המילה 'מזור'

[מקלדת]

למילה מזור יש שני פירושים הפוכים: רפואה ומכה.
האם המשמעות השנייה ('מכה') מספיק מקובלת היום?
כלומר, אם המילה מזור משובצת בטקסט במשמעות של מכה - המשפט לא יובן, או שהקורא האינטליגנטי הממוצע מודע למשמעות הזו?

 

[אפכא מסתברא]

'מזור' במשמעות של 'מכה' ידועה רק ליודעי ספר מעטים. הקורא האינטלגנטי הממוצע (למי בדיוק אתה מתכוון?) אינו מודע למשמעות הזו. אם אתה מכיר עשרה כאלה - כתוב והצג בפניהם ותהיה לך איזושהי סטטיסטיקה...

 

[מקלדת]

תודה. במקום סקר חשבתי לעשות פה קיצור דרך
אם הקהל בדעה שמזור לא ידוע כ'מכה' אצליח לשכנע ביתר קלות את כותב הטקסט שהתבקשתי לערוך...

 

[רמה פלוס]

'מזור' במשמעות של 'מכה' ידועה רק ליודעי ספר מעטים. הקורא האינטלגנטי הממוצע (למי בדיוק אתה מתכוון?) אינו מודע למשמעות הזו. אם אתה מכיר עשרה כאלה - כתוב והצג בפניהם ותהיה לך איזושהי סטטיסטיקה...

יכול להיות שיש צדק בדבריך, אבל בבבילון-הברירת מחדל של פירוש המילה 'מזור' הוא 'מכה':

 

[אפכא מסתברא]

הצדק עם בבילון, וכמובן, לא שללתי את המשמעות הזו, אבל האם אלמלא התעוררה השאלה הזו היית מחפשת את התשובה לכך בבבילון? ייתכן ש'הקורא האינטלגנטי הממוצע' - אם יבחין כי המשמעות שהוא יודע למלה 'מזור' אינה מתיישבת עם הטקסט שבו היא מופיעה - אכן יחפש במילון משמעות נוספת שלה, אבל בה במדה ייתכן שהוא יחשוב שמשהו בטקסט משובש.

 

[Yisrael]

בכתובים, מופיעה המילה מזור גם במשמעות של רפואה וגם במשמעות של חולי:

בירמיהו ל, יג: "אֵין דָּן דִּינֵךְ לְמָזוֹר רְפֻאוֹת תְּעָלָה אֵין לָךְ" רש"י: למזור - רפואה אין אדם סבור שתהא לך תשועה.

וכן בישעיהו א, ו:"לֹא זֹרוּ וְלֹא חֻבָּשׁוּ" רש"י: ומנחם פי' לשון רפואה כמו אין דן דינך למזור.

בהושע ה, יג: "וַיַּרְא אֶפְרַיִם אֶת חָלְיוֹ וִיהוּדָה אֶת מְזֹרוֹ וַיֵּלֶךְ אֶפְרַיִם אֶל אַשּׁוּר וַיִּשְׁלַח אֶל מֶלֶךְ יָרֵב וְהוּא לֹא יוּכַל לִרְפֹּא לָכֶם וְלֹא יִגְהֶה מִכֶּם מָזוֹר" רש"י: מזורו - לשון חולי.

בעובדיה א, ז: "עַד הַגְּבוּל שִׁלְּחוּךָ כֹּל אַנְשֵׁי בְרִיתֶךָ הִשִּׁיאוּךָ יָכְלוּ לְךָ אַנְשֵׁי שְׁלֹמֶךָ לַחְמְךָ יָשִׂימוּ מָזוֹר תַּחְתֶּיךָ אֵין תְּבוּנָה בּוֹ" רש"י: מזור - חולי.

ובמצודת ציון לירמיהו ל, יג ביאר העניין כך:

"למזור - ענין רפואת המכה ותקרא כן לפי שדרך לפזר על המכה סממנים לרפאותה כמו לא זורו ולא חובשו (ישעיה א) וגם המכה עצמה תקרא כן כמ"ש ויהודה את מזורו (הושע ה) וזהו לפי שעליה מפזרים הסממנים"

לעצם השאלה של פותח האשכול, לענ"ד המובן המקובל היום למילה מזור הוא רפואה ואנשים "פשוטים" לא יבינו בנקל את המשמעות השנייה.

 

[ארבע]

למה רק האינטיליגנט ידע שהמילה מזור משמשת גם במשמעות מכה? וכי רק האינטליגנטים אומרים ביו"כ בפיוט 'כן אנחנו בידך' את השורה 'ממציא למזור תרף'?

 

[אפכא מסתברא]

אולי רק האינטלגנטים מעיינים בפירוש של הפיוטים...

 

[Yisrael]

האינטליגנטים הם אלה שזוכרים ומפנימים את מה שהם ראו בפירושי הפיוטים...

 

[אפכא מסתברא]

השאלה אם כותב הטקסט מעוניין לייעד את יצירתו לציבור מצומצם למדי (של הקוראים המפנימים את פירושי הפיוטים וגם משליכים אותם על טקסטים שמחוץ למחזור/לסליחות וכיו"ב).

 

[מקלדת]

למה רק האינטיליגנט ידע שהמילה מזור משמשת גם במשמעות מכה? וכי רק האינטליגנטים אומרים ביו"כ בפיוט 'כן אנחנו בידך' את השורה 'ממציא למזור תרף'?

רק האינטליגנטים מתעכבים על הבנת הפיוטים לאשורם. ואלי להפך (מי שמתעמק - נעשה אינטליגנט...)


http://www.prog.co.il/images/icons/icon11.gif
הופס... מיהרתי להגיב לתגובה לפני שראיתי שלא אני המצאתי את הגלגל....

 

[מקלדת]

השאלה אם כותב הטקסט מעוניין לייעד את יצירתו לציבור מצומצם למדי (של הקוראים המפנימים את פירושי הפיוטים וגם משליכים אותם על טקסטים שמחוץ למחזור/לסליחות וכיו"ב).

זהו שלא. הטקסט מיועד לציבור הממוצע. זה שמאמרים אינטליגנטיים מעניינים אותו, אבל ענייני לשון לא תמיד נהירים לו.
תודה על העזרה. את הכותב הצלחתי לשכנע.

 

[געוואלדיג]

מתוך פירוש ראב"ע עולה, שלעולם מזור הוא מלשון רפואה, ומה שמכה נקראת גם מזור, זה משום שהיא צריכה רפואה. האם יש עוד מקרים שמונח כלשהו נקרא על שם הפעולה שהוא מזמין?