המילה רמ"א

[milk]

המילה רמ"א,כשמנקדים אותה, האם המ"ם מודגשת?

 

[אפכא מסתברא]

חס וחלילה! וכי רצונך שיהגו זאת ע"ד "חַטָּא" ח"ו? ולטעמי, עדיף שוא ברי"ש (כפי הגיית האשכנזים) או קמץ, ע"ד "ובני ישראל יוצאים ביד רמה".

 

[אלחנן אריאל]

חס וחלילה! וכי רצונך שיהגו זאת ע"ד "חַטָּא" ח"ו? ולטעמי, עדיף שוא ברי"ש (כפי הגיית האשכנזים) או קמץ, ע"ד "ובני ישראל יוצאים ביד רמה".

לא הבנתי. אשמח לביאור.

 

[אפכא מסתברא]

אם אתה מנקד רַמָּא הרי זה על משקל בעלי מלאכה או בעלי תכונה (חיט, נגר אבל גם שַׁקָּר - כת שַׁקָּרים - וגם חַטָּא - יתמו חַטאים). השואל חשב (כך הבנתי) שמא על פי חוקי הלשון - אם יש ברי"ש פתח, כפי המקובל בר"ת, והרי"ש אינה מוטעמת, כי אז - אם אין שווא באות שלאחריה, צריך דגש חזק כדי לסגור את ההברה. אבל בר"ת אין נוהגים כן, ובמקרה זה יש גם טעם לפגם בהוספת דגש.

 

[אביחי בס]

לא בכל מקום מקובל לנקד ר"ת במיוחד בשמות.

 

[אברהם]

לא בכל מקום מקובל לנקד ר"ת במיוחד בשמות.

מקובל לנקד ראשי תבות שנקראים כמילה
ולכן במקרה הזה כן מקובל לנקד רמ"א, אדמו"ר וכו'
לעומת זאת ע"פ, ג"כ וכו' אין לנקד

 

[ערך רב]

הניקוד הראוי בראשי תיבות הוא כפי שמקובל לקראם כצורתם (ובהברה אשכנזית), ולא כפי הראוי לכשתפתח את הר"ת.
על כן תנקד את הרי"ש בשו"א ואת המ"ם בקמץ, "רְמָ"א", ולא רי"ש בפתח, מ"ם בחולם (ואל"ף בחירק).

 

[עדיאל]

איני חושב שיש טעם בניקוד מילות נוטריקון.
עכ"פ, במידה וכן חייבים לנקד, כבספרי ילדים וכדומה, הרי שהניקוד נועד לשם הקלה על ההגיה, ולכן כמובן שיש לנקד בצורת קריאתן.

 

[חגי פאהן]

בעזהי"ת

במילה רמ"א ביקש ממני בעל ספר אחד לנקד רַמָ"א, כי כך הוא טען שהוגים אותה ב"ישיבות". עדיף לשים שם דגש במקרה כזה כי זה פשוט צורם בעין לראות פתח שמסיים תנועה פתוחה.

 

[אפכא מסתברא]

בעזהי"ת

במילה רמ"א ביקש ממני בעל ספר אחד לנקד רַמָ"א, כי כך הוא טען שהוגים אותה ב"ישיבות". עדיף לשים שם דגש במקרה כזה כי זה פשוט צורם בעין לראות פתח שמסיים תנועה פתוחה.

חס וחלילה! וכי רצונך שיהגו זאת ע"ד "חַטָּא" ח"ו? .

אם אתה מדגיש את המ"ם כי אז אבוי למה שאתה עושה מן הרמ"א...

 

[קו מחשבה]

לא הבנתי מה הקשר. וכי המשקל יוצר משמעות שלילית? אפשר לנקד כך הרבה מילים חיוביות ולמשקל עצמו אין שום השפעה על החיוביות או השליליות של המילה!

 

[אברהם]

לא הבנתי מה הקשר. וכי המשקל יוצר משמעות שלילית? אפשר לנקד כך הרבה מילים חיוביות ולמשקל עצמו אין שום השפעה על החיוביות או השליליות של המילה!

אסביר לך מה הקשר
המילה רְמָ"א אין לה שום משמעות בעברית (כנ"ל המילה רָמָ"א, אם כי לה יש משמעות בארמית)
המילה רַמָּ"א אמנם לא קיימת ולא שימושית, אך אם מישהו יחליט להשתמש בה, המשמעות תהיה אדם שהעיסוק המרכזי שלו הוא רמאות, כמו שגַּנָּב זה מי שעוסק בגנבה, וחַטָּא - זה אדם שהמהות שלו היא חטאים

 

[חגי פאהן]

בעזהי"ת

אסביר לך מה הקשר
המילה רְמָ"א אין לה שום משמעות בעברית (כנ"ל המילה רָמָ"א, אם כי לה יש משמעות בארמית)
המילה רַמָּ"א אמנם לא קיימת ולא שימושית, אך אם מישהו יחליט להשתמש בה, המשמעות תהיה אדם שהעיסוק המרכזי שלו הוא רמאות, כמו שגַּנָּב זה מי שעוסק בגנבה, וחַטָּא - זה אדם שהמהות שלו היא חטאים

לא ולא.
חַטָּא שרשו ח.ט.א. וגנב שרשו ג.נ.ב. אך רמאי שרשו ר.מ.ה (מגזרת נחי ל"ה). ולכן אומרים רמאי ואין דבר כזה רַמָּא, והכל בא על מקומו בשלום, והדברים נכוחים.

 

[אפכא מסתברא]

בעזהי"ת



לא ולא.
חַטָּא שרשו ח.ט.א. וגנב שרשו ג.נ.ב. אך רמאי שרשו ר.מ.ה (מגזרת נחי ל"ה). ולכן אומרים רמאי ואין דבר כזה רַמָּא, והכל בא על מקומו בשלום, והדברים נכוחים.

צודק!

 

[אברהם]

בעזהי"ת



לא ולא.
חַטָּא שרשו ח.ט.א. וגנב שרשו ג.נ.ב. אך רמאי שרשו ר.מ.ה (מגזרת נחי ל"ה). ולכן אומרים רמאי ואין דבר כזה רַמָּא, והכל בא על מקומו בשלום, והדברים נכוחים.

נכון מאד
אבל ככה זה נשמע (לפי מה שכתבה איפכא מסתברא. אני אישית לא הייתי שם לב לזה, אם כי לדעתי הדגש מיותר וההגיה צריכה להיות רְמָ"א או רָמָ"א)

 

[חגי פאהן]

בעזהי"ת

אם כן מצאנו את ה"מחלוקת": יש כאלה שזה נשמע להם ויש כאלה שזה לא נשמע להם.