לא באה בתלונות על התנהלות המדינה. להיפך מצדיעה על נקיטת צעדים מטרימים אלו, כי אכן מי יודע מה יילד יום.
על אף שבפועל אנחנו לא מרגישים אי אילו מיחושים למיניהם, אפילו איננו בתחושת מאוימים כמו שקורה בטילים וכו.
אני כתושבת הדרום מזה כ7 שנים כן מכירה את התחושות הרגשות וסיטואציות מביכות ואפילו מקשות להורים עובדים ובמיוחד שכירים.
ועל זה אני מבקשת לעזור לנו, להרים כפפה, או במקרה הזה ללבוש שניים.
איננו צריכות להיות אלו בהתמודדות קונקרטית מול המעסיק.שרואה את טובתו האישית וכך זה נכון לגביו.
עוד כמה פעמים בשנה אני אצטרך לרשום לו כמקוששת נדבות ומקבצת אישורים:
'הילדים ללא מסגרת.... אין לי איפה לשים אותם... איאלץ להיעדר מהעבודה'...
והוא יתחמם יתרגז ויאכל אותי בלי מלח ואולי בצדק מבחינתו.
אני מצפה להתחשבות לטיפול לפיתרון בבעיה הזו אחת ולתמיד.
ילדים ללא מסגרות, זרוקים לבד בבית במקרה הפחות טוב או עוברים מיד ליד ובימים האלו זה המקרה העוד יותר פחות טוב. איך עושים דבר כזה להורים? זה כן בסדר? זה לגיטימי?? זה אחראי???? או שמחכים שיקרה אישהו טרגדיה כתוצאה מכך.... לא עלינו ואז....????
אני מצפה שהמדינה תעודד מעסיקים ותיהיה הנחיה ברורה במקרי חרום לאומיים כגון ויצא מסר אחיד לאימהות עובדות. הישארנה עם ילדיכם. העסק יתמודד.
כמו שבמערכים גדולים לדוג: רפואה, מדא ועוד אי אילו שרותים חיוניים מסתדרים ונערכים לדילולי עובדים בכל עת שמא יקרה לא משנה מה.. אז חברות קטנות או בינוניות לא יכולולת להסתדר??
למה מעמידים אותי בתמונה שוב ושוב ?
למה זה צריך לבוא מהעובדת הקטנה ??
במקרה כזה צריך להיות הוראות ברורות לאימהות עובדות כשמסגרות החינוך סגורות.
אני קוראת ומתחננת. עיזרו לנו. לא נעים ולא איכותי ואפילו לא אפקטיבי להיות 'נודניקית' פעם אחרי פעם למותר לציין לעיתים קרובות...
הרגשה מבאסת זאת ועוד שאין ולו מעט הערכה מהמעסיקים על כך שאמא עובדת מגיעה ל8 שעות עבודה ומותירה מאחוריה מספר פעוטות בבית נתונים לחסדי??????? כל אחת ותשובתה היא.
זאת ועוד, בחלק מהמקרים, במידה וביקשה עובדת בתקוה להבנה, היעדרות עקב המצב מהמעסיק, אזי עונה לה בצורה לועגת מזלזלת ואף משפילה וזאת יעידו התכתבויות הוואצפים המתועדות כל אחת סמארטפונה היא.
שתפו והירתמו לפתרון.
על אף שבפועל אנחנו לא מרגישים אי אילו מיחושים למיניהם, אפילו איננו בתחושת מאוימים כמו שקורה בטילים וכו.
אני כתושבת הדרום מזה כ7 שנים כן מכירה את התחושות הרגשות וסיטואציות מביכות ואפילו מקשות להורים עובדים ובמיוחד שכירים.
ועל זה אני מבקשת לעזור לנו, להרים כפפה, או במקרה הזה ללבוש שניים.
איננו צריכות להיות אלו בהתמודדות קונקרטית מול המעסיק.שרואה את טובתו האישית וכך זה נכון לגביו.
עוד כמה פעמים בשנה אני אצטרך לרשום לו כמקוששת נדבות ומקבצת אישורים:
'הילדים ללא מסגרת.... אין לי איפה לשים אותם... איאלץ להיעדר מהעבודה'...
והוא יתחמם יתרגז ויאכל אותי בלי מלח ואולי בצדק מבחינתו.
אני מצפה להתחשבות לטיפול לפיתרון בבעיה הזו אחת ולתמיד.
ילדים ללא מסגרות, זרוקים לבד בבית במקרה הפחות טוב או עוברים מיד ליד ובימים האלו זה המקרה העוד יותר פחות טוב. איך עושים דבר כזה להורים? זה כן בסדר? זה לגיטימי?? זה אחראי???? או שמחכים שיקרה אישהו טרגדיה כתוצאה מכך.... לא עלינו ואז....????
אני מצפה שהמדינה תעודד מעסיקים ותיהיה הנחיה ברורה במקרי חרום לאומיים כגון ויצא מסר אחיד לאימהות עובדות. הישארנה עם ילדיכם. העסק יתמודד.
כמו שבמערכים גדולים לדוג: רפואה, מדא ועוד אי אילו שרותים חיוניים מסתדרים ונערכים לדילולי עובדים בכל עת שמא יקרה לא משנה מה.. אז חברות קטנות או בינוניות לא יכולולת להסתדר??
למה מעמידים אותי בתמונה שוב ושוב ?
למה זה צריך לבוא מהעובדת הקטנה ??
במקרה כזה צריך להיות הוראות ברורות לאימהות עובדות כשמסגרות החינוך סגורות.
אני קוראת ומתחננת. עיזרו לנו. לא נעים ולא איכותי ואפילו לא אפקטיבי להיות 'נודניקית' פעם אחרי פעם למותר לציין לעיתים קרובות...
הרגשה מבאסת זאת ועוד שאין ולו מעט הערכה מהמעסיקים על כך שאמא עובדת מגיעה ל8 שעות עבודה ומותירה מאחוריה מספר פעוטות בבית נתונים לחסדי??????? כל אחת ותשובתה היא.
זאת ועוד, בחלק מהמקרים, במידה וביקשה עובדת בתקוה להבנה, היעדרות עקב המצב מהמעסיק, אזי עונה לה בצורה לועגת מזלזלת ואף משפילה וזאת יעידו התכתבויות הוואצפים המתועדות כל אחת סמארטפונה היא.
שתפו והירתמו לפתרון.