יואל ארלנגר - קקטוס
אוהב קצת מהכל
מנהל
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
צילום מקצועי
עריכה והפקת סרטים
סיימתי בשבת לקרוא את הספר המופלא הזה, ויש לי כמה דברים לומר:
1. שם הספר
העולם שמתחת לספריה העירונית, שם יצירתי, למרות שמבחינת העלילה היא פחות מתרחשת במרחב עירוני, לפחות להרגשתי.
2. דמויות ראשיות
הדמויות הראשיות בנויות לתלפיות בחלק הראשון כרונולוגית של הספר, ככל שמתקרבים לסוף הסיפור, יש איזו ירידה בתיאור הדמות של הנסיכה,
חסר מידע רב על מה שהפך אותה למה שהיא כיום, ואיך זה מסתדר עם שאר הרוח שלה בחלקים המוקדמים של הספר.
לעומתה הדמות המספרת, שומרת על אותה אנרגיה למשך כל הסיפור,
3. דמויות משנה
האחיות המעצבנות של הדמויות, מקבלות אצלי את הציון הגבוה ביותר, הן מושלמות, ואפשר לשמוע את הקול שלהן צועק מבין הדפים,
קצת התקמצנה עם דמותו של מאיר, להערכתי - כדי לשמור על מתח בספר, וחבל, היה צריך לתאר אותו יותר.
דמות האב והאם עלומות לחלוטין, לא מובנות בשתי הדמויות, ובאיזה מקום מעצימות את תחושת הבדידות של הנפשות הפועלות.
4. עלילה
העלילה בנויה טוב מאוד, עם חיסרון אחד מעצבן, הניסיון ליצור מתח, אבל זה לא פוגם בהנאה.
למרות שצריך להיות ממש טיפש בכדי לא לדעת לאן הספר הולך, הסופרת בחרה להסתיר את הפרטים האלה מהקורא, וזה לא ממש עבד (אשמח להערות על נקודה זאת)
הספר הזכיר לי את הקלאסיקה מהילדות "הסיפור שאינו נגמר", אבל כנראה בגלל שהיא ילדה טובה, וגם בכדי ליצור בידול, הילדה נשארה למטה לקרוא, מה שהופך את הספר לטוב בהרבה.
אין תשובה לשאלות מסויימות בסוף, ונשאר קצת טעם של החמצה בנוגע לדמויות אהובות בספר.
5. למי הספר מתאים?
על הכריכה נכתב "ספר בן בלי גיל", וזאת הגדרה די קולעת.
אני חושב שבאמת ניתן לתת אותו לכל אחד שיש לו קצת שאר רוח, איזה מקום בנפש לדברים שונים
הכתיבה מעניקה מקום רב לאנשים יצירתיים ולא שגרתיים,
ובעצם מעמתת אותם מול הכוחות המדכאים את היצירתיות.
לי הספר הזה הוסיף המון נקודות להזדהות איתן, ונראה לי שגם לכם זה יעזור.
6. למי הספר לא מתאים?
לאנשים רגילים מדי.
כמו אורית ואהובה, אסתר ואיידל מהספר, שבעיניהן כל סטייה מהנורמה היא אסון.
אנשים כאלה ישתעממו ממנו מהר ויחפשו איזה משהו יותר רגיל להסתתר מאחוריו.
זה ספר לא רגיל, מאת סופרת לא רגילה.
דירוג:
8.9
1. שם הספר
העולם שמתחת לספריה העירונית, שם יצירתי, למרות שמבחינת העלילה היא פחות מתרחשת במרחב עירוני, לפחות להרגשתי.
2. דמויות ראשיות
הדמויות הראשיות בנויות לתלפיות בחלק הראשון כרונולוגית של הספר, ככל שמתקרבים לסוף הסיפור, יש איזו ירידה בתיאור הדמות של הנסיכה,
חסר מידע רב על מה שהפך אותה למה שהיא כיום, ואיך זה מסתדר עם שאר הרוח שלה בחלקים המוקדמים של הספר.
לעומתה הדמות המספרת, שומרת על אותה אנרגיה למשך כל הסיפור,
3. דמויות משנה
האחיות המעצבנות של הדמויות, מקבלות אצלי את הציון הגבוה ביותר, הן מושלמות, ואפשר לשמוע את הקול שלהן צועק מבין הדפים,
קצת התקמצנה עם דמותו של מאיר, להערכתי - כדי לשמור על מתח בספר, וחבל, היה צריך לתאר אותו יותר.
דמות האב והאם עלומות לחלוטין, לא מובנות בשתי הדמויות, ובאיזה מקום מעצימות את תחושת הבדידות של הנפשות הפועלות.
4. עלילה
העלילה בנויה טוב מאוד, עם חיסרון אחד מעצבן, הניסיון ליצור מתח, אבל זה לא פוגם בהנאה.
למרות שצריך להיות ממש טיפש בכדי לא לדעת לאן הספר הולך, הסופרת בחרה להסתיר את הפרטים האלה מהקורא, וזה לא ממש עבד (אשמח להערות על נקודה זאת)
הספר הזכיר לי את הקלאסיקה מהילדות "הסיפור שאינו נגמר", אבל כנראה בגלל שהיא ילדה טובה, וגם בכדי ליצור בידול, הילדה נשארה למטה לקרוא, מה שהופך את הספר לטוב בהרבה.
אין תשובה לשאלות מסויימות בסוף, ונשאר קצת טעם של החמצה בנוגע לדמויות אהובות בספר.
5. למי הספר מתאים?
על הכריכה נכתב "ספר בן בלי גיל", וזאת הגדרה די קולעת.
אני חושב שבאמת ניתן לתת אותו לכל אחד שיש לו קצת שאר רוח, איזה מקום בנפש לדברים שונים
הכתיבה מעניקה מקום רב לאנשים יצירתיים ולא שגרתיים,
ובעצם מעמתת אותם מול הכוחות המדכאים את היצירתיות.
לי הספר הזה הוסיף המון נקודות להזדהות איתן, ונראה לי שגם לכם זה יעזור.
6. למי הספר לא מתאים?
לאנשים רגילים מדי.
כמו אורית ואהובה, אסתר ואיידל מהספר, שבעיניהן כל סטייה מהנורמה היא אסון.
אנשים כאלה ישתעממו ממנו מהר ויחפשו איזה משהו יותר רגיל להסתתר מאחוריו.
זה ספר לא רגיל, מאת סופרת לא רגילה.
דירוג:
8.9