שיר המלך

דיונון

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
עריכה תורנית
וְעַתָּה בָּנִים שִׁירוּ לַמֶּלֶךְ
בְּמָחוֹל עֲלֵי עָשׂוֹר
פִּרְטוּ עַל מֵיתְרֵי הַלֵּב
בַּשּׁוֹפָר הָרִיעוּ
הִתְרוֹעֲעוּ אַף שִׁירוּ

וּמַה יַעֲשֶׂה הַבֵּן אִם עֶבֶד
כִּי תִּמְלוֹךְ
וּגְרוֹנוֹ כְּבָר נִחָר מִזֶּמֶר עֲגָבִים
הֲיִתְלֶה כִּנּוֹרוֹ עַל בַּדֵּי הָעֲרָבִים
מַה לוֹ שִׂיג וָשִׂיחַ עִם בְּנוֹת הַשִּׁיר
לֵךְ לְךָ זַרְזִיר יֹאמְרוּ
לֵךְ אֶל הָעוֹרְבִים

וְנַפְשׁוֹ כָּלְתָה רַנֵּן
לִקְשֹׁר כְּתָרִים לַמֶּלֶךְ
וּבְאֶבְלוֹ
יַרְטִיט נִבְלוֹ
בַּמֶּה אֲרוֹמִמְךָ אֱלוֹקָי

הַמֶּלֶךְ
 

הפצחן

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
עריכה תורנית
וְנַפְשׁוֹ כָּלְתָה רַנֵּן
לִקְשֹׁר כְּתָרִים לַמֶּלֶךְ
וּבְאֶבְלוֹ
יַרְטִיט נִבְלוֹ
בַּמֶּה אֲרוֹמִמְךָ אֱלוֹקָי

הַמֶּלֶךְ
לא בית. ווילה!
 

דיונון

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
עריכה תורנית
ראש השנה הוא יום המלכת הקב"ה.
איך ממליכים?
מקבלים את עולו עלינו באהבה.
שבים על חטאינו ועל הצער שצערנו אותו.
ויש את אלו שקצת מתקשים...
אבל גם הם רוצים לקחת חלק בהמלכה.
גם הם אוהבים את הקב"ה.
רק קצת קשה להם עם כל 'הבלבולים והמניעות' כפי שזה מכונה.
בשיר זה מוצג מעשה ה'המלכה' כתזמורת ומקהלה המנגנים ושרים לכבוד המלך.

וְעַתָּה בָּנִים שִׁירוּ לַמֶּלֶךְ - יום בו תנשא מלכותו, נקראים כל העם לשורר לפני המלך. השאלה מהפיוט המפורסם.
בְּמָחוֹל עֲלֵי עָשׂוֹר - מחול - ריקוד, עשור - כלי מיתר בעל עשרה מיתרים.
יש כאן משמעות כפולה לתוכנו של השיר: מחול - מחילה, עשור - עשרת ימי תשובה. השאלה מהפסוקים "הללוהו בתף ומחול" (תהלים קנ ד) ו"עלי עשור ועלי נבל עלי הגיון בכנור" (תהלים צב ד)
פִּרְטוּ עַל מֵיתְרֵי הַלֵּב - שילוב של המשל והנמשל לשורה אחת.
בַּשּׁוֹפָר הָרִיעוּ - "הללוהו בתקע שופר" (תהלים קנ ד). וכמובן רומז לענין השופר בר"ה.
הִתְרוֹעֲעוּ אַף שִׁירוּ - מובא בספרים הקדושים ש'תרועה' מלשון 'רעות' וידידות, ובסגולת השופר להכין כלים ראויים לרעות כזו בין עם ישראל להקב"ה. על פי הפסוק "ועמקים יעטפו בר, יתרועעו אף ישירו" (תהלים סה יד)

