרני ראמים וק"ל.

שַׁחַר חֲלִיל לְצֵל הַדְּקָלִים, אין דקלים אלא ת"ח שנאמר צדיק כתמר וכו' והשחר הינו התחלה של התדבקות בחכמים וחליל מלשון מחולות בכרמים, מחוללים ומסבבים באהלה של תורה.
יִלְחֲשׁוּ יְדִידִים סוֹדוֹתָם, יפה שיחתם של עבדי אבות ק"ו של תלמידי חכמים וק"ו ב"ב של ק"ו בסודות תורה.
וְכֶשֶׁף הַכֶּסֶף וּמֵימָיו הַקַּלִּים,
יָזוּבוּ לְשֶׁכֶם הַתַּם. ותאוות ממון שהייתה לו נעלמה ומי התורה מרווים ומשפיע על סביבתו שפע רוחני וגשמי.

זה טוווב

 

[שלחן עורך]

גם אני מחפש...
אין למילים שום משמעות חוץ מזה שהן נשמעות יפה.
ועל זה נאמר - הסתכל בקנקן, לא במה שיש בו.
*נכתב ברוח חודש אדר.

אם יורשה לי להתבטא, בעדינות הנדרשת כמובן, 'סי פאסט נישט'...
קראתי פעם, קראתי פעמיים, החלטתי לקרוא יותר בתשומת לב, לנסות לפענח כל מילה, ולקשר מילה למילה, ולבסוף כשלא הצלחתי, הגעתי למסקנה הנדרשת הבאה: או שיש לי עוד לאן להתקדם בהבנת השפה ומשלבי הלשון, או שזה אכן נכתב בהומור ובגיחוך ברוח הימים.
את שניהם לא העזתי להעלות עלי מקלדת, ולהוכיח לכולם כמה אני טיפש ובער, עד שבאה @נ. גל והכריזה בקול 'המלך הוא ערום'...
אז הודה הכותב, על אף שלא נתן לכך שמץ של רמז, כי הדברים נכתבו בהומור...
בואנה, זה לא יפה...

 

[לבי]

בס'ד
איך לא שמנו לב
סודות ורמזים נסתרים
האקרוסטיכון בראשי השורות
בגימטרי-ה מספר קטן
עולה למנין כ'ג
ר'ת כתיבה גאונית
ועם הכולל מה ששורר המשורר
כשף דמים או דקלים
מה שיגלה בין לבין, והבן...

וְהַגֶּשֶׁם חֹפֶן סוֹדוֹ בְּכַפּוֹת שֶׁל זָהָב
לֹא יֵדָע וְלֹא יָתוּר אֶל שׁוֹר הַדָּמִים
כִּי כִּימֵי שִׁבְיוֹ בְּלֶחֶם מוֹאָב
יֶחֱסוּ בְּסֻכּוֹ פְּנֵי רְאֵמִים

שַׁחַר חֲלִיל לְצֵל הַדְּקָלִים
יִלְחֲשׁוּ יְדִידִים סוֹדוֹתָם
וְכֶשֶׁף הַכֶּסֶף וּמֵימָיו הַקַּלִּים
יָזוּבוּ לְשֶׁכֶם הַתַּם

 

[הזדמנות]

וְהַגֶּשֶׁם חֹפֶן סוֹדוֹ בְּכַפּוֹת שֶׁל זָהָב
לֹא יֵדָע וְלֹא יָתוּר אֶל שׁוֹר הַדָּמִים
כִּי כִּימֵי שִׁבְיוֹ בְּלֶחֶם מוֹאָב
יֶחֱסוּ בְּסֻכּוֹ פְּנֵי רְאֵמִים

שַׁחַר חֲלִיל לְצֵל הַדְּקָלִים
יִלְחֲשׁוּ יְדִידִים סוֹדוֹתָם
וְכֶשֶׁף הַכֶּסֶף וּמֵימָיו הַקַּלִּים
יָזוּבוּ לְשֶׁכֶם הַתַּם

אהבתי את הרעיון
זה נשמע כמו שיר רציני!
מעניין לנסות לכתוב שיר ג'יבריש
(זה בטח קשה כמעט כמו לכתוב שיר עם משמעות)