שיתוף - לביקורת הלוחמת בפנסים

[גאווהסקריפט]

והיית הכול
וחסרתי אותך
בנית לי בית של עץ בסופה
הוספתָ גם קיר כשנשמטה האדמה

ונלחמתי בך להיות לעצמי
בעצמי
הגם שידעתי
שבעת סער לא יהיה
בית מעץ
ולו תרעד הקרקע תחת רגליי
לא יהיה לי במי להיאחז

ונותרתי לוחמת בחשכה
פנסי העולם מולי
ואני עוד בוכה



פתוחה לשמוע ביקורות ומעריכה מאוד מי שמשקיע מזמנו היקר. תודה!

 

[אחת כזאתי;)]

שיר מדהים.
קראתי אותו שלוש פעמים.
פעם אחת כי זה שיר שלך, פעם שניה להתעמק יותר, ופעם שלישית לפצח סופית את הדבר המיוחד הזה.

מקווה שהבנתי היטב את כוונת המשורר. ובכל אופן, זה שיר מיוחד ונוגע ממש!.

אהבתי מאד את הבית הזה, ואת הניגודיות של המילים המרכיבה אותו ונותנת לו משמעות עמוקה:

ונותרתי לוחמת בחשכה
פנסי העולם מולי
ואני עוד בוכה

על מה שהיה,
ונישאר לי כאן,
לפליטה
בתוככי הכונכיה.

שבניתי לי בידיים מדממות
בשארית כוחות.
בחזרה לחיי סערה
מקווה למצוא בהם שפיות.

(שמרתי לי את השיר, והוספתי לו שתי בתים. בשבילי. מקווה שזה בסדר . )

 

[גאווהסקריפט]

פעם אחת כי זה שיר שלך

תודה! הוחמאתי מאוד.

המשך מעניין, בכלל לא הכיוון שחשבתי עליו.
אני אוהבת לראות איך כל אחד מפרש מילים בצורה שונה זה מרתק

 

[%תמר%]

וואו
אני דומעתתתת
כל כך התחברתי

ונלחמתי בך להיות לעצמי
בעצמי
הגם שידעתי
שבעת סער לא יהיה
בית מעץ
ולו תרעד הקרקע תחת רגליי
לא יהיה לי במי להיאחז

הבית הזה מוטט אותי
כל מילה
נלחמתי בך
להיות לעצמי
בעצמי
את לא יודעת מה עשית לי
בכלל לא
זה כל כך נוגע בי ואלי
תודה על זה
והכתיבה משגעת
גורמת לי לקרוא שוב ושוב
ושוב

ספוילר: הערה קטנה (מקווה שאת בסדר עם זה כי זה סתם ענין של טעם...)

מה אומרת על לקצר יותר את השורות? למשל:
והיית הכול
וחסרתי אותך
בנית לי בית
של עץ בסופה
הוספתָ גם קיר
כשנשמטה אדמה

סליחה על האורך, פשוט התחברתי נורא!

 

[גאווהסקריפט]

סליחה על האורך, פשוט התחברתי נורא!

מעריכה כל מילה!!!!!
תודה אני שמחה לשמוע.

ובטח שאני בסדר עם ביקורת, רציתי אותה!