המילה "מִצְווֹת"

[שג]

איך מקובל לכתוב בספרי קודש (בלה"ק ולא בעברית), ללא ניקוד, בל' רבים, מצות או מצוות?
ואם הוא בל' יחיד (מִצְוַת)?

עוד שאלה: איך כותבים, "מכיריו" או "מכריו" (כינוי לידידים)?

 

[עדיאל]

כתיב לא ניקוד דורש תמיד כתיב מלא להבנת העניין.
מכר הוא ידיד, 'מכיר' הוא פעולה ולא שם עצם. משכך, יש לכתוב מכריו ולא מכיריו.

 

[שג]

מכר הוא ידיד, 'מכיר' הוא פעולה ולא שם עצם. משכך, יש לכתוב מכריו ולא מכיריו.

עיין רות ב,יט: יהי מכירך ברוך

 

[נקודת זינוק]

מכיר הוא גם שם עצם- כינוי לאדם מוכר.
תהילים קמ"ב: "הביט ימין וראה ואין לי מכיר"