היו רגישים לילדים שלכם!

[אהבת עולם]

חום של 37.8 בגיל 6 שבועות זה נקרא חום גבוה ביחס לגיל

את לא מתואמת עם ההנחיות הרשמיות
לפי כללית: חום מעל ל־38.5 מעלות (ויש הטוענים מעל ל־38.8 מעלות) נחשב לגבוה - במיוחד אצל תינוקות, אך גם אצל ילדים גדולים יותר
וגם :יש להדגיש כי הטיפול בחום אינו מרפא את המחלה היסודית אלא נועד בעיקר כדי לשפר את ההרגשה הכללית של הילד.
ובסיכום שלי לפי כללית : תורידו חום אם הוא עולה מעל 41, אם יש הסטוריה של פירכוסים , או כדי למנוע סבל מהילד במידה והוא סובל (ונראה לא רגוע, אבל את זה אפשר לראות גם בלי למדוד חום)

 

[אהבת עולם]

38.5 אצל תינוק זה כמו 40+ אצל ילדים גדולים יותר , ולכן 37.8 נקרא חום שצריך לטפל בו בגיל קטן. דהיינו 6 שבועות כמו שאמרתי.
אתם קוראים מילה כן שתי מילים לא ואז מגיבים

דווקא קראתי הכל בעיון, אבל מה אני אעשה שרופאים לא כותבים כמוך.. ציטטתי לך מהכללית (תקראי שוב.. כתוב שם תינוקות ואז ילדים), ש38.5 נקרא חום גבוה לתינוקות , לא ראיתי בשום אתר ש37.5 נקרא חום שצריך לטפל בו בגיל קטן.
אבל אדרבה, אני אשמח למקור.

אתמול אחיינית של בעלי השתחררה מאשפוז אחרי פרכוסים , תינוקת , ולא חום גבוה במיוחד.

את מזכירה לי שקראתי שפרכוסים הם בעיקר אצל ילדים שיש להם נטיה לפרכס, ולפעמים בכלל בחום נמוך.

ופה מצאתי התיחסות לתינוקות עד גיל 3 חודשים- בכללית-
שימי לב שכתוב מומלץ :
טיפול בחום עצמו הוא מומלץ ביותר כאשר מידת החום עוברת את רמת ה־38.5 מעלות. אפשר להשתמש באקמול/נובימול (אחת ל־4 שעות, עד כ־6-5 מנות ביום) או בנורופן/אדוויל או בדומיהם שניתנים אחת ל־8-6 שעות.

 

[Rachel Greenstein]

38.5 אצל תינוק זה כמו 40+ אצל ילדים גדולים יותר

מאיפה ההצהרה הזאת?
ההפך - אם אצל מבוגר החל מ37.5 זה נקרא חום, אצל תינוק זה החל מ38.5 - ופחות מזה זה לא נחשב חום

 

[אהבת עולם]

בכל האתרים (הקונבנציונאלים) אני קוראת שרצוי, מומלץ ואפילו נהוג (מענין מה שורש המנהג..) לתת תרופה להורדת חום כדי להקל מעל הילד.
המצב היחיד שכתוב שבו חשוב- הוא כשהחום עולה מעל 41 , כי אז לחום עצמו יכולים להיות נזקים
או במקרה והילד עם הסטורית פרכוסים.

 

[מרשימה]

37.8 בגיל כמה שבועות לא בהכרח מצריך אקמול, אבל בהחלט מצריך פניה דחופה לרופא שמן הסתם יפנה למיון.
חום בגיל כזה יכול להיות סימן לדלקת קרום המוח, וקרוב ל38 כבר נחשב לחום, לעניין זה.

 

[לבן]

6 שבועות זה לא 4 חודשים.
38.5 אצל תינוק זה כמו 40+ אצל ילדים גדולים יותר , ולכן 37.8 נקרא חום שצריך לטפל בו בגיל קטן. דהיינו 6 שבועות כמו שאמרתי.
.

הנקודה היא, שזה לא "חום שצריך לטפל בו" - בתרופה להורדת חום. אלא : חום שצריך לבדוק מה מקורו. (ובדחיפות.)

 

[מלפפון]

אורטל, מה את מסתבכת?
אני לא מסתכלת רק על חום כגורם של סיכון, אלא על גורם שיוצר כאב ואי נוחות.

לפיכך בניתי לי סכמה כזו:
אמא שלא נותנת אקמול בעת חום, זו אמא שלא סובלת בחום כפי שאמהות שנותנות, סובלות.