וּמַה יַעֲשֶׂה הַבֵּן אִם עֶבֶד - כאן עובר השיר לעסוק באותו בן נידח ורחוק, שבעגה ה'ראש-השנה'ית' הוא מכונה 'עבד', על פי "אם כבנים אם כעבדים".
השאלה ממטבע לשון חז"ל 'מה יעשה הבן ולא יחטא', כך שיש כאן גם מעין הצטדקות והסבר להתנהגותו הלא ראויה.
כִּי תִּמְלוֹךְ - ביום המלכת השי"ת. השאלה ממשלי (ל כב) "עבד כי ימלוך"
וּגְרוֹנוֹ כְּבָר נִחָר מִזֶּמֶר עֲגָבִים - כהמשך לשדה הסמנטי הנ"ל העוסק בעניני זמר ושירה, אצל בן זה קולו כבר לא ערב, כי נצרד בזמר עגבים רח"ל.
הֲיִתְלֶה כִּנּוֹרוֹ עַל בַּדֵּי הָעֲרָבִים - כאן נשאלת שאלה: האם לא ימליך להקב"ה משום כך, האם יוותר?
השאלה מהפסוק "על ערבים בתוכה תלינו כנורותינו" (תהלים קלז ב).
רמז נוסף טמון כאן, כידוע עם ישראל נמשל לארבעת המינים, והערבה מסמלת את אלו שאין בהם לא תורה ולא מעשים טובים.
מַה לוֹ שִׂיג וָשִׂיחַ עִם בְּנוֹת הַשִּׁיר - הרי אין בינו לצדיקים שבעם שום חיבור.
שיבוש לשון הפסוק "וישחו כל בנות השיר" (קהלת יב ד)
לֵךְ לְךָ זַרְזִיר יֹאמְרוּ
לֵךְ אֶל הָעוֹרְבִים
- על פי משלו של רבי אליעזר "לא לחנם הלך זרזיר אצל עורב אלא מפני שהוא מינו" (בבא קמא צב: )

וְנַפְשׁוֹ כָּלְתָה רַנֵּן - אבל גם הוא רוצה בפנימיותו להכתיר את המלך.
לִקְשֹׁר כְּתָרִים לַמֶּלֶךְ
וּבְאֶבְלוֹ
יַרְטִיט נִבְלוֹ
- ומתוכו נפלטת/נמלטת קריאה להכוונה:
בַּמֶּה אֲרוֹמִמְךָ אֱלוֹקָי - 'כיצד אעשה זאת?'. השאלה מהפסוק "תהלה לדוד ארוממך אלקי, המלך וגו'"

הַמֶּלֶךְ - רמיזה עבה לקריאת 'המלך', שהיא אחד הסממנים הבולטים ל'המלכה' שביום זה.

מכאן זה נתון לפרשנות תלוית השקפה - האם שאלתו נשארת תלויה באויר ואין לה מענה אלא בתשובה שלימה, או שבעצם הכמיהה והרצון כבר קשר כתרים למלך ואת המשך הדרך יעשה בעתיד.
 

עטרה ד

משתמש מקצוען
ראש השנה הוא יום המלכת הקב"ה.
איך ממליכים?
מקבלים את עולו עלינו באהבה.
שבים על חטאינו ועל הצער שצערנו אותו.
ויש את אלו שקצת מתקשים...
אבל גם הם רוצים לקחת חלק בהמלכה.
גם הם אוהבים את הקב"ה.
רק קצת קשה להם עם כל 'הבלבולים והמניעות' כפי שזה מכונה.
בשיר זה מוצג מעשה ה'המלכה' כתזמורת ומקהלה המנגנים ושרים לכבוד המלך.

