הן היו שלישייה...

[דיו וקסת]

הן היו שלישייה...
דומות אחת לשנייה עד כדי חוסר הבחנה...
מי שלא הכיר אותן היטב, כמעט ולא היה מבדיל ביניהן...

הן מאד אהבו להיות ביחד, והן אכן היו המון ביחד... אבל אין מה לעשות, יש מקרים שצריך להיפרד, וזה היה כואב. כאשר כל אחת הייתה לבד, היא הרגישה בודדה, קשה להסביר את התחושה. הרגשה שאין לה המשכיות, כאילו היא מביאה את הסוף.
כשהשלישית לא הגיעה, זה היה נראה סתם מוזר, אולי טעות של מישהו שלא הבין את הנקודה..

אבל כשנפגשו כל השלוש, זה נתן להן תחושה של משהו שממשיך הלאה גם לאחר שהן נפרדות... איזושהי תחושת מסתורין... הן אהבו להיפגש גם כשקרו דברים מצחיקים...

ובמקרים נדירים, כשהיה קורה משהו ממש מצחיק או מפתיע, הייתה מגיעה הרביעית ומצטרפת גם היא אל אחיותיה הנקודות....

 

[מריומה~]

חזק!
קולע . בול!
ולא בכדי...

 

[מ"ם]

חזק מאוד!
המשך כך וברוך תהיה.

וכאן המקום (או שלא) למחות מחאה רבה ועצומה על השימוש המופרז בשלישייה זו במקומות שאינן נצרכות כלל ועיקר ורק ממאיסות עצמן על הציבור עקב ההופעה המיותרת.

וכבר דרש החכם מכל אדם: הֹקַר רַגְלְךָ מִבֵּית רֵעֶךָ פֶּן יִשְׂבָּעֲךָ וּשְׂנֵאֶךָ.

(לפני מספר לא מבוטל של שנים כתבתי בעיתון פלוני במקביל לכותב אחר מוכשר מאוד. על הכתבות לא הופיעו שמות הכותבים. כיום, כשאני פותח את העיתון הישן ורוצה לזהות מה אני כתבתי ומה הוא, המבחן הוא פשוט: אם יש... בכל קטע לפחות פעם אחת ובדרך כלל יותר, אות הוא כי הקטע נכתב על ידי הכותב האחר והמוכשר עד מאוד).

 

[מריומה~]

שימוש בלתי מאוזן מראה על חוסר בהבנת כוח המשולש.

 

[מרחבית]

ובמקרים נדירים, כשהיה קורה משהו ממש מצחיק או מפתיע, הייתה מגיעה הרביעית ומצטרפת גם היא אל אחיותיה הנקודות....

יש דבר כזה בכללי הדקדוק, או שזה מתאר טעות?

 

[אשר שרבר]

...

 

[דיו וקסת]

וכאן המקום (או שלא) למחות מחאה רבה ועצומה על השימוש המופרז בשלישייה זו במקומות שאינן נצרכות כלל ועיקר ורק ממאיסות עצמן על הציבור עקב ההופעה המיותרת.

עקרונית אני מסכים, ואילו הייתי יכול עדיין לערוך אולי הייתי מוסיף שורה שאומרת שכאשר רואים את השלישייה מופיעה יותר מדי פעמים, זה מפחית מכוחה המסתורי וכו'
אבל, ישנו אחד יוצא מן הכלל (תרתי) והוא בעל העלון 'אז נדברו' ר' שמואל פולק שעושה פלאות עם שלישייה זו ומצליח באמצעותה לשוות לכתביו אווירה של דרשה או שיח בין חברים.

 

[מוישה]

עקרונית אני מסכים, ואילו הייתי יכול עדיין לערוך אולי הייתי מוסיף שורה שאומרת שכאשר רואים את השלישייה מופיעה יותר מדי פעמים, זה מפחית מכוחה המסתורי וכו'
אבל, ישנו אחד יוצא מן הכלל (תרתי) והוא בעל העלון 'אז נדברו' ר' שמואל פולק שעושה פלאות עם שלישייה זו ומצליח באמצעותה לשוות לכתביו אווירה של דרשה או שיח בין חברים.

פולק הוא בדיוק הדוגמה הקבועה שלי למגזימן הגדול ביותר. אתה כנראה התרגלת לסגנון. אבל שים לב, שכמעט כל נקודה של סוף משפט מוחלפת אצלו בשלישייה. וזה ממש תורם להסבר הבעיה; כשאתה כותב טור ספרותי, הלוא כל כולו 'שלוש נקודות' אחד גדול. כל רעיון הספרות הוא החלק שלא נכתב במלים אלא מעבר להן, בין השורות. הייתי מעז לומר שלתקוע את השלישייה בכל מקום זה מעין דמעין של להסביר בדיחה.
זה לא סותר שיש לפולק מסרים אדירים והוא עשה צעד ענק מאוד בתחום ובקהל יעד שהנושאים שהוא מעלה היו חסרים שם מאוד. אולי דווקא חוסר המקצועיות שלו תורם לאופי הישיביש של החומר. אולי אם זה היה כתוב לפי הכללים, זה היה מדבר פחות.

 

[מרציפן]

עקרונית אני מסכים, ואילו הייתי יכול עדיין לערוך אולי הייתי מוסיף שורה שאומרת שכאשר רואים את השלישייה מופיעה יותר מדי פעמים, זה מפחית מכוחה המסתורי וכו'
אבל, ישנו אחד יוצא מן הכלל (תרתי) והוא בעל העלון 'אז נדברו' ר' שמואל פולק שעושה פלאות עם שלישייה זו ומצליח באמצעותה לשוות לכתביו אווירה של דרשה או שיח בין חברים.

כבר שמעתי על כאלו שלא מסוגלים לקרוא את העלון בגלל השלישיה הלזו. וחבל לי בשבילם.

אישית אני לא רואה בזה שום מעלה, ואמנם העלון נפלא מאין כמוהו, אך לא מוכרח שיש בזה מעלה מעבר לאיזה הרגש של הכותב. אלא שהקוראים כבר התרגלו ומשכנעים את עצמם שזה גם מועיל.

אני הייתי מוכן לקבל את העלון היקר הלזה ולהתאמץ לקרוא אותו גם אם היה כתוב בערבית בלהג טורקי - אם רק הייתי מבין - אבל לא הייתי משכנע את עצמי שזו עברית מדוברת.

והמשפט:" לשוות לכתביו אווירה של דרשה או שיח בין חברים" לא משכנע.

 

[מעצב פנימיות]

מי שמכיר את הרהמ"ח יודע שהשלישייה אצלו היא משהו בין ה'נשימה' ל'כדי נשימה' בתשר"ת