אי פה אי שם
משתמש מקצוען
"לאן זה מכובדיי?"
"חג שמח גם לך אדון. אתה יודע, סיורי סוכות. כמו בכל שנה".
"כמו בכל שנה? משהו כאן ברחוב אולי, מזכיר לכם חוויות של כל שנה?"
"ובכן, החג - חג. הסוכה - סוכה. ומה השתנה?"
"הו הו, הרבה דברים השתנו ממה נשתנה. אבל אתם כנראה לא חשים בכל ללא המסכה".
"מסכה? זה רק משה כאן עם המסכה. כי קרנו פניו. אנחנו לא זכינו".
"מה אמרתם? מה קרנו? אוקיי, קחו שתי מטר חבריה, עד שקובי רושם את הקנס".
"אהה, אתה קוביל'ה השופט כאן בעיר? וכי אינך יודע שלא דנים דיני קנסות בזמן הזה. ועוד בחג?"
"סלח לי, למה מי אתה שתגיד לי מה לעשות?"
"אני? דוד מלך ישראל".
"מלך ישראל. בטח. בן דוד שלישי של ביבי או מה?"
"קצת יותר רחוק. אבל קרוב שלו וודאי. כל ישראל קרובים".
"כן בטח, תראו את השנאה המשתוללת בעם. גם כן קרובים".
"לא, לא, ברחמים, אל תדבר ככה על בניי האהובים. רק לפני כמה ימים עמדו למשפט והמלצתי עליהם לחסדים".
"נו, ומה יצא? עבודות שירות? בפנים? בחוץ?"
"אם אתה מחשיב בניית סוכה כעבודת שירות, בהחלט התחשבו גם בזה. מלבד כמה יהודים שנגזרה עליהם רח"ל מיתה".
"נו בטח, הכל בגלל הישיבות. שימשיכו ללמוד, וימותו עוד אלפי אנשים".
"מה פתאום. בישיבות? שם מפתחים את החיסון".
"איזה חיסון? בנס ציונה עדיין לא נפתחה שום ישיבה. אבל אני כבר מותש ממכם. איך נפלתם עלי היום. תעודות זהות בבקשה. ואתה עם הזברה שם בטח בלי תעודה, איך קוראים לך בכלל?"
"יוסף. יוסף הצדיק".
"יוסף הצדיק? וואלה, וככה הגעת משכם? היה לך אישור מעבר? איזה. בטח סגרת דילים במחסומים".
טוב, להלן הדו"ח-
בליל החג, מספר חרדים בקבוצת סיכון מסתובבים ללא ריחוק וללא מסיכות ברחובות העיר. ומפירים את צו בריאות העם.
ניתן קנס על סך 1000 ש"ח לכל אחד.
"מהיכן אתה צדיק?"
"אני? אני מבאר שבע. למה?"
"נפלא. באר שבע אנחנו מכירים. תשתדל להיות בסוכה מחר. נבוא לבקר".
עוּלוּ אוּשְׁפִּיזִין עִלָּאִין קַדִּישִׁין
עוּלוּ אַבְהָן עִלָּאִין קַדִּישִׁין
לְמֵיתַב בְּצִלָּא דִמְהֵימְנוּתָא עִלָּאָה
בְּצִלָּא דְּקוּדְשָׁא בְּריך הוּא.
לֵיעוּל אַבְרָהָם
וְעִמֵּהּ יִצְחָק וְיַעֲקֹב, מֹשֶׁה אַהֲרֹן יוֹסֵף וְדָוִד.
תִּיבוּ אֻשְׁפִּיזִין עִלָּאִין קַדִּישִׁין
תִּיבוּ אֲבָהָן עִלָּאִין קַדִּישִׁין
תִּיבוּ תִּיבוּ אוּשְׁפִּיזִין דִמְהֵימְנוּתָא
לְמִיתַב בְּצִלָּא דִמְהֵימְנוּתָא עִלָּאָה
בְּצִלָּא דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא
זַכָּאָה חוּלָקַנָא
וְזַכָּאָה חוּלָקְהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל
דִכְתִיב (דברים לב, ט) "כִּי חֵלֶק ה' עַמוֹ יַעֲקֹב חֶבֶל נַחֲלָתוֹ".