וְעַתָּה בָּנִים שִׁירוּ לַמֶּלֶךְ - יום בו תנשא מלכותו, נקראים כל העם לשורר לפני המלך. השאלה מהפיוט המפורסם.
בְּמָחוֹל עֲלֵי עָשׂוֹר - מחול - ריקוד, עשור - כלי מיתר בעל עשרה מיתרים.
יש כאן משמעות כפולה לתוכנו של השיר: מחול - מחילה, עשור - עשרת ימי תשובה. השאלה מהפסוקים "הללוהו בתף ומחול" (תהלים קנ ד) ו"עלי עשור ועלי נבל עלי הגיון בכנור" (תהלים צב ד)
פִּרְטוּ עַל מֵיתְרֵי הַלֵּב - שילוב של המשל והנמשל לשורה אחת.
בַּשּׁוֹפָר הָרִיעוּ - "הללוהו בתקע שופר" (תהלים קנ ד). וכמובן רומז לענין השופר בר"ה.
הִתְרוֹעֲעוּ אַף שִׁירוּ - מובא בספרים הקדושים ש'תרועה' מלשון 'רעות' וידידות, ובסגולת השופר להכין כלים ראויים לרעות כזו בין עם ישראל להקב"ה. על פי הפסוק "ועמקים יעטפו בר, יתרועעו אף ישירו" (תהלים סה יד)

וּמַה יַעֲשֶׂה הַבֵּן אִם עֶבֶד - כאן עובר השיר לעסוק באותו בן נידח ורחוק, שבעגה ה'ראש-השנה'ית' הוא מכונה 'עבד', על פי "אם כבנים אם כעבדים".
השאלה ממטבע לשון חז"ל 'מה יעשה הבן ולא יחטא', כך שיש כאן גם מעין הצטדקות והסבר להתנהגותו הלא ראויה.
כִּי תִּמְלוֹךְ - ביום המלכת השי"ת. השאלה ממשלי (ל כב) "עבד כי ימלוך"
וּגְרוֹנוֹ כְּבָר נִחָר מִזֶּמֶר עֲגָבִים - כהמשך לשדה הסמנטי הנ"ל העוסק בעניני זמר ושירה, אצל בן זה קולו כבר לא ערב, כי נצרד בזמר עגבים רח"ל.
הֲיִתְלֶה כִּנּוֹרוֹ עַל בַּדֵּי הָעֲרָבִים - כאן נשאלת שאלה: האם לא ימליך להקב"ה משום כך, האם יוותר?
השאלה מהפסוק "על ערבים בתוכה תלינו כנורותינו" (תהלים קלז ב).
רמז נוסף טמון כאן, כידוע עם ישראל נמשל לארבעת המינים, והערבה מסמלת את אלו שאין בהם לא תורה ולא מעשים טובים.
מַה לוֹ שִׂיג וָשִׂיחַ עִם בְּנוֹת הַשִּׁיר - הרי אין בינו לצדיקים שבעם שום חיבור.
שיבוש לשון הפסוק "וישחו כל בנות השיר" (קהלת יב ד)
לֵךְ לְךָ זַרְזִיר יֹאמְרוּ
לֵךְ אֶל הָעוֹרְבִים
- על פי משלו של רבי אליעזר "לא לחנם הלך זרזיר אצל עורב אלא מפני שהוא מינו" (בבא קמא צב: )

וְנַפְשׁוֹ כָּלְתָה רַנֵּן - אבל גם הוא רוצה בפנימיותו להכתיר את המלך.
לִקְשֹׁר כְּתָרִים לַמֶּלֶךְ
וּבְאֶבְלוֹ
יַרְטִיט נִבְלוֹ
- ומתוכו נפלטת/נמלטת קריאה להכוונה:
בַּמֶּה אֲרוֹמִמְךָ אֱלוֹקָי - 'כיצד אעשה זאת?'. השאלה מהפסוק "תהלה לדוד ארוממך אלקי, המלך וגו'"

הַמֶּלֶךְ - רמיזה עבה לקריאת 'המלך', שהיא אחד הסממנים הבולטים ל'המלכה' שביום זה.