כשלי יש חום, אפילו מעלה אחת מעל, אני מרגישה את כל הגוף חצי מפורק, כל איבר כואב, צמרמורות, חולשה, לא מסוגלת לשכב, וכמובן לא ללכת. כאבי ראש חזקים, וכל שריר זועק, בעיקר בגב.
יש לי ילד שיש לו חום והוא מתנגד לאקמול, ואני רואה שהוא עובר את זה יפה.
לשאר הילדים אני נותנת אקמול גם אם הם מתנגדים.
אני רואה את ההרגשה שלהם ואת החולשה, ויודעת שהתפקיד שלי כאמא זה להיות שם בשבילם.

הכיתה של הבת שלי עברה שני חיסונים.
חיסון שעלת וחיסון שפעת.
היא התחננה אליי לא לעשות את החיסון, אבל לא הקשבתי לה.
אמרתי לה שחיסון שפעת אנחנו לא עושים, אבל את השני היא תעשה, כי זה לטובתה.
אז לא נח לה, והיא התנגדה. לכן אני האמא כאן.
בע"ה כשהילדה שלה תגדל, היא תנהג אותו דבר ותיקח אחראיות גם אם זה נח לילדה וגם אם לא.
כנ"ל באקמול.
אם אני רואה שילד סובל ומתבכיין, הוא יקבל אקמול על אפו ועל חומו..
אבל ילד שמשחק יפה למרות הכל ולא מראה סימנים של סבל, לא חייב לקבל.
תלוי בסוגי גוף.

מזכיר לי פעם איזה קליפ שראיתי על אבא שאומר לילד שלו שיפסיק להתבכיין מהחיסון. הם מגיעים לקופ"ח, הילד עושה חיסון בגבורה, ואז האחות אומרת לאבא: גם אתה חייב לעשות חיסון.
באותו רגע האבא בורח מקופת החולים כל עוד רוחו בו..

 

[אהבת עולם]

היא התחננה אליי לא לעשות את החיסון, אבל לא הקשבתי לה.

אפשר הערה קטנה?
תקשיבי לה, תשמעי למה היא לא רוצה, ומה מפחיד בזה.
תסבירי למה זה חשוב, ותעזרי לה בלי לוותר על החיסון.

 

[מלפפון]

אפשר הערה קטנה?
תקשיבי לה, תשמעי למה היא לא רוצה, ומה מפחיד בזה.
תסבירי למה זה חשוב, ותעזרי לה בלי לוותר על החיסון.

הערה מאד יפה.
כמדומני שחשבתי עליה לבד

עשינו אינספור ניסיונות והדמיות של החיסון..
ושוחחנו עליו ארוכות.
הסברתי לה שאני עושה רק חיסונים שיבטחו אותה, ולא מוכנה שיעשו לה סתם.

היא היתה אגב בין הראשונות שהתנדבו להתחסן..
והגדולה שלי הגיעה איתה לחיסון (הרוויחה שחרור משיעור משעמם)..

 

[נני5]

חוזרת לנושא פתיחת האשכול:
כשיורדים עם עגלה מהאוטובוס - מומלץ להוריד קודם את החלק האחורי ואח"כ הקדמי [באותו כיוון שעולים אל האוטובוס]. הרבה פעמים הגובה בין האוטובוס למדרכה/כביש גורם לעגלה לקפיצה חזקה וממש לא נעים לתינוק שבעגלה. ובנוסף, זה פחות הורס את העגלה עצמה.
כשצריך להשתמש בנר אקמול - מורחים אותו במעט ווזלין וכך מכניסים. ככה פחות מכאיב לילד.

 

[אהבת עולם]

הערה מאד יפה.
כמדומני שחשבתי עליה לבד

עשינו אינספור ניסיונות והדמיות של החיסון..
ושוחחנו עליו ארוכות.
הסברתי לה שאני עושה רק חיסונים שיבטחו אותה, ולא מוכנה שיעשו לה סתם.

היא היתה אגב בין הראשונות שהתנדבו להתחסן..
והגדולה שלי הגיעה איתה לחיסון (הרוויחה שחרור משיעור משעמם)..

את נשמעת אמא מקסימה. אז למה כתבת שלא הקשבת לה?
הקשבת והחלטת לא לוותר.
זו לא כפיה משום כיוון.

 

[מלפפון]

את נשמעת אמא מקסימה. אז למה כתבת שלא הקשבת לה?
הקשבת והחלטת לא לוותר.
זו לא כפיה משום כיוון.

לא הקשבתי לרצון שלה לא לעשות חיסון.