"חג שמח גם לך אדון. אתה יודע, סיורי סוכות. כמו בכל שנה".
"כמו בכל שנה? משהו כאן ברחוב אולי, מזכיר לכם חוויות של כל שנה?"
"ובכן, החג - חג. הסוכה - סוכה. ומה השתנה?"
"הו הו, הרבה דברים השתנו ממה נשתנה. אבל אתם כנראה לא חשים בכל ללא המסכה".
"מסכה? זה רק משה כאן עם המסכה. כי קרנו פניו. אנחנו לא זכינו".
"מה אמרתם? מה קרנו? אוקיי, קחו שתי מטר חבריה, עד שקובי רושם את הקנס".
"אהה, אתה קוביל'ה השופט כאן בעיר? וכי אינך יודע שלא דנים דיני קנסות בזמן הזה. ועוד בחג?"
"סלח לי, למה מי אתה שתגיד לי מה לעשות?"
"אני? דוד מלך ישראל".
"מלך ישראל. בטח. בן דוד שלישי של ביבי או מה?"
"קצת יותר רחוק. אבל קרוב שלו וודאי. כל ישראל קרובים".
"כן בטח, תראו את השנאה המשתוללת בעם. גם כן קרובים".
"לא, לא, ברחמים, אל תדבר ככה על בניי האהובים. רק לפני כמה ימים עמדו למשפט והמלצתי עליהם לחסדים".
"נו, ומה יצא? עבודות שירות? בפנים? בחוץ?"
"אם אתה מחשיב בניית סוכה כעבודת שירות, בהחלט התחשבו גם בזה. מלבד כמה יהודים שנגזרה עליהם רח"ל מיתה".
"נו בטח, הכל בגלל הישיבות. שימשיכו ללמוד, וימותו עוד אלפי אנשים".
"מה פתאום. בישיבות? שם מפתחים את החיסון".
"איזה חיסון? בנס ציונה עדיין לא נפתחה שום ישיבה. אבל אני כבר מותש ממכם. איך נפלתם עלי היום. תעודות זהות בבקשה. ואתה עם הזברה שם בטח בלי תעודה, איך קוראים לך בכלל?"
"יוסף. יוסף הצדיק".
"יוסף הצדיק? וואלה, וככה הגעת משכם? היה לך אישור מעבר? איזה. בטח סגרת דילים במחסומים".
טוב, להלן הדו"ח-
בליל החג, מספר חרדים בקבוצת סיכון מסתובבים ללא ריחוק וללא מסיכות ברחובות העיר. ומפירים את צו בריאות העם.
ניתן קנס על סך 1000 ש"ח לכל אחד.
"מהיכן אתה צדיק?"
"אני? אני מבאר שבע. למה?"
"נפלא. באר שבע אנחנו מכירים. תשתדל להיות בסוכה מחר. נבוא לבקר".
עוּלוּ אוּשְׁפִּיזִין עִלָּאִין קַדִּישִׁין
עוּלוּ אַבְהָן עִלָּאִין קַדִּישִׁין
לְמֵיתַב בְּצִלָּא דִמְהֵימְנוּתָא עִלָּאָה
בְּצִלָּא דְּקוּדְשָׁא בְּריך הוּא.
לֵיעוּל אַבְרָהָם
וְעִמֵּהּ יִצְחָק וְיַעֲקֹב, מֹשֶׁה אַהֲרֹן יוֹסֵף וְדָוִד.
תִּיבוּ אֻשְׁפִּיזִין עִלָּאִין קַדִּישִׁין
תִּיבוּ אֲבָהָן עִלָּאִין קַדִּישִׁין
תִּיבוּ תִּיבוּ אוּשְׁפִּיזִין דִמְהֵימְנוּתָא
לְמִיתַב בְּצִלָּא דִמְהֵימְנוּתָא עִלָּאָה
בְּצִלָּא דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא
זַכָּאָה חוּלָקַנָא
וְזַכָּאָה חוּלָקְהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל
דִכְתִיב (דברים לב, ט) "כִּי חֵלֶק ה' עַמוֹ יַעֲקֹב חֶבֶל נַחֲלָתוֹ".