הנושאים החמים
הנושאים החמים
כולנו יודעים כיום על הקשר בין תפקוד הלבלב ל"סוכרת". מעניין לציין שהקשר הזה נודע בס"ה בשנת 1889 (לפני כ-130 שנה), אלפי (!) שנים לאחר ההכרה והידיעה על מחלת הסוכרת. מחלת הסוכרת מתועדת בכתבי רפואה מצריים מלפני 3500 שנה (כשבני ישראל עדיין היו במצרים!)סוכרת – DIABETES MELITUS
- DIABETESביוונית עתיקה, פירושה "לעבור דרך" היא מתייחסת למעגל הקסמים של צמא מוגבר והשתנה מרובה שגורמת לאדם לחוש כמו משאבת מים.
MELLITUS - בלטינית פירושו "ממותק בדבש"
הבעיה:
מהלך בלתי תקין בגוף המוביל לערכי סוכר גבוהים בדם – חוסר יכולת של הגוף להתמודד עם כמויות הסוכר.
מהו המהלך התקין?
כל מאכל המוכנס לגוף מתפרק על ידי מערכת העיכול והופך לסוכרים. הפירוק מתחיל באינזימי עיכול הנמצאים ברוק, וכלה בפיתולי מערכת העיכול. סוכרים אלו המכונים "גלוקוז" הם האנרגיה של הגוף, אמורים להגיע לכל תא ותא ולהזינו באנרגיה. ללא הזנת תא באנרגיה הוא ימות.
הגלוקוז עובר אל מערכת הדם המשמשת כמערכת כבישים יעילה להסעת האנרגיה לכל תא ותא. הגלוקוז אמור להתפנות ביעילות ממערכת הדם אל התאים ולא ליצור "פקקי תנועה" בדם. כאשר הגלוקוז אינו מתפנה אל התאים ממערכת הדם – נוצר מעין "פקק תנועה" של סוכר בדם, ערכי הגלוקוז בדם נותרים גבוהים. זהו מצב סוכרת!
איך נכנס הגלוקוז לתא?
התא בעצם "נעול" לחדירת הגלוקוז. ה"מפתח" לכניסת הגלוקוז הוא ההורמון "אינסולין" המופרש מהלבלב שמנתר באופן קבוע את כמות הגלוקוז בדם ומייצר אינסולין בהתאם. כדי שהגלוקוז יוכל להיכנס לתא – חייב האינסולין "לפתוח" עבורו את הפתח. כשהאינסולין חסר / משובש – אין כניסת גלוקוז לתא.
מהו אינסולין, וכיצד הוא משתבש?
אינסולין הוא הורמון המיוצר בלבלב. הלבלב אחראי על ייצור הורמונים מגוונים, זהו איבר בגודל של כ 15 ס"מ הנמצא מעל מערכת העיכול מאחוריה. הלבלב מייצר אינסולין "לפי דרישה". מערכת מופלאה מנטרת כל העת את מצב הסוכרים בדם ועל פיה מיוצר אינסולין בהתאמה: במהלך כל שעות היממה – כמות קטנה, בסיסית, המשמשת להכנסת אנרגיה לתאים לצורך התפקוד היומיומי שלהם, ובעת ארוחות כאשר הסוכרים עולים בדם – קיים ייצור מוגבר של אינסולין לאחסן את הסוכרים בתאי השריר ובכבד.
מהלך עיכול תקין:
- האוכל מפורק לגלוקוז.
- הגלוקוז נוסע במערכת הדם אל התאים.
- אינסולין פותח את התא.
- גלוקוז יוצא ממערכת הדם ונכנס לתא.
- אנרגיה נשרפת בתא.
- שאריות גלוקוז שלא נצרכות לאנרגיה מיידית, מאוחסנות בכבד ובשרירים בשרשראות ארוכות – גליקוגן.
סוכרת מסוג 1 – אין ייצור של אינסולין בלבלב. המערכת החיסונית זיהתה אותו בטעות כגורם מאיים ונלחמה בו עד שהופסק הייצור.