 

[חרמון]

האמת שזה נושא שבלתי אפשרי
מי שמעוניין להרחיב יש ספר מצוין של רחל יהלום בשם 'לבריאות' - מדע התזונה בראי המקורות, שמבוסס על שיטת הרמב"ם. במקרה מצאתי באינטרנט את הפרק שעוסק במחלות חום:
http://neworld.co.il/article/article.asp?article_id=569
הספר המלא מקיף כמובן הרבה יותר ופותח מאד את הראש.
מה שאני יכולה להעיד מנסיון אישי שלי ושל 9 אחיי ואחיותיי וצאצאיהם... שזה פשוט עובד. אצל ילדים זה הכי ניכר - המשוואה של 'חורף=מחלות והיעדרויות' פשוט לא קיימת. מחלות חום וכו' הם פשוט ארועים נדירים מאד.

בריאות שלמה לכל עם ישראל.

חסום לי... מישהיא יכולה להעביר לי את הכתבה?

 

[אהבת עולם]

לא הקשבתי לרצון שלה לא לעשות חיסון.

הקשבת לו, שמעת , שקללת אותו ועדיין הגעת למסקנה אחרת.
להקשיב לרגשות זה לא אומר שתמיד הם המכריעים, זה אומר שמקשיבים להם ומתיחסים אליהם.

 

[לילי 1]

לטווח הקצר , זה עזר מאד.
לטוח הארוך, יכול להיות שהגוף שלו חווה חוויה של כפיה, ושל חוסר כבוד, יכול להיות שזה מינורי ולא ייזכר, ויכול להיות שזה השאיר רושם.
אי אפשר לבדוק כזה דבר על ילדים ממש קטנים כי הם לא זוכרים במודע.
נשאר לכל אחד לשער עד כמה זה חשוב לו , ולעשות לפי הבנתו.

את יודעת, לי נראה שהחוויה של החלפת חיתול היא מאוד פולשנית ומשפילה.
הייתי מאוד מושפלת אם היו עושים לי את זה כל כמה שעות
אולי כדאי למצוא דרך אחרת, נעימה, מכילה, שיתופית. נשאל את הילד לדעתו ונראה מה יאמר הנער.

העברה של תחושות שלנו לתינוק היא לא נכונה
לתינוק אין תחושות של צניעות או בעלות על הגוף שלו בכלל. גם שיקול הדעת שלו טרם התפתח.
הטיפול האוהב והמסור של אמא זה כל מה שטוב לו. כולל חיסונים, נרות ומקלחות

 

[אהבת עולם]

את יודעת, לי נראה שהחוויה של החלפת חיתול היא מאוד פולשנית ומשפילה.
הייתי מאוד מושפלת אם היו עושים לי את זה כל כמה שעות

אני לא חושבת שהתינוקות מושפלים כשמחליפים להם חיתול בכבוד, הם מבסוטים ושמחים כשמנקים אותם.
אבל אם תחזיקי אותם בכח כשאת מחליפה להם חיתול בכפיה, זה באמת יהיה שווה ערך לחוויה של דחיפת נר בכח.

לתינוק אין תחושות של צניעות או בעלות על הגוף שלו בכלל

לתינוק אין תחושות של צניעות - אני מסכימה
היחס שלו לגוף שלו הוא דבר שמתפתח. אם היחס שנשדר לו הוא : אתה חשוב, ומה שאתה מרגיש חשוב ולכן אנחנו לא כופים עליך רגשות לא נעימים בגוף - זה היחס שהוא ילמד לעצמו.
וזה מסר חשוב מאד , בשביל לחיות טוב, וגם בשביל ללמוד ולהגן על הגוף מיחס לא נעים.

 

[מלפפון]

אני לא חושבת שהתינוקות מושפלים כשמחליפים להם חיתול בכבוד, הם מבסוטים ושמחים כשמנקים אותם.
אבל אם תחזיקי אותם בכח כשאת מחליפה להם חיתול בכפיה, זה באמת יהיה שווה ערך לחוויה של דחיפת נר בכח.


לתינוק אין תחושות של צניעות - אני מסכימה
היחס שלו לגוף שלו הוא דבר שמתפתח. אם היחס שנשדר לו הוא : אתה חשוב, ומה שאתה מרגיש חשוב ולכן אנחנו לא כופים עליך רגשות לא נעימים בגוף - זה היחס שהוא ילמד לעצמו.
וזה מסר חשוב מאד , בשביל לחיות טוב, וגם בשביל ללמוד ולהגן על הגוף מיחס לא נעים.

וזה נכון גם לגבי נרות ועוד.

הילד יודע שההורים עושים את זה למענו.

אני מרחמת על ילד שאמא שלו לא נותנת לו אקמול רק כי הוא מסרב, כשהוא מרגיש כמוני כשיש לו חום. איזו אמא זו!
(לא שלא יצא לי להיות כזאת בזמנים שהילד הצליח להכניע אותי, ולא היה לי כח לריב איתו. אבל לפחות לא עשיתי מזה אג'נדה והכרזתי קבל עם שכך צריך לנהוג).