מכאן זה נתון לפרשנות תלוית השקפה - האם שאלתו נשארת תלויה באויר ואין לה מענה אלא בתשובה שלימה, או שבעצם הכמיהה והרצון כבר קשר כתרים למלך ואת המשך הדרך יעשה בעתיד.
השיר עצמו מדהים ומרגש.
וההסבר הופך אותו למדהים עוד יותר.
שאלה קטנה- איך הולכת בניית השיר הנ"ל?
כי כשאני כותבת שיר זה הולך כך; יש לי איזה מסר, אני רוצה להעביר אותו והשיבוצים מופיעים מקסימום שתיים בפיסקה. (והם באים לי כמו מאליהם. בלי מקורות וכו')
בשיר הזה, הכל שיבוצים, שיושבים טוב. והמסר מובן אף הוא.
איך זה קורה? ואיך יוצרים יצירה כזאת?
(ובכלל אם אפשר לשאול שאלה כזו...)
 

קופי 100

משתמש מקצוען
מנוי פרימיום
פרסום וקופי
ראש השנה הוא יום המלכת הקב"ה.
איך ממליכים?
מקבלים את עולו עלינו באהבה.
שבים על חטאינו ועל הצער שצערנו אותו.
ויש את אלו שקצת מתקשים...
אבל גם הם רוצים לקחת חלק בהמלכה.
גם הם אוהבים את הקב"ה.
רק קצת קשה להם עם כל 'הבלבולים והמניעות' כפי שזה מכונה.
בשיר זה מוצג מעשה ה'המלכה' כתזמורת ומקהלה המנגנים ושרים לכבוד המלך.

וְעַתָּה בָּנִים שִׁירוּ לַמֶּלֶךְ - יום בו תנשא מלכותו, נקראים כל העם לשורר לפני המלך. השאלה מהפיוט המפורסם.
בְּמָחוֹל עֲלֵי עָשׂוֹר - מחול - ריקוד, עשור - כלי מיתר בעל עשרה מיתרים.
יש כאן משמעות כפולה לתוכנו של השיר: מחול - מחילה, עשור - עשרת ימי תשובה. השאלה מהפסוקים "הללוהו בתף ומחול" (תהלים קנ ד) ו"עלי עשור ועלי נבל עלי הגיון בכנור" (תהלים צב ד)
פִּרְטוּ עַל מֵיתְרֵי הַלֵּב - שילוב של המשל והנמשל לשורה אחת.
בַּשּׁוֹפָר הָרִיעוּ - "הללוהו בתקע שופר" (תהלים קנ ד). וכמובן רומז לענין השופר בר"ה.
הִתְרוֹעֲעוּ אַף שִׁירוּ - מובא בספרים הקדושים ש'תרועה' מלשון 'רעות' וידידות, ובסגולת השופר להכין כלים ראויים לרעות כזו בין עם ישראל להקב"ה. על פי הפסוק "ועמקים יעטפו בר, יתרועעו אף ישירו" (תהלים סה יד)

וּמַה יַעֲשֶׂה הַבֵּן אִם עֶבֶד - כאן עובר השיר לעסוק באותו בן נידח ורחוק, שבעגה ה'ראש-השנה'ית' הוא מכונה 'עבד', על פי "אם כבנים אם כעבדים".
השאלה ממטבע לשון חז"ל 'מה יעשה הבן ולא יחטא', כך שיש כאן גם מעין הצטדקות והסבר להתנהגותו הלא ראויה.
כִּי תִּמְלוֹךְ - ביום המלכת השי"ת. השאלה ממשלי (ל כב) "עבד כי ימלוך"
וּגְרוֹנוֹ כְּבָר נִחָר מִזֶּמֶר עֲגָבִים - כהמשך לשדה הסמנטי הנ"ל העוסק בעניני זמר ושירה, אצל בן זה קולו כבר לא ערב, כי נצרד בזמר עגבים רח"ל.
הֲיִתְלֶה כִּנּוֹרוֹ עַל בַּדֵּי הָעֲרָבִים - כאן נשאלת שאלה: האם לא ימליך להקב"ה משום כך, האם יוותר?
השאלה מהפסוק "על ערבים בתוכה תלינו כנורותינו" (תהלים קלז ב).
רמז נוסף טמון כאן, כידוע עם ישראל נמשל לארבעת המינים, והערבה מסמלת את אלו שאין בהם לא תורה ולא מעשים טובים.
מַה לוֹ שִׂיג וָשִׂיחַ עִם בְּנוֹת הַשִּׁיר - הרי אין בינו לצדיקים שבעם שום חיבור.
שיבוש לשון הפסוק "וישחו כל בנות השיר" (קהלת יב ד)
לֵךְ לְךָ זַרְזִיר יֹאמְרוּ
לֵךְ אֶל הָעוֹרְבִים
- על פי משלו של רבי אליעזר "לא לחנם הלך זרזיר אצל עורב אלא מפני שהוא מינו" (בבא קמא צב: )

