"העיירה היהודית"!!!!!!!

[פנינה ריימונד]

הבו השראה ורעיונות!!!!!!!!!!!!

אני זקוקה נ-ו-א-ש-ו-ת לכמה שיותר חומר
על העיירה היהודית של פעם:
-מושגים
-שמות אנשים
-דמויות
-כלים
-מקצועות

וגם... למי שיש תמונות וכדומה
(מפרוג כבר הורדתי המון)
---בשביל ההשראה.

תודה לכל העוסקים במלאכה!!!
אני מתחילה להרגיש כאן בבית...

בעזרת השם אשתף אתכם בסיפור,
הוא הולך להיות טוב...

 

[פנינה ריימונד]

תוכיחו שאתם צוות לעניין!!!

 

[גילת ורנן]

ספר ילדותנו של כיתות ז' [הישן]
יש שם פרקים עם סיפורים ושירים על העיירה היהודית של פעם
תצליחי!

 

[עדיאל]

הספר "כי לא ישוב הצל אחורנית" של הסופר משה אפרתי ז"ל.
קצת בדומה לו, "פרצופיהם אינם שווים" של חנוך ריגל.

שניהם ינחיתו אותך אל תוך התוכות...

 

[soomsum]

לאיזה "עיירה יהודית" של פעם את מתכוונת?
לעיירה היהודית האמיתית הברובה פשוטה ובורה , ובזמנים מסויימים אפילו מלאה ציונות והשכלה
או העיירה היהודית של הסיפורים שאפילו שואבי המים שלה מלאים תורה ומצוות כרימון?

 

[פנינה ריימונד]

לאיזה "עיירה יהודית" של פעם את מתכוונת?
לעיירה היהודית האמיתית הברובה פשוטה ובורה , ובזמנים מסויימים אפילו מלאה ציונות והשכלה
או העיירה היהודית של הסיפורים שאפילו שואבי המים שלה מלאים תורה ומצוות כרימון?

השנייה. תודה.
זה בשביל סיפור קצר.
בעיקר אני צריכה רק מעט מידע,
כמו:
- איפה היו מאחסנים אוכל?
- באיזה כלי חיממו מים?
- האם היו רק רופאים או גם רופאות?
- באיזו מטבע השתמשו?


בקיצר, כבר תבינו לבד על מה הסיפור, אין צורך להעלות אותו....

 

[נריה מגן]

מאחסנים אוכל - או במזווה הישן והעתיק, שאותו בנה הסבא של הדוד זונדל הצדיק בעצמו מגזעי עצים אותם הוא חטב ביער הגדול של הפריץ שלילדים אסור היכנס לשם אף פעם, אפילו לא אם מישהו מבגר רואה, ובכל זאת הם איכשהו מתפלחים לשם. טוב הם גם מצליחים להיכנס איטכשהו למזווה למרות העינים החודרות והבקושי רואות של בובע יענטא, ואז הם מסתכלים דרך הסדקים ןהחריצים לראות עם איוון השיכור מתקרב הביתה. לחלויפן מאסנים אותו בבור בחצר. בתנאי שהוא מספיק עמוק, מספיק רטוב ומספיק טחוב כך שהאוכל לא יתקלקל.
חיממו מים - בקערת הנחושת הגדולה. ולפעמים גם בכד הישן שאיכשהו שרד את מאורעות הפרעות והפוגרומים לפני שלושים ושש שנה. תלו את הקערה או הכד על העץ בחוץ והדליקו תחתיו אש. או שהניחו אות של תנור האבן הגדול והטוב.
רופאים - הם כולם היו משכילים, אסור בכלל לדבר איתם. אבל אומרים שר' שמואל הרוקח למד את סודות צמחי הרפואה מסבתא שלו והוא יודע על מה הוא מדבר. (ולעניינו, כמעט ולא היו רופאים אלא בעיקר רוקחים, ושם אכן היו גם רוקחות. רופאים היו כולם גברים).
מטבע - תלוי. או בקופיקה, או בזלוטי, או גרוש, תלוי איפה. כמובן, לגביר של העיירה היו כמה שטרות ומטבעות של זהוב נחושת וזהוב כסף ואפילו אדום זהב אחד! היה לו ערימת רובלים כבדה, שאיש לא ידע האם אלו רו"כ או רובלי נחושת.

הרבה מההוויה העיירתית ניתן ללמוד מקריאת ספריו של מאיר בר-עם.

 

[פנינה ריימונד]

מאחסנים אוכל - או במזווה הישן והעתיק, שאותו בנה הסבא של הדוד זונדל הצדיק בעצמו מגזעי עצים אותם הוא חטב ביער הגדול של הפריץ שלילדים אסור היכנס לשם אף פעם, אפילו לא אם מישהו מבגר רואה, ובכל זאת הם איכשהו מתפלחים לשם. טוב הם גם מצליחים להיכנס איטכשהו למזווה למרות העינים החודרות והבקושי רואות של בובע יענטא, ואז הם מסתכלים דרך הסדקים ןהחריצים לראות עם איוון השיכור מתקרב הביתה. לחלויפן מאסנים אותו בבור בחצר. בתנאי שהוא מספיק עמוק, מספיק רטוב ומספיק טחוב כך שהאוכל לא יתקלקל.
חיממו מים - בקערת הנחושת הגדולה. ולפעמים גם בכד הישן שאיכשהו שרד את מאורעות הפרעות והפוגרומים לפני שלושים ושש שנה. תלו את הקערה או הכד על העץ בחוץ והדליקו תחתיו אש. או שהניחו אות של תנור האבן הגדול והטוב.
רופאים - הם כולם היו משכילים, אסור בכלל לדבר איתם. אבל אומרים שר' שמואל הרוקח למד את סודות צמחי הרפואה מסבתא שלו והוא יודע על מה הוא מדבר. (ולעניינו, כמעט ולא היו רופאים אלא בעיקר רוקחים, ושם אכן היו גם רוקחות. רופאים היו כולם גברים).
מטבע - תלוי. או בקופיקה, או בזלוטי, או גרוש, תלוי איפה. כמובן, לגביר של העיירה היו כמה שטרות ומטבעות של זהוב נחושת וזהוב כסף ואפילו אדום זהב אחד! היה לו ערימת רובלים כבדה, שאיש לא ידע האם אלו רו"כ או רובלי נחושת.

הרבה מההוויה העיירתית ניתן ללמוד מקריאת ספריו של מאיר בר-עם.

וואו תודה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

 

[שירו]

יש את הספר של חיים שפירא (זה שכתב את לך לך בני) - "עיירתי מכורתי" - יש שם הרבה תיאורים על העיירה

 

[Ushaya]

הרופאים, כאמור גברים, אבל היו המיילדות, והיו הסבתות עם תרופות הסבתא.