ישנה דעה רווחת בציבור ששיטת הבחירות האמריקאית מעוותת מיסודה, שכן ישנה אפשרות (שכבר קרתה כמה פעמים בהיסטוריה הקרובה) שבה למועמד המנצח ישנם פחות קולות מכלל הציבור, ואעפ''כ ע''פ שיטת האלקטורים הוא נבחר לנשיא ולכאורה זה סתירה מוחלטת ליסוד היסודות בדמוקרטיה שבה הרוב קובע. אבל במבט מעמיק יותר מגלים שהשיטה הקיימת כלל לא מופרכת ולכאורה אפי' יותר נכונה משום שהרי מדובר בפדרציה של 50 מדינות והאבות המייסדים של ארה''ב הרי רצו שלכל מדינה קטנה כגדולה יהיה יצוג באסיפה הבוחרת את הנשיא, והרי לכל מדינה יש סט שלם של ערכים שונים ומנטליות שונה, וכי איזה חיבור מנטלי יש בין בוקר מטקסס לבין יצרן רכב במישיגן או לממציא איזה סטארטאפ בניו יורק? לצורך הדוגמה תארו לעצמכם שהאיחוד האירופי ג''כ מתאחד כמו באמריקה בצורה אבסולוטית הרי מה יש לפולני עם השוויצרי או ליווני עם השבדי? ולכן כל אחד צריך יצוג בבית הנבחרים ללא כל קשר לגודל מדינתו. אתן דוגמה נוספת לא קשורה למציאות תארו לעצמכם שהציבור החסידי מחליט להתארגן יחדיו תחת פדרציה אחת שלצורך הדיון נקרא לה אגודת ישראל, הרי אם ילכו רק לפי הרוב אז לחסידות גור לבד יהיו כמעט חצי מהאלקטורים והיתר יתחלקו בין החסידויות הבינוניות כמו בעלז וויזניץ וכד', ומה יעשו החסידויות הקטנות? מה יעזור למשל לספינקער חסיד או לחסיד קרעטשניף מה יעזור להם שלגור יש 270 אלקטורים?? הם בסוף נשארים ללא יצוג כלל. ויש עוד הרבה להאריך בזה. ולכן יש צדק גדול בשיטת הבחירות הנהוגה בארצות הברית שבה אפי' אם בניו יורק למשל יש לדמוקרטים 90% היא תשלח אלקטורים בדיוק באותה כמות כמו שהיתה שולחת אם היו לדמוקרטים רק 51%. וחכמה בגויים תאמין