 

[אהבת עולם]

אני מרחמת על ילד שאמא שלו לא נותנת לו אקמול רק כי הוא מסרב, כשהוא מרגיש כמוני כשיש לו חום. איזו אמא זו!

אבל הילד סובל, והוא בוחר לסבול ולא לקחת אקמול. מה הבעיה פה?
נראה לך שלטובתו, זה להכריח אותו כדי להקל עליו?
גם אני מעדיפה להרגיש כאב ולא לקחת אקמול, וגם לא אפידורל, זה ממש יצחיק אותי כשאחות תנסה לשכנע אותי לקחת אפידורל לטובתי, אבל אני רוצה אחרת!!
למה את חושבת שהילד לא יודע מה הוא רוצה?
אני מדברת על ילד מגיל שנתיים שלוש, שמבין , ועדיין בוחר שלא.

 

[super tiger]

אני לא חושבת שהתינוקות מושפלים כשמחליפים להם חיתול בכבוד, הם מבסוטים ושמחים כשמנקים אותם.
אבל אם תחזיקי אותם בכח כשאת מחליפה להם חיתול בכפיה, זה באמת יהיה שווה ערך לחוויה של דחיפת נר בכח.

כנראה שרק הילדים שלי בגיל כלשהו כבר מתנגדים להחלפת חיתול, מסתובבים ובורחים עם כל הלכלוך עליהם.
כששאלתי את הבת שלי - בת שנתיים - אם היא רוצה להחליף טיטול,
עם כל שכלה הרב, היא העדיפה להישאר מלוכלכת. ולכן?
לפי מה שאת אומרת אני אמורה לא להחליף לה!

זה ממש הזוי מה שאת אומרת, בגיל הזה עוד אין להם את השכל בכלל לחכות לתוצאות לא מיידיות. ילד קטן (2-3) אף פעם לא ירצה לקחת תרופה אם היא לא טעימה לו!!
תגידי לו 1000 פעמים שאחר כך הוא ירגיש יותר טוב, זה לא מעניין אותו!!!

ודרך אגב, שאלת את התינוקות שלך על חיסונים? הם הסכימו בשמחה כנראה, אה?!

 

[אהבת עולם]

כנראה שרק הילדים שלי בגיל כלשהו כבר מתנגדים להחלפת חיתול, מסתובבים ובורחים עם כל הלכלוך עליהם.
כששאלתי את הבת שלי - בת שנתיים - אם היא רוצה להחליף טיטול,
עם כל שכלה הרב, היא העדיפה להישאר מלוכלכת. ולכן?
לפי מה שאת אומרת אני אמורה לא להחליף לה!

זה ממש הזוי מה שאת אומרת, בגיל הזה עוד אין להם את השכל בכלל לחכות לתוצאות לא מיידיות. ילד קטן (2-3) אף פעם לא ירצה לקחת תרופה אם היא לא טעימה לו!!
תגידי לו 1000 פעמים שאחר כך הוא ירגיש יותר טוב, זה לא מעניין אותו!!!

ודרך אגב, שאלת את התינוקות שלך על חיסונים? הם הסכימו בשמחה כנראה, אה?!

תשמעי, זה באמת קל להקצין ולגחך את הצד שלי .
אבל אני מרגישה שאני כבר חוזרת על עצמי, אז מסכמת לפעם אחרונה:
לא , אני לא נגד כפיה,
אני כן בעד לצמצם אותה למינימום האפשרי,
ובכל הפעמים שאני לא כופה, אני לא מוותרת על מה שאני חושבת לנכון.
אני כן מחפשת ומוצאת פתרונות שיקלו על החוויה.

כשילד לא רוצה להחליף חיתול - בדיוק כמו ילד שלא רוצה מקלחת - או שלא רוצה להתלבש- או לאכול- או ללכת לישון, זה לא בגלל שזו חוויה משפילה, זה בגלל שהרצונות שלו לא תמיד תואמים לשלי.
ולכן , אני עושה חלוקה .
אם זה משהו שחשוב לי , מכל סיבה שהיא , כמו מקלחת - אני אמצא דרכים לקלח כל יום, בלי לוותר ובלי לכפות.
אם זה משהו שמטרתו להקל על הילד (כמו אקמול , שעדיף לי לא לתת) , והוא מוותר - אין בעיה
אם זה אוכל והוא בוחר שלא לאכול - מעולה. זכותו.
ואם זה משהו שחשוב לי , ואין לי דרך לעשות אותו בלי כפיה - כמו חיסונים, או טיפול חשוב אצל רופה- אני אעשה הכל כדי להקל, להכין מראש ולהקשיב לפחדים, ולהרגיע.