הנושאים החמים
הנושאים החמים
הראש בעננים
משתמש רשום
העמסת סוכר- האם היא חלק מקללות חוה בצער גידול בנים?
זאת חוויה שחובה לעבור למירוק עוונות?
50 יצא לא תקין, בואי ל100. באתי, מה לי ידע בחיי?
נדקרתי. שתיתי כוס סוכר ענבים דוחה בשלוק. הייתי גיבורה.
התחלתי לשלוק עוד כוס. נעצרתי. הגוף סירב לעוד סוכר. זה פרימיטיבי, הוא זעק!
זה לא בריא!
אסור לשתות שתיה מתוקה, מה זה כוס סוכר?
שתיתי. שתיתי 100.
עכשיו לחכות שעה+בדיקת דם, שעה+בדיקה, שעה+ בדיקה. ונגמור תסיפור, לא?
זהו, שלא.
יושבת בחוץ על כיסא המתנה קשוח, מזגן על חום נושף, אנשים באים הולכים באים הולכים
עברו 5 דקות. יש לי עוד 175 דקות. חרדה.
והנה היא עולה, מרגישה אותה. בחילה, בחילה. בחילה. סחרחורות, עוצמת עיניים, לא מרוכזת
מנסה לייצב ת'עצמי.
מולי נשים מפטפטות, מתפללות, גם הן שתו.
אני לא יכולה.
פותחת מחשב, מנסה לעבוד משם, להסיח דעת מסוכר שכועס בוורידים. לא מצליחה להתרכז.
מגעיל לי. עולה לי. גוף רוצה להעיף את הסוכר הזה מחייו, קיבה ריקה של הצום זועקת לרחמים
מסוחררת, נאבקת בבחילה, יש פה איפה להקיא בכלל?
עוברת שעה.
סוף סוף זה קרה. אני מקיאה את נשמתי בשירותים הדוחה בקצה המסדרון
לא כי אני מפונקת ולא כי היה לי מגעיל.
כי הגוף שלי בחיים לא מעכל אוכל על הבוקר. וכל יום אני כל כך שומרת,
איך העזתי ככה להתעלל בו, להלעיט אותו סוכר?
השתגעתי?
תגידו, אני השתגעתי?
מי זה המשוגע הזה שפוקד על נשים בהריון לשתות את זה?
העולם התקדם וכולנו מתכתבים עם רובוטים, רק בדיקה כזאת צריכה להיעשות בדרך כל כך ....?
אה, שכחתי את הפואנטה. את העיקר-
באתי להידקר שוב וסיפרתי לפי תומי שהשירותים זכה גם לשתות קצת סוכר.
"הבדיקה הסתיימה, גברת"
אה?
דמעות עמדו לי בעיניים.. כי אני לא הראשונה שבטוח מקיאה וסובלת את הסוכר הזה בתת תנאים על כיסא דלוח במסדרון
לא יכלתם לפחות להגיד לי להשתדל לא להקיא?
מה דעתכם לתת איזה חדרון עם מיטה לשלושת השעות המבחילות האלה?
אולי תבררו אם האישה סובלת מתופעות כאלה יום יום?
זהו. עד כאן המונולג הכועס.
ועכשיו למומחיות-
כמה זה מסוכן לא לבדוק שוב? יש אופציה אחרת, שפויה?
ובעיקר, מה עושות הפראמזסיות אמיתיות? הן בטוח לא מצליחות אפילו שלוק אחד לשתות
נבדקות, לא?
תספרו לי, את הסודות שהרופא לא סיפר לי?
תודה
זאת חוויה שחובה לעבור למירוק עוונות?
50 יצא לא תקין, בואי ל100. באתי, מה לי ידע בחיי?
נדקרתי. שתיתי כוס סוכר ענבים דוחה בשלוק. הייתי גיבורה.
התחלתי לשלוק עוד כוס. נעצרתי. הגוף סירב לעוד סוכר. זה פרימיטיבי, הוא זעק!
זה לא בריא!
אסור לשתות שתיה מתוקה, מה זה כוס סוכר?
שתיתי. שתיתי 100.
עכשיו לחכות שעה+בדיקת דם, שעה+בדיקה, שעה+ בדיקה. ונגמור תסיפור, לא?
זהו, שלא.
יושבת בחוץ על כיסא המתנה קשוח, מזגן על חום נושף, אנשים באים הולכים באים הולכים
עברו 5 דקות. יש לי עוד 175 דקות. חרדה.
והנה היא עולה, מרגישה אותה. בחילה, בחילה. בחילה. סחרחורות, עוצמת עיניים, לא מרוכזת
מנסה לייצב ת'עצמי.
מולי נשים מפטפטות, מתפללות, גם הן שתו.
אני לא יכולה.
פותחת מחשב, מנסה לעבוד משם, להסיח דעת מסוכר שכועס בוורידים. לא מצליחה להתרכז.
מגעיל לי. עולה לי. גוף רוצה להעיף את הסוכר הזה מחייו, קיבה ריקה של הצום זועקת לרחמים
מסוחררת, נאבקת בבחילה, יש פה איפה להקיא בכלל?
עוברת שעה.
סוף סוף זה קרה. אני מקיאה את נשמתי בשירותים הדוחה בקצה המסדרון
לא כי אני מפונקת ולא כי היה לי מגעיל.
כי הגוף שלי בחיים לא מעכל אוכל על הבוקר. וכל יום אני כל כך שומרת,
איך העזתי ככה להתעלל בו, להלעיט אותו סוכר?
השתגעתי?
תגידו, אני השתגעתי?
מי זה המשוגע הזה שפוקד על נשים בהריון לשתות את זה?
העולם התקדם וכולנו מתכתבים עם רובוטים, רק בדיקה כזאת צריכה להיעשות בדרך כל כך ....?
אה, שכחתי את הפואנטה. את העיקר-
באתי להידקר שוב וסיפרתי לפי תומי שהשירותים זכה גם לשתות קצת סוכר.
"הבדיקה הסתיימה, גברת"
אה?
דמעות עמדו לי בעיניים.. כי אני לא הראשונה שבטוח מקיאה וסובלת את הסוכר הזה בתת תנאים על כיסא דלוח במסדרון
לא יכלתם לפחות להגיד לי להשתדל לא להקיא?
מה דעתכם לתת איזה חדרון עם מיטה לשלושת השעות המבחילות האלה?
אולי תבררו אם האישה סובלת מתופעות כאלה יום יום?
זהו. עד כאן המונולג הכועס.
ועכשיו למומחיות-
כמה זה מסוכן לא לבדוק שוב? יש אופציה אחרת, שפויה?
ובעיקר, מה עושות הפראמזסיות אמיתיות? הן בטוח לא מצליחות אפילו שלוק אחד לשתות
נבדקות, לא?
תספרו לי, את הסודות שהרופא לא סיפר לי?
תודה
