אמא יקרה,
ביתך המתוקה והחכמה מבינה ורגישה,
אתן לך כמה כלים לעזרה ראשונה:
א. קודם כל, תתארי לה במילים פשוטות את החוויה שהיא עוברת:
כשהיא מספרת לך שהחברות צחקו עליה שהיא תינוקת, אמרי לה למשל:
החברות צחקו כי לפעמים המילים לא יוצאות לך טוב מהפה? זה מאוד מעליב..
ב. העצמה: מצאי הזדמנויות למצוא במה היא טובה ומה היא יודעת , למשל: "יש לך תלתלים יפים/ יש לך לב זהב-ראיתי שויתרת ל..." "את יודעת שעד תצליחי לדבר יותר טוב, אני מבינה אותך מצוין. גם אבא מבין אותך"-
שיהיה לה יחס שווה בין הקושי לבין המעות שלה. נכון שגם קשה לה לדבר ברור אבל היא יודעת לאפות איתך עוגיות, או שהיא יודעת לסדר את הבובות במקום וכו' וכו'
ג. לתת לה דרכים לתקשר עם החברות בדרך לא מילולית, כמו שאמרו כאן למעלה, וכמובן בתיאום עם הגננת: שהיא תבחר ספר מהבית תביא אותו לגן והגננת תספר לכל הילדות את הסיפור שהיא הביאה,
תשלחי איתה קישוט לקיר והגננת תגיד בקול שX הביאה אותו ואיזה יפה,
ד. להזמין חברות הביתה, ואם את רואה "התנגשות" אפשר לומר במשפט קצר: נכון לX לא תמיד יוצאות מילים ברורות מהפה, אבל היא יכולה לסמן לכן עם הידיים מה שהיא רוצה ואתן תעזרו לה. והיא גם יכולה לעזור לכן ב... כי היא מאוד טובה ב.. והיא יודעת לעשות....
"כל אחד עוזר לשני במה שהוא טוב."
למרות שהן קטנטנות- הן מבינות מצוין וישתפו פעולה.
ה. תני לה רעיונות במה אפשר לשחק עם חברות בלי מילים: למשל: כדור
"זה באמת לא נעים שלא מבינים אותך.. אולי מחר כשתחזרי מהגן- תספרי לי מה עשית ואיך הסתדרת?"
תסמכי עליה שהיא תמצא פתרונות לבעיות שלה.
תעודדי אותה, תקשיבי לה, אבל תני לה ביטחון להתמודד.
רוצה עוד?
תשלחי לכאן:
<
לא ניתן לפרסם מיילים באופן פומבי>/com