וְנַפְשׁוֹ כָּלְתָה רַנֵּן - אבל גם הוא רוצה בפנימיותו להכתיר את המלך.
לִקְשֹׁר כְּתָרִים לַמֶּלֶךְ
וּבְאֶבְלוֹ
יַרְטִיט נִבְלוֹ
- ומתוכו נפלטת/נמלטת קריאה להכוונה:
בַּמֶּה אֲרוֹמִמְךָ אֱלוֹקָי - 'כיצד אעשה זאת?'. השאלה מהפסוק "תהלה לדוד ארוממך אלקי, המלך וגו'"

הַמֶּלֶךְ - רמיזה עבה לקריאת 'המלך', שהיא אחד הסממנים הבולטים ל'המלכה' שביום זה.

מכאן זה נתון לפרשנות תלוית השקפה - האם שאלתו נשארת תלויה באויר ואין לה מענה אלא בתשובה שלימה, או שבעצם הכמיהה והרצון כבר קשר כתרים למלך ואת המשך הדרך יעשה בעתיד.
אם מהשיר התפעלתי, הרי שהפירוש וההרחבה ראויים להערכה פי כמה.
משובב נפש לקרוא הקשרים וקישורים כל כך ברורים ומדוייקים שמשובצים ביופי והדר.
מלכותי ומרשים!
 

דיונון

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
עריכה תורנית
תודה רבה על המחמאות, נעים לקבל משוב חיובי כ"כ.
שאלה קטנה- איך הולכת בניית השיר הנ"ל?
כי כשאני כותבת שיר זה הולך כך; יש לי איזה מסר, אני רוצה להעביר אותו והשיבוצים מופיעים מקסימום שתיים בפיסקה. (והם באים לי כמו מאליהם. בלי מקורות וכו')
בשיר הזה, הכל שיבוצים, שיושבים טוב. והמסר מובן אף הוא.
איך זה קורה? ואיך יוצרים יצירה כזאת?
(ובכלל אם אפשר לשאול שאלה כזו...)
שתי אופציות.
את אופציה א' לא ניסיתי.
אופציה א' - מתיישבים על הספה בחצי שכיבה, מצמצמים עינים, כוססים את קצה העפרון או המקלדת... וזה בא.
אופציה ב' - אין לי מושג.
ניסיתי פעם לעקוב, אפילו שאלתי את מאסטר @אוריצפת איך הוא עושה את זה אבל הוא לא הגיב, רשמתי לעצמי שיום אחד בלי נדר אתישב לכתוב על 'איך כותבים שיר'.
 

עטרה ד

משתמש מקצוען
אז יאלה, מוזמנים לקחת עיפרון, מקל נדודים, ומסיכה;
כל הטובים, וגם אלה שמנסים (כמוני ...). וגם אלה שחושבים שהם מבינים.
ולהתחיל לכתוב לנו מה, ואיך יוצרים שיר- עם שיבוצים טובים, שיושבים טוב גם עם המסר וגם עם הקצב.
 