סוכרת מסוג 2 - יש ייצור אינסולין אך הוא אינו אפקטיבי, בשלב הראשון יש תנגודת לאינסולין – הגוף מתנגד לו והתאים אינם נפתחים. הלבלב מייצר עוד ועוד אינסולין בנסיון להתגבר על הגלוקוז. בשלב השני הלבלב "מתעייף" וייצור האינסולין פוחת והולך עד שכמעט ואין ייצור.
התוצאה בכל המקרים: הסוכר נותר במערכת הדם = "היפר גליקמיה" - ערכי סוכר גבוהים בדם!
ממה זה קורה?
סוכרת סוג 1 – מחלה אוטואימונית: המערכת החיסונית תוקפת את ייצור האינסולין בטעות, ומחסלת אותו.
סוכרת סוג 2 – שילוב של תורשה, תזונה, חוסר פעילות גופנית והשמנה שמתחילות את התהליך ב"סחיטת הלבלב" עד להתשתו המלאה וחוסר תפקודו.
מה הבעיה?
תאי הגוף לא מקבלים את האנרגיה הדרושה להם. ערכי סוכר גבוהים בדם הופכים אותו לצמיגי, ועלולים לגרום לטרשת עורקים. ערכי סוכר גבוהים בדם לאורך זמן, עלולים לגרום לנזק בלתי הפיך למערכת הדם ולסיבוכים רבים וקשים – סיבוכי סוכרת.
כיצד הגוף מגיב?
הגוף מנסה להיפטר מכמויות הסוכר הגדולות בדם, על ידי "ניקוי" הדם דרך מערכת השתן, הדבר דורש הרבה שתיה, כך מתחיל מעגל ה"דיאבטיס". עייפות – אין כניסת אנרגיה לתאים. הגוף מתחיל לפרק אנרגיות מאוחסנות – שומנים מתחילים להישרף, ויש ירידה במשקל. כתוצאה משריפת השומנים – נוצרים גופי קטו חומציים הנכנסים למעגל הדם והופכים אותו לחומצי: "קטו אצידוזיס" - חמצת. (אופייני רק לסוכרת סוג 1)
אפשר לרפא סוכרת?
סוכרת מסוג 1 לא ניתנת לריפוי ו/או למניעה.
סוכרת מסוג 2 ניתנת למניעה ולפעמים גם לריפוי: "מנוחה ללבלב" – על ידי תזונה נכונה, פעילות גופנית, ירידה במשקל מונעות סוכרת ובשלבים שונים אף מרפאים אותה.
היסטוריה וציוני דרך בסוכרת:
- 1550 לפני הספירה בפיפרוס אברס המוצג באוניברסיטת לייפציג מופיע תיאור של מחלה המתאים לסוכרת. המלצות לטיפול: "הליכה מרובה באויר צח, ואכילת פירות וירקות טריים" (כלומר, תזונה ופעילות גופנית..)
- התיאור הראשון הקרוב ביותר לתיאור מדעי, תוך שימוש במילה "דיאביטס" נעשה לפני 2000 שנה: "דיאבטס היא מחלה מסתורית" כתב ארטאוס מקפודקיה. הוא מיטיב לתאר את התסמינים של הלוקים כפי שהם קיימים עד היום.
- לפני כ800 שנה, הרמב"ם משתמש עם שם המחלה: "דיאבטס עם אצידוזיס" ויש הטוענים כי הוא בעצם הראשון שמבדיל בבירור בין סוכרת 1 ל2.
- לפני כ350 שנה נמצא הקשר בין מתיקות השתן לסוכרת ("טעם דבשי מתוק"), והוצמד ל"דיאבטס" התיאור "מליטוס".
- 100 שנים לאחר מכן נמצא דמיון בין סוכר כמו שאנחנו מכירים אותו כיום לבין אבקה לבנה שמתקבלת לאחר התנדפות שתן סוכרתי.
- לפני כ170 שנה גילה חוקר בשם לנגרהנס כי הלבלב מלא ב"איים" שתפקידם כנראה מאד חשוב ללא שידע מהו ועד כמה, הוא הודה בכנות רבה שאינו יודע ומבין את תפקידם, אך התגלית הזו זיכתה אותו שהאיים האלה נקראו על שמו "איי לנגרהנס".
