שיתוף - לביקורת המייבין

[פרפרזה]

זלאטה הביטה בייאוש בבנה המתבגר ונאנחה ארוכות. "מה יהיה איתך חצק'ל? איך תפרנס את המשפחה שלך ככה?"
זלאטה ובעלה, שמער'ל, השקיעו מאמצים רבים בניסיון להקנות לבנם המוז'יניק משלח יד מכובד, אך כל מאמציהם עלו בתוהו. הם שלחו אותו ללמוד את מלאכת הצורפות אצל בער'ל, הצורף של העיירה, אך בכל עניין חצק'ל היה מתעקש שהוא מבין טוב ממנו, עד שבער'ל שלח אותו לנפשו; הם ניסו לצרף אותו לחבורת הרוכלים, אך חצק'ל היה מתווכח עם כל קונה עד אין קץ, ומדי ערב היה חוזר הביתה כשכל הסחורה באמתחתו; הם ניסו ללמד אותו את מלאכת הדייג, אך במשך כל היום הוא היה רב עם הדייגים על תחומי הדייג, וכדרכו היה חוזר הביתה בידיים ריקות.
"אל תדאגי אמא, יהיה בסדר. יום יבוא ואהיה הגביר של העיירה!", השיב חצק'ל.
זלאטה גיחכה בעצב. מסתבר שה'תכשיט' שלה לא כזה חכם כמו שהיא תמיד חשבה... מאיפה באים לו הדמיונות האלו להתעשר בלי לעבוד?!
שידלובייץ הייתה עיירה קטנה וצפופה שבמרכזה שוק הומה. חצק'ל, לרוב שיממונו, היה קם בכל בוקר עם שחר, מתפלל חטופות ויוצא לשוק כדי לבלות בחברת הסוחרים והקונים. במשך היום הוא היה מסתובב בין הדוכנים; מתעניין בשלומם של הסוחרים, מתבונן מפעם לפעם במשא ומתן בין המוכרים לקונים, ובעיקר מראה לכולם שהוא מבין טוב מהם בכל עניין. בשעות הערב הוא היה שב לביתו גדוש במעשיות וחוכמות שצבר במשך היום.
ביום בהיר רעשה העיירה נוכח החידוש המפתיע. בער'ל הצורף מתעתד לפתוח דוכן במרכז השוק, שם ניתן יהיה לרכוש כלי כסף מוכנים ללא צורך בהזמנה. חצק'ל שראה עצמו מומחה לצורפות, ניסה לשכנע את בער'ל שאין למיזם סיכוי להצליח ומוטב לו לסגת מהרעיון. אך בער'ל לא שעה לעצותיו ופתח את הדוכן כמתוכנן. ההמצאה החדשה מצאה חן בעיני תושבי העיירה ורבים צבאו על דוכנו של בער'ל.
מיום ליום חצק'ל הפך מטרד לבאי השוק. יום אחד הוא משכנע את הסוחרים מדוע המחירים שלהם גבוהים מדי ואין להם סיכוי להרוויח, ויום אחד הוא משכנע אותם מדוע המחירים שלהם נמוכים מדי והם יכולים להרוויח יותר... הוא לא הפסיק לרכל בין הסוחרים וסכסך בין כולם. האווירה בשוק נעשתה עכורה, עד שנמאס לקונים מהבילוי המפוקפק, ולאט לאט התנועה בשוק התדלדלה. כתוצאה מכך נאלצו הסוחרים לסגור את דוכניהם בזה אחר זה, עד האחרון שבהם - דוכנו של בער'ל הצורף.
הפריץ שראה את השוק עומד שומם ראה בכך הזדמנות להגדיל את מספר תושבי העיירה ולהכפיל את הכנסותיו ממסים. מתוך הכרת טובה לחצק'ל הוא מכר לו את שטח השוק בפרוטות כדי שיקים במקום שכונה חדשה. חצק'ל חילק את השטח למגרשים ודרש עבור כל אחד מהם סכום מפולפל. בעקבות מצוקת הדיור בעיירה נמכרו כל המגרשים בתוך תקופה קצרה וחצק'ל הפך לגביר של העיירה. עם ההצלחה השתנתה גם תדמיתו של חצק'ל. הוא כבר לא נחשב לבטלן וטרחן שחושב את עצמו לחכם גדול, אלא לסוחר ממולח שיודע לטוות מהלכים עסקיים ולצפות את תנודות שוק הנדל"ן... נוכח ההצלחה המסחררת חצק'ל התהלך בעיירה זחוח ומלא חשיבות עצמית. בכל פעם שבער'ל היה נקרה לדרכו היה פונה אליו חצק'ל בחוכמה: "עכשיו גם אתה מבין שאני 'מייבין', אה?!"