+shira

משתמש סופר מקצוען
שיר שקוראים לאט לאט... צריך לטעום כל מילה בנפרד, מכל הצדדים.
מה שיפה זה שעוד לפני ההסבר הבנוי לתלפיות אפשר להרגיש שכל מילה הונחה בכובד ראש. שיש מאחוריה משהו.

ואם כבר פתחנו סדנאונת - הנה שאלה שטורדת את רוחי: האם מלאכת השיבוץ המחושבת הזו קודמת לרגש הספונטני שמעורר, פשוט, לכתוב? או שהם בכלל לא מתקיימים ביחד?
 

טלח

משתמש מקצוען
ככל שאדם נמצא בתוך השיר,
בתוך הנושא,
ובתוך התרחיש בעצמו.
אז הוא שם בשיר,
עושה בתוכו כבשלו,
ויצליח תבשילו.
אך מה יעשה,
אם התאריך של הדד ליין,
הוא כרחוק מזרח ממערב,
כרחוק אוזן המן ממצה,
כרחוק הקורונה ממוצא?
לזה יש פתרונים,
כיצד להגיע לעתיד-
או לעבר.
אבל לעניין הנושא,
ברור,
שכשהאדם בפנים הוא בפנים,
ואם הוא שומר שני מטר,
ורק עם העט,
בוחש בקדירה,
ינסה להטעים בשיח...
תבשילו, וודאי, יקדיח.
 

דיונון

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
עריכה תורנית
ואם כבר פתחנו סדנאונת - הנה שאלה שטורדת את רוחי: האם מלאכת השיבוץ המחושבת הזו קודמת לרגש הספונטני שמעורר, פשוט, לכתוב? או שהם בכלל לא מתקיימים ביחד?
לא בדיוק הבנתי את השאלה.
בכל אופן, אני כותב ספונטנית.
 

דיונון

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
עריכה תורנית
ככל שאדם נמצא בתוך השיר,
בתוך הנושא,
ובתוך התרחיש בעצמו.
אז הוא שם בשיר,
עושה בתוכו כבשלו,
ויצליח תבשילו.
אך מה יעשה,
אם התאריך של הדד ליין,
הוא כרחוק מזרח ממערב,
כרחוק אוזן המן ממצה,
כרחוק הקורונה ממוצא?
לזה יש פתרונים,
כיצד להגיע לעתיד-
או לעבר.
אבל לעניין הנושא,
ברור,
שכשהאדם בפנים הוא בפנים,
ואם הוא שומר שני מטר,
ורק עם העט,
בוחש בקדירה,
ינסה להטעים בשיח...
תבשילו, וודאי, יקדיח.
כל הכבוד!
שיר ממוקד וברור כרגיל.
כן ירבה!

והערה -
אם התאריך של הדד ליין,
הוא כרחוק מזרח ממערב,
כרחוק אוזן המן ממצה,
כרחוק הקורונה ממוצא?
הדד-ליין אמור להיות קרוב ולוחץ, לא?
 

אולי מעניין אותך גם...

לוח לימודים

מסלולי לימוד שאפשר לההצטרף
אליהם ממש עכשיו:

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכג

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת אֵלֶיךָ נָשָׂאתִי אֶת עֵינַי הַיֹּשְׁבִי בַּשָּׁמָיִם:ב הִנֵּה כְעֵינֵי עֲבָדִים אֶל יַד אֲדוֹנֵיהֶם כְּעֵינֵי שִׁפְחָה אֶל יַד גְּבִרְתָּהּ כֵּן עֵינֵינוּ אֶל יי אֱלֹהֵינוּ עַד שֶׁיְּחָנֵּנוּ:ג חָנֵּנוּ יי חָנֵּנוּ כִּי רַב שָׂבַעְנוּ בוּז:ד רַבַּת שָׂבְעָה לָּהּ נַפְשֵׁנוּ הַלַּעַג הַשַּׁאֲנַנִּים הַבּוּז לִגְאֵיוֹנִים:
נקרא  10  פעמים

אתגר AI

רישום קווי - חורף • אתגר 22

לוח מודעות

למעלה