- "פריצת דרך 1" - בשנת 1889 הבינו החוקרים מינקובסקי ומרינג שסוכרת קשורה באופן חד משמעי ללבלב. תובנה זו היתה תוצאה של כריתת לבלב מכלב שפיתח מיידית תסמיני סוכרת.
- מאותו הרגע הבינו החוקרים והמדענים שהפתרון לסוכרת תלוי ב"תיקון הלבלב", והחל מירוץ קדחתני בין 400 חוקרים ומדענים ברחבי העולם לגילוי התרופה לסוכרת...
- "פריצת דרך 2" – ממחלה סופנית למחלה כרונית - בשנת 1921 הצליחו החוקרים למצות "מיץ לבלבים של עגלים צעירים ולערוך נסיונות מוצלחים בכלבים.
- בתחילת שנת 1922 טופל לראשונה נער בן 14 באינסולין חיצוני. 3 חודשי טיפול הביאו להכרה חד משמעית: נמצא הטיפול לסוכרת!!! באירוע משמעותי ביותר בתולדות הרפואה הוזרק אינסולין לשורת חולי סוכרת שהיו מאושפזים בתרדמת ממתינים למותם, ותוך כדי הזרקת האינסולין ההמונית במחלקה, החלו החולים להתעורר בזה אחר זה..
- לא עבר זמן רב והתברר שאמנם הסוכרתיים נצלו ממות, אך פיתחו שורה שלמה של סיבוכים ובעיות. למעשה, עם גילוי האינסולין הוארכה תוחלת החיים של הסוכרתיים לעוד 20 שנה (בתקופה שלפני מלחמת העולם השניה).
- במהלך השנים פותחו והתפתחו סוגי אינסולין שונים, על מנת שיחקו ככל האפשר את ייצור האינסולין הטבעי על ידי הלבלב.
- מחקר הDCCT העלה כי איזון אינטנסיבי של הסוכר הינו קריטי למניעת סיבוכי סוכרת. תוצאות המחקר שהתפרסמו לפני כ-30 שנה, מהוות כיום את המצפן הטיפולי בסוכרת, כאשר תפקידו הראשי של הסוכרתי הוא לאזן את ערכי הסוכר שלו.
סוכרת סוג 1: 5-10% מהסוכרתיים. בישראל כ50,000 סוכרתיים מסוג 1.
סוכרת מסוג 2: 90-95% מהסוכרתיים, בישראל למעלה מחצי מליון סוכרתיים, והשיעור עולה בהתמדה ובמהירות.
אוכלוסיות סיכון סוכרת 2:
- בני משפחה סוכרתיים מסוג 2 בדרגה ראשונה (הורים אחים).
- השמנה.
- יתר לחץ דם.
- דיסליפידמיה (שומנים כולסטרול).
- סוכרת הריון בעברו/או לידת תינוק במשקל 4 ק"ג ומעלה.
- גיל 45 ומעלה.
- לעיתים – קיים איתות ראשוני לסוכרת: ייצור מוגבר של אינסולין כתוצאה מתנגודת, אבל עדיין עם ערכי סוכר תקינים.
- סוכרת סמויה – חוסר יכולת של הלבלב לטפל בעליות חדות של הסוכר, נבדק ב"העמסת סוכר".
- היפרגליקמיה (סוכר גבוה בדם) לאחר ארוחות.
- היפרגליקמיה בצום.
לסוכרת מסוג 2 אין תסמינים קליניים בעת התפתחותה, לרוב היא מתגלית בבדיקות דם אקראיות. במקרים רבים – גילוי הסוכרת נעשה לאחר שכבר נוצרו סיבוכים ונזקים בלתי הפיכים!
אבחון סוכרת מסוג 2:
- בדיקת המצאות סוכר בשתן - כשרמת הסוכר בדם גבוהה מ-180 מ"ג לד"ל, זהו "הסף הכלייתי" המתחיל לשחרר גלוקוז דרך השתן.
- בדיקת סוכר בדם בצום - לאחר צום לילי בן 12 שעות. רמת סוכר מעל 126 מ"ג לד"ל נחשבת כאבחנה של סוכרת, 100-126 מ"ג לד"ל טרום סוכרת (סוכרת גבולית), עד 100 מ"ג לד"ל נחשב לתקין.
- בדיקת העמסת סוכר - לאחר שעתיים מהבדיקה: עד 140 מ"ג לד"ל יחשב כתקין 140-199 מ"ג לד"ל כסוכרת גבולית, ומעל 200 כסוכרת.
- בדיקת רמות המוגלובין מסוכרר - בדיקת ממוצע של רמת הגלוקוז לאורך תקופה של 120 יום. אצל אדם בריא, אחוז ההמוגלובין המסוכרר יהיה בין 4 ל-5.4. סוכרת מאובחנת כאשר ערך ההמוגלובין המסוכרר מ-6.5 אחוזים ומעלה.
- השתנה מרובה.
- צמא רב ויובש בפה. תוצאה של ההשתנה המרובה.
- חולשה, עייפות ורעב.
- ירידה במשקל.
- הפרעות תחושה בגפיים כמו עקצוצים, תחושת שריפה, תחושה של חום או של קור ואף אובדן תחושה. (הפרעות התחושה האלה נובעות מהנזקים שגורמות רמות הסוכר הגבוהות למערכת העצבים. השם הרפואי של התסמינים האלה הוא נוירופתיה סוכרתית.)
- פגיעה בעיניים (רטינופתיה)
- פגיעה בכליות (נפרופתיה)
- פגיעה בכלי דם, כיבים
- נטייה מוגברת להתפתחות טרשת עורקים (ארתריוסקלרוזיס).
טיפול ומניעה – תזונה:
- פחמימות הן אלו המעלות את הסוכר בדם.
- להעדיף פחמימות מורכבות – אלו המתפרקות בתהליך איטי יותר על פני פחמימות פשוטות המתפרקות במהירות ומעלות את ערכי הסוכר בדם.
- להתייחס נכון לכמות הפחמימות, כלומר, להשתדל להפחית מהן כמה שיותר.
- למוצרים "ללא סוכר" אין משמעות מיוחדת לסוכרתיים. לעיתים כמות הפחמימות בהם היא זהה לאותו מוצר עם סוכר. זה לא אומר שזה עדיף על פני זה, אבל להפנים ש"ללא סוכר" לא בהכרח לא מעלה את הסוכר בדם...
- לשלב בתפריט יותר סיבים תזונתיים שמסייעים לעיכול ארוך ויעיל, חלבונים ושומנים.
- אינדקס גליקמי אישי – ללמוד ולהכיר את השפעת המאכלים השונים על עליית הסוכר בדם, לאותם מאכלים יש השפעה שונה על עליית ערכי הסוכר ומהירות העליה אצל בני אדם שונים.
- פיזור ארוחות – עדיף לפרוס על פני היום מספר רב של ארוחות קטנות שלא מעמיסות על הלבלב, לעומת ארוחות גדולות העשויות להעמיס עליו.
טיפול ומניעה – פעילות גופנית
ספציפית לסוכרת:- בהפעלת השריר "נאכל" סוכר גם ללא אינסולין, ומפחית ערכים.
- פעילות גופנית מפחיתה את התנגודת של התאים לאינסולין, כתוצאה מכך הלבלב לא זקוק ל"סחיטה" ולייצור מוגבר.
- השרירים מתחזקים ככל שמתמידים ומעצימים פעילות.
- העצמות נדחסות ומתחזקות.
- שיפור יכולת תפקוד יומיומית.
- פעילות גופנית מפרישה הורמונים המסייעים למצב הרוח.
המלצות לפעילות גופנית ניתן לקבל אצל כל רופא מטפל ו/או מדריך כושר. חשוב מאד בפעילות גופנית: לעסק בפעילות שמתחברים אליה ונהנים בה, והעיקר, לקום ולעשות ולא לדרוך במקום!
איחולי בריאות איתנה!
איחולי בריאות איתנה!
